שלום

שלום

מזמן רציתי להצטרף לפורום. נעים מאוד להכיר. בגלל שזה פורום היכרויות אז אני יכולה להגיד שאני רווקה בת 30 (רק בשביל הסדר הטוב) ושיש לי בלוג שמלווה אותי, ואפשר יהיה להכיר אותי יותר טוב דרכו. חוצמזה, אחרי שעיינתי קצת בפורום, אני סקרנית לדעת, מעבר לדיבורים, ממשיכים פה הלאה? (לא שיש משהו רע בדיבורים
).
 
להגיד לך את האמת שלי?

ויקפצו לי כולם עכשיו, אבוי פה למישהו אם יצא עם מישהי מהפורום , מאותו פורום. לא מציע לאף אחד, זה מתכון הרסני , מאד הרסני, יש פה רכילויות אין ספור, אי אפשר פה לצאת עם מישהי בלי שזה ייגמר רע. וברוכה הבאה.
 
../images/Emo140.gif תודה על קבלת הפנים

ולמרות שלא מתבקש, אני פשוט רוצה לוודא שהבנתי נכון, או שמתכתבים עם האנשים פה או שיוצאים איתם, אין אחרת? אז איפה בדיוק ההיכרויות פה? תוהה
 
יש מפגשים יזומים על ידיי חברי

הפורום, יש מפגשים אישיים- שזה פחות בגלוי ( לפחות לא על גביי הפורום עצמו ), כותבים, לומדים להכיר אחד את השני, נוצרות פה חברויות מעבר לזוגיות עצמה. סך הכל מאד נחמד פה.
 
יש בזה משהו ../images/Emo4.gif

מצד שני, בכל מקום בו אתה נמצא יותר משתי דקות יחלו רכילויות. הבעיה היא שאנשים לא יודעים לשמור על דיסקרטיות - וזה כולל גם אותך - ממה שראיתי פה אתמול. דיסקרטיות, דיסקרטיות - לא מילה גסה. תצאו עם מי שאתם רוצים, תעשו מה שאתם רוצים - לא צריך לרוץ ולספר. אם כבר בעניין - כשגרתי במעונות, היה קשה מאוד מן הסתם לשמור על דיסקרטיות. יום אחד קבעתי עם שתי חברות ללמוד למבחן בערב, ובצהריים הלכתי למישהו שגר בדירה מחוץ לקמפוס. בתמימות של גיל 20 לא סיפרתי לאף אחד - גם לא לחברותיי הקרובות - על הקשר ביני לבינו - וחשבתי שהכל חשאי...פחחחח...בקיצ כשחזרתי אחת החברות שלי היתה בטירוף. היא שאלה אותי שוב ושוב איפה הייתי. מהיותי אדם נחמד לא עניתי לה 'מה זה עניינך' אלא אמרתי בספריה. 'לא היית בספריה' ענתה. 'במעבדה' אמרתי. 'חיפשתי אותך גם שם...לא היית שם'. באותו רגע לא התייחסתי בכלל...בדיעבד מסתבר שהיא ידעה שהלכתי לדירה שלו והמחשבה על כך פשוט העבירה אותה על דעתה. הטריפה אותה. זו אחת הסיבות שאני חושבת פעמיים היום לפני שאני נפגשת עם מישהו מפה - אנשים פשוט לא יודעים לשמור על דיסקרטיות. זה לא מתוך בושה, ולא חייבים באמת כלום לאף אחד - אבל בשביל מה צריך להכניס את כולם למיטה שלך? והרי ברגע שתספר שאתה מעוניין במישהי יבואו ה'נשמות' ויספרו לך כמה שהיא ככה וככה...ובגילך אתה כבר צריך לדעת משהו על טבען של הבריות. וזה שאצלך זה לא הצליח - לא אומר שכך הדבר לגבי כולם. צריך פשוט לשמור קצת על הפה <והאצבעות, בעולם המסנג'רי שלנו
> שבוע טוב לכולם.
 

magenta73

New member
זה מה שאני לא מבינה

דווקא פה בעולם הוירטואלי כ"כ קל, יחסית, לשמור על דיסקרטיות... לא הרבה, אם בכלל, יודעים מי אתה ומה אתה... ועדיין, רצות פה שמועות שחבלז... זה סתם להכניס ראש בריא למיטה חולה. משהו מוצא חן בעיניך? תשאיר את זה לעצמך, ולאותו האדם. אני כבר למדתי. לא לספר. לא לשאול אחרים... כלום.
 
וז בדיוק הבעיה עליה כתבתי...

זה לא מספיק ש*את* לא תספרי ולא תשאלי...מי שמכיר אותי, יודע שאני אף פעם לא מבקשת ולא קונה המלצות על אנשים. אני סומכת אך ורק על השיפוט האישי שלי ולא פעם גיליתי שמישהו שכולם 'מזהירים' מפניו הוא בעצם אדם מקסים. אבל זה לא מספיק...אם הצד השני הולך ושואל עליך ומברר עליך לפני שהוא מחליט אם לפנות אליך או לא.
 

magenta73

New member
אה אוקיי, בזה לא נתקלתי...

(אולי בגלל זה לא פונים אלי במסרים פרטיים...?
) ובכל מקרה... אם את לא נותנת סיבה שירכלו עליך, למה שירכלו עליך? עזבי קנאה ושיעמום... מעבר לזה, שאם אדם לא מספיק לו מה שאני כותבת בכדי לגבש עלי דעה והוא הולך ומחפש "ברורים" אצל אחרים, שילך לחפש... האמת...
 
בדיוק- זה נכון תיאורטית, לא מעשית

במציאות הקיימת- מה לעשות, יש כל מיני אנשים שימחו " לנדב " לך מידע אפילו אם לא ביקשת...
 

magenta73

New member
אוי נו אריה, זה כבר ממש

הזוי... מה זה ישמחו לנדב? וגם אם כן, מה אתה? יד שרה? אומרים לא תודה ולא מקשיבים. זה הכל.
 
עניתי לך למטה תשובה יותר מורחבת.

בטח שישמחו לנדב, אני אומר לך- אני בעצמי ראיתי והייתי מודע לזה, זה לא משהו שממציאים. אומרים לא, אבל זה תלוי בשני הצדדים, אז אחד יענה לזה או ייתיחס לזה כך והאחר ייתיחס לזה בצורה שונה.
 
כי יש הרבה אנשים שאוהבים

סתם לרכל...את לא צריכה לתת להם סיבה - זה שאת חיה זו סיבה מספקת :) וכן, מן הסתם הרבה קנאה וחוסר חיים משלהם...ולפעמים אפילו...סתם. היתה לי חברה, מין ידידה כזו, לא חברה טובה-טובה. היא תפסה לה מישהו, גרו יחד, תכננו להתחתן < התחתנו בסוף באמת > ולמרות זאת...למרות שהיא היתה בזוגיות טובה והכל...היא כל הזמן התעניינה ובחשה באחרים. היא היתה מאוד 'מוטרדת' מבחורים שיצאתי איתם והיא הכירה. זה אופי, כנראה. היא השיגה מה שהיא רצתה בחיים, אבל עדיין כאב לה לחשוב שגם אני אשיג
 

magenta73

New member
מ-א-מ-ם פשוט...

בכל מקרה, הדרך היא פשוט לא להקשיב לאחרים. לחיות כפי שאת רואה לנכון ולהעיף את כל הזבובים שמזמזמים לך באוזן. ואם כבר מדברים על זה. נגמרו לי הסיגריות....
 
נשארו לי עוד כמה חפיסות בודדות

מהפאקטות...אוף - עוד מעט אני אצטרך לחזור לרדת לקיוסק נראית ג'יפה... ולמרות מה שכתבת...הכל היה יפה ונכון אם היה מדובר רק בי...לכי תמצאי אנשים חזקים מספיק לעמוד בשמועות והסתות....בודדים.
 

magenta73

New member
זה נכון

אופי האדם... להסתמך על חיזוקים מהחברה... להיות מקובל... ככה זה... ירדתי לקיוסק, חזרתי, אחלה ספורט!
 
לא קשור לפורום

אבל הזכרת לי סיפור מעונות משלי, בשנה הראשונה, ממש בשבוע הראשון עם שותפה שומרת מסורת, הכרתי מישהו, ובילינו לילה יחד (לא כמו שזה נשמע), אבל דבר הוביל לדבר ואת הלילה לא ביליתי בחדרי, ובבוקר כבר שמעתי מחצי מהמכרים שיש לי שם שהיא חיפשה אותי במהלך הלילה, וכולם יודעים שלא ישנתי בחדר שלי. חתיכת חוויה
 
../images/Emo6.gif

אני התגוררתי שנתיים במעונות! ואני היום שיא 'הדברנית' לעומת מה שהייתי אז. היו קוראים לי 'אשת המסתורין' - תארי לעצמך. כל הזמן רכילות, ועיניים , ואם רואים אותך עם מישהו כולם מדברים על זה...כשחבר שלי נשאר לישון אצלי למחרת אחה"צ מישהו צעק לי מהחלון 'אתמול קיבלת
'. צריך עור של פיל.
 
למעלה