שרשור "אין לי אופי"

אצלי זה כמו תור לרופא

מזמינים חודשיים מראש ויש 5 מספרים למקרי חירום . בגלל הטווח הרחוק של ההזמנות אני יכולה להכניס עבודות תכופות בכף .
 

שש שבע

New member
נו, היום עבר בשלום, כלת ה SOS שלנו מתחתנת עוד

שבוע וחצי, שרפו לה את השמלה בגיהוץ בסלון אחר... בקיצור היא מצאה שמלה , שהיא "יותר יפה מהקודמת" לדבריה. מעט תיקונים, ובסוף השבוע הבא היא מתחתנת.
 
אטי,

אין לך סיפורים כאלה לחלוק איתנו? רות? עדי? אילה? לירולה? תומריקוש? אינוסנס? קסאניצ'אן? מיקי? לבנייה? אביגיל? הדור? פיבי? נשר? כל מי ששכחתי? יאללה, תאווררו את הארון, נערו את השלדים. אני תופרת עכשיו שתי חולצות לאמא שלי, שאוהבת לקנות את הבגדים שלה בשוק בצלאל, אבל הבגדים שלי, שבכיכר המדינה אומרים עליהם יפה תודה ומוציאים את הכרטיס אשראי, לא מספיק טובים לה. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה שוב, וברור שנשברתי. בטוח שיש לכם סיפורים יותר מעניינים ועסיסיים על מה שאמרתם לעצמכם שלעולם לעולם לעולם לא תתפרו שוב, והנה אתם מוצאים את עצמכם באמצע הפרוייקט. שתפו אותנו. קבוצת תמיכה זה אנחנו.
 

שש שבע

New member
כמה פעמים הבטחתי לעצמי שאני שחור לא תופרת

בתקופה שתפרתי לאימהות... לפני כעשר שנים.. הייתי יושבת ומנסה לתפור את השחור שאמור להיות מרזה.. והייתי מקללת את הרגע הזה שהסכמתי. הייתי אחרי לידה בת ארבעים ואחת, ו...קיבלתי מתנה מאבא טבע זוג משקפי ראיה לקרוב (של זקנים...לקריאה) שלא רציתי לאמץ לתפירה. הצבתי גבול ברור "לא להביא בד שחור. כי לא אתפור". אז שוב ושוב הן הביאו בד שחור,. ,מה לעשות זה מה שיש, זה מרזה..., וכן הלאה. יום אחד השבעתי אמא אחת לא להביא בד שחור הבטיחה לי. אחרי יום בנחלה, התקשרה ואמרה "קניתי בד" "יופי, איזה צבע?" "לא תאמיני..." "נסי אותי" "שחור" "אוקי, חפשי תופרת..." "למה? הבטחת לתפור לי..." "נכון, וגם את הבטחת לא בד שחור...אני לא רואה שחור.." בסוף נהיה לי אופי, לא תפרתי לה, ולא לאחרות אחריה...הפסקתי לתפור שמלות ערב, הרווחתי שלושה דברים "בלבול מוח רציני של הסביבה" "העיניים לא נהרסות לי" "והסביבה לא מתלכלכת בסיבים לא לבנים שנדבקים לבדים" אז נכון שעכשיו יש לי תופרות..אבל מכיון שגם אני תופרת, ואני מכירה את המצוקה שלהן. אני משתדלת לא להציק... ונכון שאחר כך נכנסו צבעים אחרים למודה,,,אבל אני נשארתי רק עם בהירים. לילה טוב לכולם. ו
 
נהנית לקרוא את הסיפורים שלכן

אבל לי אין כל כך... אני תופרת דברים די קלים, מאתגרים עבורי, וכל כף כיף לי שהם יוצאים טוב
אין לי אופי בכמה מובנים שונים לעומת זאת
1. הבטחתי לעצמי לתפור חולצה לבעלי. בהיותו איש גדול קשה למצוא עבורו חולצות, באמת קשה - ומדובר על חולצות טריקו פשוטות, אני מאמינה שיש לי את הידע! אבל זה כל כך משעמם!!!! הבגדים של הבנות - הכל ורוד, פרחוני, צבעוני, כל כך הרבה יותר חמוד
2. הבטחתי לעצמי לא לקנות יותר בדים וגזרות. אני לא קונה המון... אבל קונה! תמיד במבצעים, אז זה יוצא זול - אבל אין לי כבר מקום לאכסן את כל הבדים... ואני לא יודעת מתי אגיע לכל הגזרות! אין לי אופי!!!!
 

שש שבע

New member
אין לי אופי, "לעולם לא אסגור לשמלה פתוחה את ה

המחשוף בטלאי" לפעמים כלה מגיעה מודדת שעה שעה וחצי המון שמלות , ולבסוף מתביתת על שמלה יפה, אבל מה,, פתוח לה מידי בצואר. מילא לסגור ס"מ או שנים אפשר בעזרת הרמת הכתפיים, אבל לסגור חמישה שישה ס"מ? זה מחיב טלאי והרבה יצירתיות שזה לא יראה טלאי. אני שונאת את זה, אחרי כל כך הרבה זמן שביזבזה הכלה, וההתאהבות שלה בשמלה, ואין תקציב לתפירת חדשה.. אין לי לב לסרב לה לסגור את הפתח... אבל מה אני מתאמנת, נתחיל בזה שלפעמים הפתח מרובע, מעגלים אותו ואז רוצים לסגןר,,, אני לא נופלת בכאלה, אם מעגלים זה פותח, אז אני לא פותחת על מנת לסגור. פעם נפלנו בכאלה, היום ההוראות יותר ברורות, אבל היום, היום סגרתי פתח בצורה כזו מורכבת שחיבה המשך רקמה על הטלאי, לקח לי שעה לפחות... וכל זמן הרקמה שאלתי את עצמי "למה לא אמרתי "לא" "? אני חושבת שגם את זה אני לא עושה יותר... נראה אני אזכר בשרשור הזה, וזה יתן לי כוח...
 

שש שבע

New member
מה זה זורמת כפרת עוונות

אין דבר כזה אין לי, אם את זורמת, אז יש לך המוווון.
 

שש שבע

New member
אני כן מחליטה מראש מה לא עושה...

יש דברים שהם יהרג ואל יעבור , כמו סטרפלס וכו'. ויש דברים שהם לא, אבל לא תמיד אני עומדת בזה...
 
sorry אצלי אין החלטות מראש

פעם כלות שהיו רוצות שמלה "כלתית " כזו של סלון כלות הייתי מוותרת עליהן ושולחת אותן שמאל ימין מהסטודיו לרעות בשדות אחרים כי זה לא טעמי ,אבל .......אם יש לידי לא אצלי בסטודיו מישהי שיכולה לתפור עבורי שמלה קיטש ואני רק המקשרת ורק גוזרת קופון אני עוצמת עיניים ועושה עיסקה .
 

שש שבע

New member
אני לא, אם יש כלה שרוצה שמלה שלא תחמיא לה

אז היא לא תחמיא גם לי, ואני לא עושה עיסקה. אם היא רוצה משהו שהוא בכל סגנון, אבל אני יכולה לעצב לה משהו באותו סגנון שיחמיא לה ולי? אני כן עושה עיסקה, ואפילו נהנית שיש לי עוד דוגמא במלאי, אפילו מוזרה ביותר. על הכלה זה יפה? אז מבחינתי זה מצוין, אם זה לא יפה, אז זה לא עובר אצלי. יש לי שם שהשקעתי בו את הנשמה, הזעתי דם. ואני לא מוכנה שיהרס בשביל עוד כמה שקלים. אני לא מתחרה עם אף אחת ממול או ליד, יש לי את השוק שלי.
 
תשמעי זמנים קשים זה יצירתי מבחינה עיסקית מה

שאטי עושה.זה עוד מקור הכנסה . תשמעי אם מישהי מאד תרצה שמלה מסויימת מה לא תמכרי לה? תנסי לשכנע שזה לא מתאים ובכל זאת היא תתעקש . מה לא תמכרי?
 

innocence

New member
לא תפרתי כבר חודשים..

אז לצערי מעבר לסיפור הידוע מראש של "אין לי חשק" או "עד שיש חשק אין בדים", הוא היחיד שיש לי לספר...
 
למעלה