קיצוץ בקצבאות לא יוצר מקומות עבודה
כל מה שהבועה שמתנפחת כרגע בבורסא הצמיחה (לא היינו בסרט הזה של "צמיחה" ו"היי-טק" כבר בשנות התשעים?) זה עוד כמה מיליונרים, ומשרות חלקיות בפחות משכר מינימום שיוצרות אשלייה של הקטנת האבטלה. אדם שעובד בחצי משרה ומרוויח 2,000 ש"ח בחודש יורד מהסטטיסטיקה של האבטלה, אבל המציאות החברתית לא משתפרת - כך שלשטויות שנתניהו מדבר על "ירידה באבטלה" אין שום ביסוס (כמו הדברים שהוא אמר על כך שהזמינו אותו להיות שר האוצר של איטליה - הבחור שקרן פתולוגי). אפילו המשרות הזמניות האלה יעלמו כשהבורסא שוב תקרוס. אז אם הקיצוץ בקצבאות לא מוריד את האבטלה, מהו כן מוריד? את שכר העובדים. למה? ההיגיון שעומד מאחורי קצבאות האבטלה והבטחת ההכנסה הוא פשוט: אם אני עובד והמעסיק שלי פוגע בזכויות שלי (משלם לי פחות משכר מינימום, לא מרשה לי לצאת לשירותים, מעסיק אותי שעות נוספות בלי תוספת וכו'), אני יכול להתלונן אצלו והוא יאמר: "לא מוצא חן בעיניך? אז תלך! הדלת פתוחה". זה לא תסריט כל כך מופרך, זה קורה לאלפי אנשים כל יום בישראל. ומה אני עושה במצב כזה? אם אני יודע שאני אקבל דמי אבטלה אחרי שאני אפוטר, אני אוכל להילחם על הזכויות שלי (דרך בית-הדין לעבודה, דרך הקמת ועד או כל דרך אחרת) בפחות פחד. כי אני יודע שבמקרה כזה יהיה למשפחה שלי כסף לשלם חשבונות בכמה חודשים שיעברו עד שאני אמצע עבודה חדשה. אבל אם אני יודע שאין דמי אבטלה, ולכן פיטורים מבחינתי זה שאני לא אוכל להביא אוכל הבייתה, שאני אסתכן בלהיזרק מהבית בגלל המשכנתא, שאני לא אוכל לשלם חשבונות מים וחשמל ובאופן כללי לא אוכל לפרנס את משפחתי - אני לא אלחם נגד המעסיק שלי. זאת הסיבה שיש כל כך הרבה עובדים כנועים, מנוצלים ועניים בישראל. המדיניות הכלכלית של הממשלה שפגעה בקצבאות, פגעה בעבודה המאורגנת ופגעה במדינת הרווחה באופן כללי - מה שהביא יותר מ- 100 אלף עובדים אל מתחת לקו העוני. האשמים במדיניות הקטסטרופלית הזאת הם נתניהו ושרון, וראוי שבבחירות הבאות הם יבואו על עונשם.