קייטרינג "אנין"
חבל, חבל לי שזה מה שאני צריכה לכתוב עליהם, אבל אין לי ברירה, אני חייבת להזהיר את הקוראים האחרים. לצערי, הם היו הבחירה הגרועה היחידה של הערב. נתחיל מזה שכיוון שהתחתנו בחתונה "חילונית" ביום שישי בערב, חיפשנו קייטרינג לא כשר, עם קינוחים חלביים. חיפשנו אולי חצי שנה, מסתבר שדיי קשה להגיע לקייטרינגים כאלו, משום שהם לא ממש מפרסמים את עצמם כלא כשרים. בכל מקרה, הגענו אליהם במקרה דרך האינטרנט, האתר לא היה כ"כ אטרקטיבי אבל המחיר כן, והחלטנו לתת לזה צ'אנס. כבעלת עבר עשיר בעבודה בקייטרינג, אני אישית קצת חששתי מחוסר הנסיון שלהם באירועים גדולים, אבל בן זוגי הרגיע אותי והשתכנעתי. עליי לציין שהם עשו רושם מאוד טוב הן בפגישות המקדימות, והן בטעימות שהיו פשוט מדהימות, היינו 5 אנשים וממש ליקקנו את האצבעות מכל מנה ומנה. אבל, ופה האבל הגדול. מסתבר, שוב, שלבשל ל-200 איש, זה לא כמו לבשל ל-5. דהה.. נפגשנו איתם במקום הארוע שבוע לפני החתונה, ישבנו איתם וירדנו לפרטי פרטים, החל מהמנות עצמן, איך הן יוגשו, מתי הן יוגשו, כמה מלצרים בכל מזנון, איך מפנים, מתי מפנים, כמה למה ואיך...אני חוזרת ואומרת שהנסיון העשיר שלי בעבודה בקייטרינג (מלצרות+ניהול ארועים+הפקה) לימד אותי שהכל הכל צריך להיות מובן וברור לשני הצדדים, ולא פספסתי שום פרט. ביום החתונה : הם איחרו בשעה, ראשוני האורחים כבר הגיעו, והמקום עדיין היה בבלאגן אטומי. אח"כ, בקבלת הפנים, עד לשלב החופה הכל היה פחות או יותר בסדר. לפני שהלכנו לחופה, מנהל הארוע שאל אותי כמה זמן זה ייקח, הערכתי שכ-20 דק'. כשחזרנו מהחופה, האוכל היה אמור להיות כבר על המזנונים, כפי שסוכם, אולם לקח להם כ - 10 דק' להוציא את האוכל, ובינתיים אנשים התייבשו ליד המזנון. האוכל היה קר!!! על המזנונים עמדו כלי הגשה בלבד, ללא חממים, כך שגם אם האוכל יצא מהמטבח חם, עד שהוא הגיע למזנון, הוא כבר הספיק להתקרר. הדג הגיע לא מבושל וחזר לחימום. אנשים שאלו אותי אם זה אמור להיות מזנון קר! אני עצמי הלכתי המהלך הארוע למזנונים כדי לקחת לי אוכל ולא היה מזנון אחד שלא היה חסר בו משהו ש"בדיוק נגמר והלכו להביא". מנהל הארוע הסתובב בעצבים וראו עליו שהוא לא משתלט על העניינים. מה עוד? הבטיחו לנו עוגיות יבשות על עמדת הקפה (היא שכחה להוציא מהארגז שלה).. הקינוחים נגמרו תוך 3 דקות, ותפסתי את הבן דוד של גיא מתגנב למטבח של הסבתא בסוף הערב כדי לתפוס משהו מהמקרר.. וה-ש-י-א! השיא - לקראת סוף הארוע, כשרוב האורחים ניגש אליי מנהל הארוע ובזו הלשון אמר לי "יש לי איזה עניין איתך... אתם נתתם לכל מלצר טיפ של 50 ש"ח". אני : "כן..." הוא : "העניין הוא כזה, יש לנו סטנדרט מסויים של טיפים למלצרים שלנו, הסטנדרט שלנו הוא בין 100-150 ש"ח לכל מלצר". עכשיו שימו לב, אנחנו מדברים כאן על 13 מלצרים! יותר מזה, הוא התעקש שהעניין הזה סוכם איתנו מראש, מה שכמובן לא נעשה מעולם, שהרי אם היה עולה העניין הזה בשיחות המוקדמות שלנו, בחיים לא הייתי סוגרת איתם - עוד לא נולד האדם שיחליט בשבילי איזה טיפ אני אתן. הייתי בשוק. מבין ערפילי האלכוהול שלי אמרתי לו שלא זו בלבד שזו לי הפעם הראשונה שאני שומעת את זה, אלא שאני קצת בשוק, ושהשיחה הזו ממש לא נעימה לי. (שימו לב, כל השיחה הזו מתבצעת תוך כדי הארוע, באמצע החצר). אני עם דמעות בעיניים מרוב הקריזה, הוא אומר לי "גם לי השיחה הזו לא נעימה, אני זה שצריך להמשיך לעבוד עם האנשים האלה". אמרתי לו "אז תשלים להם, זה מה שאני יכולה לתת וע"פ מיטב הבנתי, טיפ זה משהו שנותנים מרצון ולא מהכרח". אני לא יודעת איפה מצאתי את הכח לענות לו כך, אחרי שעשה מה שעשה, באמת שהייתי בשוק, הלכתי לכל מי שרק יכולתי וסיפרתי לו מה קרה כרגע. הלקח שלי - להקשיב לתחושות הבטן, לפעמים שווה לשלם קצת יותר ולקחת מישהו שיש לו נסיון והמלצות, ולא "לתת צ'אנס" לחברות קטנות, במיוחד כשמדובר בערב החשוב בחייך. את כל הטענות, אגב, שטחנו בפניהם בהזדמנות הראשונה שתפסנו אותם בטלפון (הם דיי סיננו אותנו עד שהתקשרנו ממספר לא מזוהה), ומה שהיה להם לומר זה - האוכל היה חם, הדג היה מבושל, אין להם מושג על מה אנחנו מדברים, מבחינתם הכל היה מושלם. מה שנותר לי עכשיו, אחרי ששילמנו להם את יתרת הסכום במלואו (אני,אני, החצי היה שיכור מכדי להתערב, והוא עד עכשיו כועס עלי שלא חיכיתי עם התשלום עד לשיחה שאחרי), אז מה שנותר לי לעשות עכשיו זה פשוט להזהיר אתכם : הישמרו לכם ממחירים מפתים ומאוכל גורמה ומהבטחות שווא. הישמרו לכם מקייטרינג "אנין".
אבל הייתי חייבת, עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב