מה את אומרת!
כבר במקרא יש משפטי זיקה א-סינדטיים? כמו, למשל, אלה? בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מ"ט, כז) וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ (שמות י"ח, כ) כַּאֲהָלִים נָטַע ה' (במדבר כ"ד, ו) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ (דברים ל"ב, יא) מָה-הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ (שופטים ח', א) עַם לֹא-יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי (שמ"ב כ"ב, מד) הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ (ישעיהו נ"ח, ו) בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ (ירמיה ב', ו) יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר (איוב ג', ג) רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת) (נחמיה י"ג, כג) אה, כן, גם זכור לי דבר או שניים על העברית המשוערבת. בערבית, כידוע, אין מילת זיקה כאשר השם הזוקק איננו מיודע, ובהשפעת כלל זה מוצאים משפטים א-סינדטיים גם בעברית של ימי הביניים, לדוגמא: שיחבר לו אזהרות ימנה בהן כל המצוות (רמב"ם, איגרת השמד) אבל זה בדיוק העניין: לא סביר שבימי הביניים לפתע נכנסו מחדש לשימוש מבנים עתיקים מלשון המקרא. אותם מבנים נוצרו בהשפעת הערבית. עוד פחות סביר שבעברית החדשה התחילו פתאום להשתמש במשפטי זיקה א-סינדטיים מהעברית המשוערבת. אלא אם כולם התחילו להתעמק באיגרות הרמב"ם ולא סיפרו לי. יותר סביר שהמבנה הא-סינדטי בעברית החדשה נוצר בעקבות האנגלית. שימי לב לעוד משהו. במשפט הנ"ל מהרמב"ם השם הזוקק "אזהרות" איננו מיודע, ובערבית באמת לא היתה מופיעה מילת זיקה בנסיבות אלה. בעברית חדשה אין התניה כזאת, אבל יש התניה אחרת, המזכירה מאוד את המצב באנגלית. באנגלית הא-סינדזה יכולה להופיע במקום מילת הזיקה that, אבל לא במקום מילת הזיקה which. לדוגמא: The books that I bought 10 years ago -> The books I bought 10 years ago. לעומת My favorite book, which I bought 10 years ago אם נתרגם את המשפטים הא-סינדטיים בעברית חדשה לאנגלית, לרוב נקבל מבנים מדגם המצריך that, לא which.
