הדברים שכתבת מייצגים אותך בלבד, כתבת : "יהדות היא שני דברים היא לאום והיא דת, והם שני דברים נפרדים"... אז זהו שאולי זו דעתך, אבל היהדות בפירוש היא דת של לאום, וההפרדה כמעט בלתי אפשרית. בניגוד לנוצרים שאפשר להיות נוצרי בריטי צרפתי או אמריקאי, ואפשר להיות צרפתי יהודי מוסלמי או נוצרי או אפילו פגאני, היהדות היא דת ולאום, זה שאת לא רואה עצמך כמשתייכת לדת היהודית, לא הופך את זה לאמת. הנוצרים המוסלמים וגם היהודים רואים אותך כיהודיה בדת ובלאום כאחד. זה שאינך מקיימת בפועל מצוות, או לא מזדהה עם הצד ההלכתי של היהדות זה לגיטמי, ויש רבים כמוך. זה שלא בחרת להיוולד ללאום ולדת היהודת זה נכון, אבל בסופו של דבר ההפרדה הזו מלאכותית. וזו כאמור רק דעתי...
מאיפה בדיוק הפסוק שציטטת? הפסוק המקורי שרבים אוהבים לעוות/לשנות לצרכים נוחים הוא: "... צדיק באמונתו יחיה..." והנה הציטוט המלא :"הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק פרק ב' פס' ד) הפירוש המקובל למילה עפלה הוא חילופי אותיות עלפה, כלומר מי שהנפש שלו לא ישרה יחלש (כמו עילפון), ואילו (על דרך הניגוד) הצדיק יחיה בזכות כח אמונתו. איש באמונתו יחיה היא או טעות בשגגה או עיוות בכוונה, אבל בטח לא ציטוט מהתנ"ך, ולא פסוק שמדבר על ליברליות, אלא פסוק שבא לחזק את מי שהולך באמונה, רק מי שהולך בדרך האמונה (וכאן כל אחד רשאי לפרש כדרכו מהי) יחיה בזכות האמונה. אין לי בעיה עם ליברליות וכמו שאמרתי זכותך לחשוב איך שאת מבינה, רק זכותך גם לדעת את הפסוק המקורי שאת מצטטת...
אני מקבלת את התנ"ך כספר פנטזיה חביב למדי, אבל לא הרבה יותר מזה. זה לא ציטוט פסוק, זה שימוש בביטוי שהשתרש בשפה שלנו, ושבעיני בהחלט מתאים. "אמונתו" בביטוי הזה, היא לאו דווקא אמונה דתית, אלא גם דעה.