ובכן
מכיוון שימי המלצרות שלי הפכו לימי המשרדות אני יכולה לקבל היום רק פתקים עם בקשה להעלאה במשכורת. א.זה מחמיא. ב. סתם טלפון לא יגיד הרבה למען האמת ורצוי שהפתק על המפית לא יראה כמו עוד מפית שלפני דקה קינחת בה את חוטמך. ג. צריך קצת משחק מקדים בכדי שהמלצרית תבין ששמת עין עליה ושלא בועז האוחז כיורים, יחשוב שהפתק מופנה אליו. צור איתה במהלך שתיית האספרסו הקצר וכוס המים קשר עין. באם אין התייחסות ממנה, תפיל מפית על ידה או כפית, היא כבר תתכופף באופן אוטומאטי להרים, ואז תחייך, לא חיוך המבליט שיני סוס יאור כמו אחרי אורגזמה, כאם חיוך קל והנהון קל המבשר:"השלום לך". אם היא החזירה לך חיוך, אל תרייר מיד היא רק קלטה אותך זה לא אומר שהיא הולכת לשכב איתך. תמשיך להתעסק במי שיושב איתך או תנסה לקרוא בקפה, לבחוש בשוקו או סתם לעלעל במגזין "הזמן הוורוד". ואז, זה הזמן להיפרד לשלום עם פתק בכתב יד ברור, לא כמו של אחד שלא סיים כיתה א'. תוסיף משפט שאין בו התנשאות או משפטים כמו פורסט גאמפ. אל תשכח לרשום את השם שלך בסוף, היא לא הודיני שיכול לנחש מי אתה. עכשיו: או שתיגש לברמן ותבקש שימסור לה, או שפשוט תזיז ת'עכוז שלך ותוך כדי שהיא לוקחת הזמנה מהשולחן ממול, תסמן לה שהשארת לה את הפתעת חייה. לגבי תגובת המלצרית: לרוב מחייכות מנונשלנטיות, מעפעפות בעיניים, דוחפות ת'פתק לסינר, אומרות בנימוס, תודה רבה, ותתפלל לאלוהים שבסוף המשמרת הן גם תזכורנה להוציא את הפתק מהסינר. זה נחמד בד"כ. אבל אל תשכח שזה קורה להן עשרות פעמים ביום.