שרשור אובססיות.

[InvisibleTouch]

שרשור אובססיות.

נגנב מהקומונה של פורום אופנה, כל אחת כותבת את הסטיות/אוססיות שלה. יאללה שוטו:]

 

[InvisibleTouch]

אני:]

אוכל ושתיה: -לא מסוגלת לאכול או לשתות בכלים שהרגע נשטפו או ייצאו מהמדיח. במיוחד אם הם עוד לחים או משהו. איכס איכס. - לא מסוגלת לאכול בכלים מפלסטיק שהיו במדיח ותפסו את הטעם של הריח של המדיח:X:X. באמת ששיגעתי כבר את כל הבית עם זה, אני בכלל לא אוכלת מכלי פלסטיק [להוציא חד פעמיים]. - לא מסוגלת לאכול אוכל מחומם מהמקרר. זה פשוט מגעיל אותי. ובשיא הרשימה- סלט [אני אוכלת רק כשהוא טרי טרי], שניצל ואורז. [זה אומר שאם ייתנו לי לאכול סלט ממהמקרר שהיה בכלי פלסטיק אני ~בחייםםםם~ לא יאכל, ומלא פעמים אמא שלי כבר ניסתה לחמם את האוכל ולשים אותו מחדש בשולחן בלי שאני אשים לב ותמיד עליתי עליה]. - לא מסוגלת לשתות מים שהם לא מינרליים. העדיפות היא- מי עדן->אקווה נובה->נביעות, ואני חייבת אותם קרים! מי עדן זה המים היחידים שאני לא נגעלת לשתות בטמפרטורת חדר. - לא מסוגלת לאכול מפרוסה של מישהו אחר, גם אם אני הכי רעבה שיש.

שינה: - זה חייב להיות ככה שבהתחלה אני רואה טלוויזיה עם טיימר שמכבה אוטומטית את הטלוויזיה אחרי X זמן שאני מקציבה לי [אחרת אני אשאר ערה עד ממש מאוחר]. - אני ישנה עם הפנים קדימה [ככה שאני רואה גם את החלון, גם את הדלת וגם את הטלוויזיהP: למקרה שמישהו ייכנס אז אני ישר אקלוט אותו], ואז כשיש לי "אומץ" או שאני מתעייפת אני שמה לי שעון מעורר, ומסתובבת לאחד הצדדים [בדר"כ מול הקיר נראה לי]. - אני תמיד שמה את הראש מעל השמיכה ואת השמיכה מעל הכף יד שלי, ותמיד הגב שלי צריך להיות מכוסה בשלמותו [כי השמיכה כאילו מגנה עליי מאחורה. עזבו אני ממש פרנואידית שנאצים ייכנסו לי לבית, זה מאיזה סיפור שהיה לי בכיתה ג'. לספר?] - השמיכה חייבת לכסות לי תמיד את כל הגוף בהתכרבלות כזאת, כולל הרגליים, אלא אם כן חם לי ואני מוציאה את הרגל מהשמיכה. - בחיים אני לא אוציא את היד/רגל מהטווח של המיטה. פארנויות מגיל קטן, אל תשאלו:X.

הרגלים: - אוכלת את הציפורניים והעור מסביב לציפורניים, אבל זה בא לי בתקופות, עכשיו הציפורניים שלי ממש ארוכות ואפילו עם פרנץ'. בכלל, אני אני עם לק אני לא יאכל אותם, אני מסוגלת לקלף את הלק אבל זהו. - אוכלת את השפתיים. עכשיו בכלל כי זו תקופה לחוצה אז כל הזמן אני נושכת אותם עם שממש יורד לי דם. - סיגריות- תמיד ביד ימין, ואני לא אחזיק ביד השניה כדי לא "להסריח" אותה. אבל זה בטח לא ממש סטיה. - כשאני עושה פיפי אני תמיד סופרת לעצמי זמן לא יודעת למה ואני גם אף פעם לא זוכרת אז אין לי למה להשוות או משהו. - כשאני מתארגנת/מבשלת, אני מדברת לעצמי בלב כאילו שזו תוכנית בישול ["עכשיו לוקחים עגבניה..."] - כמו הרבה בנות שאמרו- מדברת לעצמי באנגלית, אבל בלב וגם לא כזה הרבה. - אני לא יודעת למה, אבל אם לבית מסויים יש ריח אופייני שאני לא אוהבת- אני נורא אגעל להיות שם ותמיד ארצה לצאת. - שונאת קליקים. מצמרר אותי. גם שפשוף מתכות מצמרר אותי. - אם לא הספקתי להתקלח בבוקר זה יהרוס לי את כל היום ואני ארגיש הכי ג'יפה בעולם, ואם עברתי בבית ולא שטפתי ידיים-פנים-שיער כנ"ל.

שיחות: - שונאת, שונאת, שונאתתתת שעושים כאילו מקשיבים לי ורק אומרים כן, כן. - שונאת שלא מסתכלים עליי. - שונאת לשבת ושמישהו אחר יעמוד. וידיד שלי תמיד עומד איןן זה מטריף לי את השכללללללללללללללל. ]; - אם אני מדברת עם מישהו והוא שוכח מה אמרתי אני מתה מעצבים. אחי הקטן למשל הכי מעופף בעולם ואפשר להגיד לו 100 פעם משהו ותמיד הוא ישכח, ואח"כ אני תמיד אגיד לו "מה אמרתי?" והוא לא יידע ואני אשתגע שסתם דיברתי.

פרטיות: - תמיד התיק שלי בחדר שלי, אם הוא בסלון או משהו אני מרגישה שהפרטיות שלי כאילו בסכנה וכל אחד יכול לבוא, לשלוף את היומן שלי נגיד ולקרוא. אגב זה לא קורה לי בכלל בכיתה/מקומות ציבוריים. - תמיד כשאני יוצאת- משאירה את הדלת סגורה [לא נעולה]. - אם חברה תפתח לי את הארנק או היומן אני ממש אתעצבן, ואם נגיד אמא שלי תפתח לי מגירה אני אתחרפן לגמרי. - בכלל תמיד יש לי תחושה שאמא שלי נורא מחטטת לי בדברים אז אני נורא סגורה אליה, כי למשל כשהייתי קטנה ולא הייתי בבית היא פעם בדקה לי את המחברות [אני מדברת על כיתה ב' או משהו כזה], והיא הייתה תמיד נכנסת לי לחחדר בלי לדפוק, [עדיין אם אני עם בן בדלת סגורה תמיד היא תיכנס ותציע כיבוד או משהו. עצביםםם] אין בכלל אני פשוט שונאתתת שנוגעים לי בדברים בלי רשות. במיוחד נגיד שיושב לידי מישהו שאני לא מכירה [לא ידיד או משהו] ופותח את הקלמר ומתחיל לשחק עם העטים וזה בלי לבקש, זה משגע אותי. אם הוא מבקש אז תמיד אני אגיד כן וזה יהיה הכי בסדר בעולם. עכשיו אתן

 

[o0Invisible0o]

את משוגעת!!../images/Emo2.gifXDD

סתם, בהרבה דברים אני איתך. [טיימר לטלוויזיה, שפתיים עד דם.

כשלא מקשיבים לי ולא מסתכלים..

כשעומדים זה סתם לא נוח..אבל אני תמיד עומדת ומתעצבנים עלי.

ומדברת לעצמי בלב באנגלית..והבישולים- לא רק בכלל בדברים שאני עושה "עכשיו אני לוקחת את הספר ושמה בארון, מקפלת את החולצה.."

]

 

[InvisibleTouch]

חח וואי מגניב. אני לא היחידה:O:O

בקטע של הלדבר לעצמי הייתי בטוחה שאני היחידה שעושה את זה!!11 ובכלל, גם כשאני עושה שופינג, או מתארגנת ליציאה או משהו. תעשי גם את רשימה, זה מעניין

 

[פוזה ברווזה]

../images/Emo100.gif../images/Emo42.gifאם אני אעשה רשימה, אניבטוח אשכח מלא

יש לי פרנויות ואובססיות למלא דברים, שממש לא קשורים אחד לשני

. וואו- כמה אובססיות יש לך

ועוד מסודרות בקטגוריות

סתם משהו, למה הייתם במקלט של הספורט בסוף היום? חזרות לסוף שנה?

 

[InvisibleTouch]

חח לגמרי.

יו זו כזאת פראנויה שאת איתי בביצפר ואני לא יודעת מי את;[[ [כאילו לא זוכרת. סניוליות רולז.] תבואי אליי פעם הבאה דירבאלאק!11 וכן, חזרות לסופשנה.

P:

 

[o0Invisible0o]

XDD אבל זה קשה ממש..../images/Emo3.gif

 

[GalGul000]

וואי ילדה התגעגעתי אליך.

יש הרבה דברים שאני מבינה אותך. [והרבה שלא ברור לי מאיפה הוצאת אותם

]

 

[InvisibleTouch]

../images/Emo6.gif.

התגעגעתי יותר):

 

[Stinki Winki]

חחחחחחח יש לך המון!!!

זה ממש אני: "- אני תמיד שמה את הראש מעל השמיכה ואת השמיכה מעל הכף יד שלי, ותמיד הגב שלי צריך להיות מכוסה בשלמותו [כי השמיכה כאילו מגנה עליי מאחורה. עזבו אני ממש פרנואידית שנאצים ייכנסו לי לבית, זה מאיזה סיפור שהיה לי בכיתה ג'. לספר?] - השמיכה חייבת לכסות לי תמיד את כל הגוף בהתכרבלות כזאת, כולל הרגליים, אלא אם כן חם לי ואני מוציאה את הרגל מהשמיכה. - בחיים אני לא אוציא את היד/רגל מהטווח של המיטה. פארנויות מגיל קטן, אל תשאלו:X." וגם אני לא יכולה לאכול סלט שהיה במקרר, כשהמלפפון כולו מידלדל

. שניצל ואורז כן.

 

[InvisibleTouch]

../images/Emo6.gif איזה דומות אנחנוD:

חח כן הכל מתדלדל ומקבל כזה מרקם וטעם של מקרר.! P:

 

[M o o M o o]

גם אני../images/Emo6.gif^^

 

[GalGul000]

וואו יש לי כל כך הרבה...

יש לי אובססיה רצינית בקטע של השעות... 22:22... 12:12.. 12:34.. אפילו 12:21. כל שעה בסגנון הזה אני באטרף... מבקשת משאלה. [זה יוצא איזה 20 פעם ביום מינימום... ואם אני רואה בכמה שעונים אז בכל אחד בנפרד משאלה]

שונאאאאאאת מסטיקים. לא מסוגלת לראות לשמוע לאכול לגעת להגיד את המילה...

יש לי כמה כוסות זכוכית שאני פשוט לא מסוגלת לגעת בהן. הן מבריקות וחורקות כזה וועעע

אני חייבת לאכול עם סכום זהה... אי אפשר מזלג מסט אחד וסכין מסט אחר. זה ישגע אותי.

אני לועסת הכל. [חוץ ממסטיקים..] הכל!!! כל דבר שיגיע לי ליד יגמור מעוך אחרי התעללות קשה...

יש לי קטע [מגיל קטן כבר] עם הקצה של האף. חחח זה אחד ההזויים האמת... קשה לי לגעת שם או לראות אחרים נוגעים שם וכאלה. אם מישהו שם שם מדבקה אני פשוט לא מסתכלת עליו כל היום... ונגעלת כשאני מסתכלת בטעות.

אני שרה. תמיד. בכל מקום בכל זמן כל שיר. אני לא יודעת לשיר בגרוש... אל תטעו. אבל זה לא מונע ממני מלשיר כל דקה פנויה ביום. אני שומעת בבוקר גלגלצ והשיר שנתקע לי פשוט לא עוזב אותי כל היום... [ואני מדביקה אחרים כי אני לא מפסיקה לשיר אותו].

קליקים!!!!!!! איכ. בלע. אל תעשו את זה לידי אני ארצח אתכם.

לא מסוגלת להיות בחדר [שלי בעיקר.. אבל בכל חדר. גם בבתים אחרים] כשהדלת פתוחה. זה ישגע אותי... אני גם לא ארגיש נוח לדבר בחופשיות..

אגב לדבר בחופשיות. לא מסוגלת לדבר בטלפון של הבית שיחות רציניות. [בכלליותא ני לא אוהבת לדבר מהבית]... תמיד יש הרגשה כאילו מישהו יקשיב. גם בפלאפון... לפעמים אני פשוט יוצאת ומדברת מחוץ לבית כי אין לי כוח שישמעו את השיחה.

אני יודעת את הזכרון הודעות שלי בעל פה. כל הודעה שם אני יכולה להגיד לכם מי כתב מתי ועל מה בלי להסתכל... בגלל שהסכרון שלי מלא אני כל פעם עוברת עליהן בשביל למחוק. זה כבר שנים ככה... מרוב שעברתי עליהן אני זוכרת בע"פ.

שונאת שאנשים כותבים על דף של מבחן [שהם יותר דקים בד"כ..] או סתם דף דק- ומרעישים. נגיד במבחנים... אם מישהו כותב על דף ושועמים את העט שלו אני אתחרפן... אם זה יקרה לי אני פשוט אתקע מלא דפים מתחת... לאחרים אני לרוב מעירה. אני לא מצליחה לכתוב כלום במבחן אם זה ככה...

אני מכורה לקולה. רשמית. מגיל 0 בערך.

לא מסוגלת ללכת לישון בלי שסידרתי מערכת, הכנתי בגדים למחר וראיתי טלוויזיה מינימום שעה... לא נרדמת פשוט.

וואי יש לי אובססיה מטורפת לטבלאות יאוש. בכלל, טבלאות. יש לי כל כך הרבה... אני חיה על זה. מחברות נגמרות לי כי הן מלאות בטבלאות. מה אני עושה בכל יום ומתי. כמה ימים נשאר וכו וכו... אני מטורפת בקטע הזה. בסוף שנה בכלל.... כמה שעות בכל מקצוע... מתי השיעור האחרון... כמה ימים... כמה מבחנים... משהו פסיכי.

ממש קשה לי לאכול בלי לשתות תוך כדי.

גם קשה לי לאכול במטבח... אני חייבת מול טלוויזיה. בד"כ אני אוכלת, רואה טלוויזיה וקוראת עיתון באותו זמן.

מקלחת.. אני חייבת להדליק את המים החמים ואת התנור באמבטיה מינימום חצי שעה לפני שאני מתקלחת. למרות ששניהם מתחממים יותר מהר אבל אני פשוט לא מסוגלת להכנס לפני...

כשאני מתקלחת אני תמיד קוראת את מה שכתוב על השמפו מאחורה.

כשאני אוכלת קורנפלקס אני פשוט חוקרת את מה שיש מאחורי בקופסא... למרות שזה לא משתנה. ואני יודעת הכל בע"פ. אני לא יכולה בלי...

יש לי מספר שניות קבוע שאני מחממת פיתה. 33 שניות. לא מסוגלת פחות או יותר למרות שהמספר לא מתאים לכל הפיתות...

אני משתגעת כשאמא שלי מחממת לי את האוכל נגיד 3 דקות. אפילו אם זה לא כזה חם... זה משגע אותי. צריך כולה דקה וחצי!!!!!!!!

בוקר בלי גלגלצ הוא בוקר הרבה יותר מעאפן. טוב לא עולה לי עוד. אם תכתבו אולי בהשראתכם יעלו עוד... זהו. אני פסיכית

 

[o0Invisible0o]

אוקיי..../images/Emo6.gif

את משוגעת, באמת. אני פשוט ישבתי מול המסך עכשיו והתפוצצתי מצחוק!!! תודה על החוויה הזאת.

XDD איזה שרשור מעולה..אני אנסה גם לכתוב קצת..

 

[Dandoka]

חחחחח יו נכון!

גם אני תמיד שמה גלגל"צ בבוקר, בלי זה אני גם לא מצליחה להתעורר, ואני שונאאאאת גם במיוחד מכל השעות שיש- 22:22, חח שעה מלחיצה לא? למרות ששמעתי דווקא שאם את מסתכלת על השעון כשיש את השעה הזאת זה אומר שמישהו חושב עלייך.. למרות שאותי עדיין השעה מלחיצה.. גם 12 בלילה!! חחח חח היו שם עוד המון דברים שחייכתי ואמרתי שגם אני עושה את זה=)))

 

[InvisibleTouch]

חחח יו במלא דברים אנחנו דומות.

-אני לועסת הכל. [חוץ ממסטיקים..] הכל!!! כל דבר שיגיע לי ליד יגמור מעוך אחרי התעללות קשה... -לא מסוגלת להיות בחדר [שלי בעיקר.. אבל בכל חדר. גם בבתים אחרים] כשהדלת פתוחה. זה ישגע אותי... אני גם לא ארגיש נוח לדבר בחופשיות.. -אגב לדבר בחופשיות. לא מסוגלת לדבר בטלפון של הבית שיחות רציניות. [בכלליותא ני לא אוהבת לדבר מהבית]... תמיד יש הרגשה כאילו מישהו יקשיב. גם בפלאפון... לפעמים אני פשוט יוצאת ומדברת מחוץ לבית כי אין לי כוח שישמעו את השיחה. -ממש קשה לי לאכול בלי לשתות תוך כדי- לא מתיישבת לאכול בלי שתייה. 99% מהזמן זה לא מים. -בוקר בלי גלגלצ הוא בוקר הרבה יותר מעאפן- אין אצלי דבר כזה. איך שאני מתעוררת אני מדליקה את הממיר על גלגל"צ ומכבה שניה לפני שאני יוצאת. מכירה בע"פ את הדיווחי תנועה של הבוקר [איפה שתמיד פקוק וזה]. הקטע עם האף ממש הזוי. ואגב לי יש כמה כפיות שאני לא משתמשת בהן, כי אני אומרת שיש להן טעם מתכתי. בכלל מתכת שנוגעת במתכת אחרת או בשיניים עושה לי צמרמור מטורף. בקטע עם הפיתות במיקרו הרגת אותי! שרוטה.

 

[GalGul000]

אחחח סאפ עושה לי טוב לקרוא אותך שוב ../images/Emo9.gif

[לקרוא אותך= את ההודעות שלך.. סתם אין מקום בכותרת אז קיצרתי

] את מכירה את זה שנגיד יש איזה אוכל כלשהו בתוך מגש אלומיניום כזה.. ואז אם אוכלים ישר ממנו ולא מעבירים לצלחת נורמלית אז כשהמזלג נוגע במגש נהיה לו טעם מלחיץ כזה? חחחחחח טוב תיארתי את זה ממש לא ברור אבל זה פשוט ככה!!! וזה לא עובר מהמזלג גם אם בביס הבא המזלג לא יגע באלומיניום... עזבי אני לא ברורה..

 

[shanchan]

מנסה גם, למרות שבטח אשכח 90% מאובססיותיי.

אוקיי. אז ככה: °לשינה יש לי טקס ממש. אני סוגרת את הדלת של החדר ומשאירה אור כלשהו שאני יכולה לסגור בהישג יד (בד"כ מחשב, כשהייתי קטנה זאת הייתה מנורה שקנו לי במתנה). אני יושבת על המיטה, בד"כ בישיבה מזרחית. אח"כ אני עוצמת את העיניים ומיד מכבה את האור, כשחס וחלילה, רק לא לפתוח את העיניים ולראות את החדר החשוך. ואז בא החלק של הכניסה למיטה, שקשה להסביר אותו, אבל בעיקרון הוא מהחלק העליון של השמיכה, אני מרימה אותו ואז מתגלשת כזה פנימה. אם אני רוצה לקום לשנייה אני לעולם לא אעשה את זה לפני שאדליק את האור מחדש. כנראה שזה בגלל שכשהייתי קטנה היה לי פחד נוראי מחושך. °המיטה שלי, היא בערך האובססיה הכי גדולה שלי, למרות שעכשיו פחות. בעיקרון, לאף אחד אסור לגעת במיטה שלי, בטח שלא לשבת עלייה, שמא ישאיר עלייה את ריחו. ואין מה לדבר בכלל על הכרית, ברגע שמישהו נוגע לי בכרית אני פשוט משתגעת, רוב הסיכויים שהוא לעולם לא יורשה להכנס לחדר שלי שוב. °ובכלל, אם מ ישהו נכנס לחדר שלי, נוגע לי בדברים או לוקח לי משהו בלי רשות, אני פשוט מתחרפנת לחלוטין. °אני לא שותה מים. אני שותה מיצים מתרכיז, מיצים טבעיים, משקאות קלים, תה, שוקו, כל דבר שהוא לא מים. אני לא יכולה לסבול את הטעם של המיים. שני המצבים היחידים בהם אשתה מים יהיו כי אני חייבת, או כי הם קרים עד כדי שקרח צף בתוכם. °ואם כבר קרח, אני מכורה לקרח, במיוחד בקיץ. אני יכולה לגמור תבנית של קרח ביום, לפעמים אפילו יותר. בכל פעם שאני הולכת למקדונלדס אני מבקשת מהם אקסטרה קרח ובד"כ חוזרת למנה שנייה. °אני לא יכולה לסבול כשאנשים מסתכלים עליי/ בוהים בי, אני פשוט משתגעת מזה. נו, אני לא זוכרת כרגע שום דבר, אמשיך מחר או משהו כזה :/

 

[InvisibleTouch]

../images/Emo6.gif בקטע של המים אני ממש דומה לך.

אבל לא בכזאת קיצוניות, אם אני מתה מצמא אני אשתה מים.

 

[dinora12]

../images/Emo210.gif../images/Emo175.gifחחחחח..

שמתי לב שהרבה בנו פה שומרות על החפצים שלהם ועל הפרטיות חח. גמאני לא יכולה לסבול שאנשים מסתכלים/בוהים בי,זה מחרפן,אני מרגישה כאילו אני במבחן. וזה גם לא מנומס בכלל לבהות באנשים אחרים. נו לי יש את הקטע הזה של נימוסים,מה לעשות.