שקדם, זה אפילו לא זה
אוף... תתייחסו אליי בבקשה כאל עוד מישהו בתנועה, ולא גרעינר שפרש - כי הסיבה המלאה מתוסבכת עד כדי כך שלא ניתן להסביר אותה... נכון שאת השואה אי אפשר להסביר, ואי אפשר לספר את כל סיפורי הזוועות שקרו שם?! (אלא אם כל הניצולים היו יושבים במשך כמה שנים ולא מפסיקים לדבר ולספר)... אז זה לא כמו (כי אין דבר שישתווה לשואה, ואני לרגע לא מפחית מהשואה בלהשוות למצב שלי), אלא דוגמה שלי להסביר את המצב שלי.. לדעתי, כדי להסביר ב- 100% למה פרשתי אני אצטרך לספר את סיפור חיי ללא תמצות מהרגע שבו עברתי לגור בעולש דרך היום שבו עזבתי את רמת הנגב ועד היום שבו הוחלטה ההחלטה הסופית - שאני פורש רשמית מהגרעין ולא חוזר... וזה בלתי אפשרי... וגם לא ניתן להסביר רק חלק אחד בלי החלקים הקודמים או המאוחרים של הסיפור - כי הוא ישמע שונה מאיך שהוא אמור להישמע [ואני יודע שזה שם של דג... (וכן, בשביל המתחכמים - גם אותו אוכלים)]. ותוך כדי שאני אומר את זה אני שם לב שהפרישה שלי נבעה מאמצע של סיפור מאוד ארוך, שתחילתו וסופו לא ידועים... ואם מישהו פה חושב שאני לא מצטער כל יום על הטעות שעשיתי - הוא טועה בגדול... ולמרות זאת עם מישהו חושב שאני לא כל יום מאושר מכמה שלמדתי על עצמי אחרי אותה טעות - גם טועה בגדול... בואו נמצה בזה את עניין הפרישה שלי, תודה רבה.