כן...
בסופי השבוע אנחנו נזכרים מה זה משפחה. משפחות אחרות שאני מכירה נפגשות יותר ביניהן, ולפעמים עושים הפרדת כוחות בין הילדים הגדולים לקטנים, למשל, או שהילדים הולכים לישון אצל חברים... אנחנו בינתיים מאד "נטו אנחנו". מי שרוצה להצטרף, סבבה. אנחנו בשלנו... ולגבי אמצע השבוע... למרות השעות המוקדמות יותר (מאשר בארץ), גם כאן יוד לא לגמרי מעורב בחיי היום-יום כפי שהייתי רוצה, או כפי שציפיתי. הוא יוצא בבוקר בדר"כ לפני שהילדים קמים, במשך היום - כמה מפתיע - הוא עסוק ואין לו זמן לדבר, וכשהוא חוזר לא תמיד יש לו כוח לשמוע ולהקשיב. מה שכן, סיפורים לפני השינה עברו כמעט לגמרי לתחום טיפולו... וזה טוב! אז איך אני תמיד מוצאת סיבה לקטר...
בסופי השבוע אנחנו נזכרים מה זה משפחה. משפחות אחרות שאני מכירה נפגשות יותר ביניהן, ולפעמים עושים הפרדת כוחות בין הילדים הגדולים לקטנים, למשל, או שהילדים הולכים לישון אצל חברים... אנחנו בינתיים מאד "נטו אנחנו". מי שרוצה להצטרף, סבבה. אנחנו בשלנו... ולגבי אמצע השבוע... למרות השעות המוקדמות יותר (מאשר בארץ), גם כאן יוד לא לגמרי מעורב בחיי היום-יום כפי שהייתי רוצה, או כפי שציפיתי. הוא יוצא בבוקר בדר"כ לפני שהילדים קמים, במשך היום - כמה מפתיע - הוא עסוק ואין לו זמן לדבר, וכשהוא חוזר לא תמיד יש לו כוח לשמוע ולהקשיב. מה שכן, סיפורים לפני השינה עברו כמעט לגמרי לתחום טיפולו... וזה טוב! אז איך אני תמיד מוצאת סיבה לקטר...
