RossieL
Active member
שני אבאים
הנושא של הומוסקסואליות נחשב כרגיש מאוד וכמעט שאין לו איזכורים כלל בספרי ילדים לגילאים הצעירים. יחד עם זאת, אין ספק שגם ילדים צעירים נתקלים יותר ויותר בנושא: לעתים הם מכירים בן-משפחה שהוא הומוסקסואל, או רואים דמות כזו בטלביזיה בתוכניות ריאליטי או בסדרות (כאשר לפעמים הדמות מאוד סטריאוטיפית ולא מציאותית). כמו כן, כיום ישנם גם יותר ויותר ילדים המשתייכים למשפחות חד-מיניות - במקרה כזה רצוי שיהיה בסיפורים איזכור למשפחה כזו בין שאר סוגי המשפחות, זאת גם כדי לתת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא "נורמאלית", וגם כדי להקל על חבריו להבין את הסיטואציה.
שני אבאים/ מקדה בן-נאה
הספר מתאר משפחות מסוגים שונים - חד-הוריות, גרושות וכו', מוצגת בדף הראשון משפחה חד-מינית ובה שני אבאים (ועל שמה גם שם הספר):
"לבן יש שני אבאים
ולמרות שזה נשמע קצת מוזר,
אצלם בבית, כמעט הכל -
אותו הדבר."
שני ה"אבאים" באיור נראים בדיוק כמו כל אבא, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים. ובדף הסיום מציצים מהחלונות כל סוגי המשפחות:
"יש כל מיני דרכים
ולכל בית צורה קצת שונה,
אבל כל עוד מקבלים המון אהבה -
אתם במשפחה הנכונה."
הדברים מתוך אתר מידע במידה
הספר הזה "הרתיח" את בנצי גופמן שפרסם סטטוס בפייסבוקו
"תפסיקו לבלבל את הילדים שלנו!
זה מה שמקריאים בגני הילדים בתל אביב.
זה מה שאתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו?"
מחברת הספר, מקדה בן נאה, על המחאה:
"אני יכולה להבין. זה נושא מורכב, זה לא פשוט, אני כותבת מאהבה ומהמון המון רצון טוב, ובשבת הייתה לי תחושה לא קלה. אני לא מעוניינת לפגוע באף אחד, אני כותבת את הספרים למי שעבורו הם מיועדים. אני רוצה שהם יגיעו לכתובת הנכונה, שישמחו, שיקלו על אנשים ושיפתחו נושאים שהם לפעמים מורכבים, ויהפכו אותם לפשוטים יותר. שיעזרו לקבל את עצמנו ואת האחרים בצורה הכי קלה והכי פשוטה. אצל ילדים הכל הרבה יותר פשוט".
ואני מוצאת את הספר נפלא, את הרעיון לכתוב על השונה והאחר, מבורך, ואת הניסיון לטאטא מתחת לשטיח ולרמוס את מה שאינו עולה שקנה אחד עם דעתך, עולמך ואורח חייך - במילה עדינה: ארכאי.
הנושא של הומוסקסואליות נחשב כרגיש מאוד וכמעט שאין לו איזכורים כלל בספרי ילדים לגילאים הצעירים. יחד עם זאת, אין ספק שגם ילדים צעירים נתקלים יותר ויותר בנושא: לעתים הם מכירים בן-משפחה שהוא הומוסקסואל, או רואים דמות כזו בטלביזיה בתוכניות ריאליטי או בסדרות (כאשר לפעמים הדמות מאוד סטריאוטיפית ולא מציאותית). כמו כן, כיום ישנם גם יותר ויותר ילדים המשתייכים למשפחות חד-מיניות - במקרה כזה רצוי שיהיה בסיפורים איזכור למשפחה כזו בין שאר סוגי המשפחות, זאת גם כדי לתת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא "נורמאלית", וגם כדי להקל על חבריו להבין את הסיטואציה.
שני אבאים/ מקדה בן-נאה
הספר מתאר משפחות מסוגים שונים - חד-הוריות, גרושות וכו', מוצגת בדף הראשון משפחה חד-מינית ובה שני אבאים (ועל שמה גם שם הספר):
"לבן יש שני אבאים
ולמרות שזה נשמע קצת מוזר,
אצלם בבית, כמעט הכל -
אותו הדבר."
שני ה"אבאים" באיור נראים בדיוק כמו כל אבא, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים. ובדף הסיום מציצים מהחלונות כל סוגי המשפחות:
"יש כל מיני דרכים
ולכל בית צורה קצת שונה,
אבל כל עוד מקבלים המון אהבה -
אתם במשפחה הנכונה."
הדברים מתוך אתר מידע במידה
הספר הזה "הרתיח" את בנצי גופמן שפרסם סטטוס בפייסבוקו
"תפסיקו לבלבל את הילדים שלנו!
זה מה שמקריאים בגני הילדים בתל אביב.
זה מה שאתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו?"
מחברת הספר, מקדה בן נאה, על המחאה:
"אני יכולה להבין. זה נושא מורכב, זה לא פשוט, אני כותבת מאהבה ומהמון המון רצון טוב, ובשבת הייתה לי תחושה לא קלה. אני לא מעוניינת לפגוע באף אחד, אני כותבת את הספרים למי שעבורו הם מיועדים. אני רוצה שהם יגיעו לכתובת הנכונה, שישמחו, שיקלו על אנשים ושיפתחו נושאים שהם לפעמים מורכבים, ויהפכו אותם לפשוטים יותר. שיעזרו לקבל את עצמנו ואת האחרים בצורה הכי קלה והכי פשוטה. אצל ילדים הכל הרבה יותר פשוט".
ואני מוצאת את הספר נפלא, את הרעיון לכתוב על השונה והאחר, מבורך, ואת הניסיון לטאטא מתחת לשטיח ולרמוס את מה שאינו עולה שקנה אחד עם דעתך, עולמך ואורח חייך - במילה עדינה: ארכאי.