Maor DA restless
New member
שלום
הייתי רוצה לדעת מה אתם ממליצים כדי להיפטר מתחושת הפסימיות ולהחזיר את האופטימיות. אני מדבר על כך שאני עוד מעט בן 17, עדיין לא הייתה לי חברה והחוסר באהבה אוכל אותי מבפנים. תמיד דגלתי בגישה חיובית ואופטימית שיום אחד זה יקרה עם הרבה תקווה, אבל כעבור כל תקופה מסויימת מגיעה נקודת שבירה וייאוש כמו זאת, הבדידות הורגת ובמיוחד בימים כאלה של חופש, חוסר המעש והשיעמום גורמים לתחושת חוסר אונים ומעצימה את זה אפילו עד לדיכאון קל. אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון ואני אשמח לקבל עצות וחפירות אחרות.
הייתי רוצה לדעת מה אתם ממליצים כדי להיפטר מתחושת הפסימיות ולהחזיר את האופטימיות. אני מדבר על כך שאני עוד מעט בן 17, עדיין לא הייתה לי חברה והחוסר באהבה אוכל אותי מבפנים. תמיד דגלתי בגישה חיובית ואופטימית שיום אחד זה יקרה עם הרבה תקווה, אבל כעבור כל תקופה מסויימת מגיעה נקודת שבירה וייאוש כמו זאת, הבדידות הורגת ובמיוחד בימים כאלה של חופש, חוסר המעש והשיעמום גורמים לתחושת חוסר אונים ומעצימה את זה אפילו עד לדיכאון קל. אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון ואני אשמח לקבל עצות וחפירות אחרות.