מוזכר הזהירות מנשים שעלולים לבא לידי חטאים, לא מוזכר בשום מקום שאשה היא סמל החטא. בעוד בנצרות, עד כמה שידוע לי זה כן כך. למשל: האפיפיור אסור לו להתחתן, לכמרים הקתולים אסור להתחתן. אצל היהדות, אין אדם שלם בלא אשה, כהן גדול חייב להיות נשוי וכו'. ההבדל קיים. זה לא סותר לכך שגם ביהדות האשה היא נחותה, אך אינה סמל לרוע (לטפשות - דעתן קלה, אך לא לרוע ולשטן).
זה מה שעלה לי כרגע בראש, לא חסרים עוד ציטוטים. בכל אופן, אני חושב שמעשים חשובים יותר מדיבורים ובזה אני לא יודע אצל מי המצב גרוע יותר. כי אצל היהודים האורתודוכסים מקפידים גם על דברים שאצל הנוצרים לא קיימים בכלל. כגון, הפרדה בין המינים בבתי כנסת, (בכוונה אני לא מדבר על האוטובוסים כי זה לא באמת מייצג את היהדות) אי לחיצת יד לאישה, טומאת נידה וכו'
והיא מנפלאות תמים דעים בתולדה כי הנידה בתחילת זובה אם תביט במראה של ברזל בהיר ותאריך לראות בה יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע האויר ידבק במראה" "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה" (ויקרא יח יט) "והנה היא כאפעה הממית בהבטתו וכ"ש שתזיק לשוכב עמה כי רעתה רוע מתדבק וכו' יזכיר בה לעולם טומאה, שהיא כשרץ וכאיש מצורע שטומאה להם בגופם" (רמב"ן ויקרא יח ). "אל תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים". (מסכת דרך ארץ).