שפת התדרים

[ענתנוי]

שפת התדרים

התיאורים הנפלאים של "יפחוצית" על הדרך שבה ביתה "מדברת בצבעים" גרמו לי לרצות לשתף בדבר הכי נפלא ומדהים, מבחינתי, ב"אוטיזם".

"שפת התדרים" זו השפה הטבעית - כי כל מה שיש הוא רק מיתרים רוטטים....
"לחשוב בתדרים" זה לחשוב "גנטית" ולא "עצבית". לא העזתי עד עכשיו לבטא את זה, כי זה מהפכני מדי, וגם ככה ממילא אף אחד לא מבין אותי....
בשפה הטבעית יש 4 אותיות בלבד: A,T,C,G - וכל הידע של החיים מבוסס על אינסוף צירופים של האותיות האלו.
אם יש צבע אחד שחוזר כל הזמן, עקשן ולא שייך, שמפריד את הרצפים - זו כבר שפה של רצפים - של RNA ולא של DNA - שפה של יישום ולא שפה של אחסון המידע.
כל רצף של מידע (גן) מתחיל עם קידוד למילה אחת (מתיונין) שמשמעותה: התחלה.
אם מתחילים להופיע רצפים של שלושה - זו כבר שפת התרגום, כי כל שלוש אותיות יוצרות מילה ויש 22 (20+2) מילים בשפה הזו - כל מילה היא חוצת אמינו שהיא אות בסיסית בשפת החלבונים.

ואם הילדה מתחילה לחשוב ו"לדבר" בשפה הזו - היא יכולה "להזיז צללים" - לשנות את התפקוד שלה, את התגובות שלה ואת המציאות כולה, ברמה הבסיסית ביותר.
וזה ידע ששום בית ספר לא יקנה לה ויכולת מדהימה ומופלאה שהולכת לאיבוד כשמתחילים ל"נרמל" את הילדים המקסימים האלו ולהפוך אותם לנכים....

 

[שייך למיעוט]

יתכנו אינסוף, בעולם המוכר לנו קיימים 4, שליטה בצבעי היסוד

למשל היא סוג של יצירה ע"פ עיקרון זה.
השאלה היא האם הוא מיושם בכל נמלכי החיים או מוגבל לצבעים בלבד.
כי זה נותן אושר כזה שכל השאר באמת לא חשוב.
ואת זה (האושר) כנראה מעולם לא הצלחתי להעביר
הוא לא חיצוני ולא נראה, הוא החיבור עם השאר שפתוחים כמו הטבע

 

[שייך למיעוט]

יש לך רעיון אולי איך להעביר את האושר ותחושת המלאות שנותן

להתעסק עם זה ?
אולי זה מה שצריך להסביר כדי לראות אלטרנטיבה למצב הקיים...

 

[ענתנוי]

המחסום הוא הפחד

השפה הטבעית היא פשוטה וקיימת אצל כל אדם.
היכולת לתקשר עם הטבע כולו היא תכונה בסיסית של כל יצור חי.
האושר הזה הוא פשוט החיים עצמם.
כל מה שצריך זה רק להוריד אות חומת הפחד מהמציאות, החיים וכל השאר - יש לך רעיון איך לעשות את זה?
אני מנסה לחבר עכשיו כמה שיטות של "תיקון תדרים" ולארגן יום בשבוע שבו נוכל לחוות את ה"אושר" הזה, כנראה שזה יהיה בימי שלישי, אבל לא בטוחה שזה יעבוד גם על "נורמלים".....

 

[יפחוצית מצויה]

״בימי שלישי״

זה הביטוי הכאילו-שרירותי בטקסט הנ״ל, מילה חסרת כל מובן עמוק כביכול, בכלל לא שייכת, אך בעלת פוטנציאל להתמיר את כל השאר מ-DNA סתום ל-RNA ישומי

&nbsp
(כותבת זאת בחיוך, אבל גם ברצינות, אם הבנתי נכון על מה את מדברת... שמחה לשמוע שיש תכנית ויום, אנסה גם להגיע, אם זה יהיה בבוקר).

 

[שייך למיעוט]

לפני הפחד יש מסחום אמיתי של מודעות, כי פשוט לא יודעים

ולרוב אין מי שיראה את הדרך.
אח"כ נבנה הפחד

 

[asa112]

שאלה פרקטית - איך סביבה יכולה ללמוד

את "השפה הטבעית". בדוגמה של "יחפוצית" אמא רוצה מאוד להבין מה ילדה מנסה להגיד לה.

 

[ענתנוי]

התנסות חוויתית

מי שלא מתנסה בזה בעצמו לא יכול להבין - אבל מי שיכול להקשיב ולהבין את עצמו יכול להקשיב ולהבין אחרים.

איך גורמים לאנשים עסוקים לעצור רגע ולהקשיב לעצמם? זו השאלה......

 

[asa112]

הקשבה לא מספיק כדי להבין דברים לא מובנים

תמיד צריך רמז, איזה קצה חוט,הנחה בסיסית, משהו שיכולים להשתמש כמפתח.

קוד בלי מפתח לא ניתן לפענוח, עד כמה שאני יודעת.

אז איפה המפתח ?

 

[ענתנוי]

ה"מפתח" הוא הנושא

אם אתה יודע על מה מדברים, קל לך יותר להבין את ההקשרים ואת זה אפשר לעשות רק "פנים אל פנים" - כי לכל אחד יש נושא אחר, או "שאלת חיים" אחרת שמעסיקה אותו....

 

[asa112]

איך יודעים על מה מדברים ?

מקבלים אותות, שמבינים שזו שיחה.
בדוגמה של יחפוצית לאמא אין מוסג מה נושא של השיחה.

 

[ענתנוי]

העולם הפנימי

של האחר הוא תמיד חסום וחסוי - כי הוא "פנימי".
בשביל להבין על מה מדובר צריך לנהל תקשורת אמיתית, פתוחה והדדית - ואני חושבת שיש לה דווקא מושג על נושא השיחה, גם אם אין לה את היכולת לתרגם את זה למילים.
מספיק שהיא מקשיבה, שמה לב, שמחה בשמחתה של הילדה - כדי שזה יהפוך מסתם "התנהגות" לתקשורת, שתתפתח עם הזמן גם לשפה משותפת.
כמה הורים מבינים על מה הפעוטות שלהם מדברים?....

 

[asa112]

סוף סוף

אם יש התחברות לעולם פנימי של הילד, אז מי צריך כל הקישקוש על תדרים וכו' ?

 

[שייך למיעוט]

ואם אין חיבור כל הצעה תתקבל בברכה, בשביל הילדים, לא ההורים

ד"א : להבין משהוא בדרך אחת לא אומר שדרך אחרת זה קשקוש.
בדיוק כמו שלא תרצי שיקשקשו אותך ועלייך.
שנאמר -
מי שמתעקש לקשקש את האחר סופו להתקשקש בעצמו
זה פתגם סיני עתיק, כ"כ עתיק שאין לי מושג מה הוא אומר
את מוזמנת להעלות השערות

 

[asa112]

נכון, וגם לא אחרי כל קשקוש יש דרך

לפעמים קשקוש בא מרצון לדבר על משהו, סתם כי זה נחמד.
וזה לא מביל לשום מקום, חוץ מלתת סיפוק למקשקש.

 

[ענתנוי]

כל שפה היא קשקוש

שפה היא שיטה להעברת מידע ואם אתה לא מבין אותה אתה יכול לקרוא לזה קישקוש, או להגיד שלא מעניין אותך המידע הזה או לנסות ללמוד אותה.
ואם הילד שלך משתמש בשפה הזו, המידע הזה משמעותי עבורו וחשוב לו שתבין אותו - לקרוא לזה קישקוש לא מקדם אותך לשום מקום.
יש הורים שלא מרגישים צורך להבין את הילדים שלהם, ויש כאלו שדווקא חושבים שהבנה היא בסיס לתקשורת נכונה.....

ומבחינתי, יש בפורום הזה, פה ושם, גם כמה אנשים שממש משתמשים בשפה הזו, מבינים אותה או רוצים להבין אותה ומחפשים את הדרך לתרגם את זה למילים - ובשבילם יש טעם להתאמץ ולחפש.....

 

[שייך למיעוט]

וזה אחלה, בלי קשר לאוטיזם, אבל מה עם החיבור ?

איך מייצרים אותו ?
בבקשה להציע הצעות חלופיות ממשיות.
אחרת התגובות האחרונות זו בדיוק תכליתם, לתת סיפוק למשהו, אבל ללא ערך ממשי.

 

[asa112]

ופה אני בבעיה

לי יש חיבור מעולה עם בן שלי, גם היה לפני שהוא דיבר. זה אחד מהסיבות, שעשינו לו אבחון מאוחר יחסית למצבו - כי לנו היתה תקשורת טובה איתו, לא ראינו בעיה בכלל, רק שהוא לא דיבר.

מיד שמתי לב, שרוב אנשי מקצוע לא מתקרבים אפילו לתקשורת ברמה כזו עם ילדים שהם מטפלים בהם.
לקח לי זמן להבין, שגם הרבה הורים לא מסוגלים לזה.

אני לא יודעת, איך ליצור תקשורת עם ילד לא מדבר. לי ולבעלי זה קרה לבד בתקופה שילד שלנו לא דיבר.
קרה גם עם ילדים אחרים, פשוט הבנתי אותם, כשזה קרה. לא חושבת, שהיו שם מילים, תדרים, צבעים, קודים ובכלל פרטים
כלשהם. משום מה יש הבנה של משהו, שלא היה ברור קודם, ידע כלשהי וזהו. גם ילד הבין אותנו.

אחרי שילד התחיל לדבר, אנחנו בעיקר משתמשים בדיבור וזה עובד.

אני חושבת, שזה יכולת, שיש לחלק מאנשים. לי , למשל, אין שום שליטה על יכולת הזו ואני לא יודעת, איך להפעיל אותה.
לכן לא יודעת, איך מלמדים ואם בכלל אפשר ללמוד.

 

[asa112]

גם בלי קשר לאוטיזם חיבור או יש או אין

יש אנשים, שיכולים לכולם לגרום להרגיש מחוברים, אבל זה גם כישרון מיוחד, לדעתי.

 

[arana1]

גאונות זה הכשרון להפוך כשרון יחודי ומיוחד לכללי ואפשרי לכולם