שלום

חוקי לגמרי, ובמגבלות מסויימות.

אם לא לקחו את הזהו שלך, אתה חייב לפנות אותו מהרחוב אחרי כמה ימים. האופציות הן להחזיר לקלר, או להדביק על זה בול שקונים בדואר, בעלות תואמת למשקל, ואז כבר מפנה את זה האוטוזבל. אם לא תעשה את זה, פקח הזבל ידביק על זה מדבקה בצבע כתום מפחיד, עם סמל של העיריה, וזה אומר שחטפת קנס.
 

or99

New member
שלילית.

לא כ"כ בעצם השימוש במילים באנגלית, אלא בתרגום של ביטויים: מרגיש כפועל יוצא, עודף = כסף קטן, "סופו של יום", "מושג ירוק"...
 

lexigali

New member
לא רואה שום פסול בתרגום מילולי

של ביטויים. זה אפילו נחמד בעיני. חלק מהדינמיקה.
 

hapax legomenon

New member
כן. לא. אולי.

תלוי בסוג ההשפעה. השפעה לקסיקלית - שאילת מילים, כגון אינטרנט, אסטרונאוט, מרקר, קומיקס. נראית לי טבעית ולגיטימית, וחבל להיאבק בה. הצורך הכמעט כפייתי של האקדמיה ללשון העברית להמציא מקבילות "עבריות" לכל דבר: מרשתת, טייס חלל, מצבע, עלילון נראה לי פתטי ולרוב מיותר. מילים זרות נכנסו לעברית מאז ומעולם, וזה חלק מההתפתחות של כל שפה. השפעה מורפולוגית - יצירת מילים חדשות בעברית בשיטה זרה, חדשה מקרוב באה, בדרך כלל מאנגלית. למשל: הֶלְחֵם - חיבור של שתי מילים לאחת: רמזור, דחפור, ערפיח, רכבל. תחיליות - תת-אלוף, אי-אמון, טרום-חובה, בינלאומי. לא תמצא מילים כאלה במקרא או במשנה. בעיני זה מכוער ואף יוצר בעיות בשפה: איך ליידע? איך לרבות? יש דרכים ליצור מילים בעברית. השפעות מורפולוגיות ממש חותרות תחת יסודות השפה. השפעה תחבירית - שאילת מבנים של צירופים ומשפטים. למשל: משפטי זיקה א-סינדטיים - בעברית יש להוסיף מילית זיקה לפני משפט משועבד, שֶ או אֲשֶר. אבל יש לא מעט דוברי עברית שמשמיטים אותן, ועוד חושבים שזה "גבוה" יותר: הבית בו גרתי (במקום הבית שגרתי בו), הספרים אותם קניתי (במקום: הספרים שקניתי בשביל מה אותם?) קצת פחות חתרני מההשפעה המורפולוגית, אבל עדיין מכוער בעיני. השפעות סמנטיות - שאילת מושגים, לפעמים תוך שאילת המילה, לפעמים תוך המצאת מילה "עברית". מבלי לגרוע מההשלמה שלי לשאילת מילים, בעייתי בעיני לשאול מילים כאשר כבר קיימות חלופות עבריות, גם אם הן לא לגמרי נרדפות, כגון סובטילי, אדקווטי (יש מפלצת כזאת) קורקטי. זה מראה על חשיבה באנגלית. אבל גם אם מתרגמים לעברית את האינטגריטי ליושרה, זה לא הופך את המושג לפחות אנגלי. הרי דוברי עברית לדורותיהם הצליחו להסתדר בלעדיו, אף שהתכונה עצמה לא היתה קיימת פחות. רק השתמשו במילים אחרות. הדר להב.
 

Mנטה

New member
האם בימינו אנשים יודעים יותר שפות

מאשר בימי חז"ל ?
 
תלוי

על ההיכרןת שלי עם כתבי התקופה נראה שאנשי השכבה האינטלקטואלית דיברו לא פחות שפות מאשר אלה של ימינו, השפות היו כמובן שונות. ההבדל המהותי הוא להערכתי גודל השכבה האניטלקטואלית ההיא, שבימינו, עקב זולות ההשכלה ונגישות החומר הכתוב, תופסת אחוזים רחבים הרבה יותר. אני לא מכיר נתונים מספריים לגבי התקופה ההלניסטית - רומית בישראלף אבל לשם השוואה ניתן לציין שבימי הביניים באירופה יודעי הקרוא וכתוב מנו כ-60 עד 70 אחוז מהיהודים ופחות מ-10 אחוז מהנוצרים, כאשר יודעי שפות נמנו בעיקר בקרב הסוחרים הנודדים ובקרב שכבת נושאי הידע הדתי שבכל דת (רבנים, נזירים וכו')
 

hillelg

New member
הערות קטנות -

'מצבע' הוא 'טוש', ולא 'מרקר' ('מדגש'). לגבי 'הבית בו גרתי', 'הספרים אותם קניתי' - יש כל כך הרבה יוצאימינכלל במקרא שכותבים כך, שכבר קשה לי לראות בזה צורת ביטוי מאוזרחת או 'לא-לגיטימית'.
 

hapax legomenon

New member
כמובן!

'מצבע' הוא 'טוש' ו'מרקר' הוא 'מדגש'. רק רציתי לראות אם אתם מקשיבים. לגבי היוצאים מן הכלל מהמקרא - ראה תשובתי לגנגי.
 

גנגי

New member
אופס...

"הבית בו גרתי" -נכון שעדיפה הצורה שכוללת משעבד ברור, אבל אין כאן השפעה אנגלית אלא ערבית, אם כבר, וזה עתיק-עתיק... ימי הביניים אומרים לך משהו? רוצה רחוק עוד יותר? אז הנה אזכיר גם את "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה", שגם כאן יש הטוענים לשיעבוד מוסתר (אבן אשר...). וכזכור (או שלא?) זה מצוי בתהילים קי"ח, איכשהו לא נראה לי שהאנגלית ממש השפיעה על שלמה המלך..ובשלב זה גם לא הערבית, אגב.
 

or99

New member
וגם...

"וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי, וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ. כֹּה-אָמַר ה' וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ. אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ."
 

hapax legomenon

New member
מה את אומרת!

כבר במקרא יש משפטי זיקה א-סינדטיים? כמו, למשל, אלה? בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מ"ט, כז) וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ (שמות י"ח, כ) כַּאֲהָלִים נָטַע ה' (במדבר כ"ד, ו) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ (דברים ל"ב, יא) מָה-הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ (שופטים ח', א) עַם לֹא-יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי (שמ"ב כ"ב, מד) הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ (ישעיהו נ"ח, ו) בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ (ירמיה ב', ו) יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר (איוב ג', ג) רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת) (נחמיה י"ג, כג) אה, כן, גם זכור לי דבר או שניים על העברית המשוערבת. בערבית, כידוע, אין מילת זיקה כאשר השם הזוקק איננו מיודע, ובהשפעת כלל זה מוצאים משפטים א-סינדטיים גם בעברית של ימי הביניים, לדוגמא: שיחבר לו אזהרות ימנה בהן כל המצוות (רמב"ם, איגרת השמד) אבל זה בדיוק העניין: לא סביר שבימי הביניים לפתע נכנסו מחדש לשימוש מבנים עתיקים מלשון המקרא. אותם מבנים נוצרו בהשפעת הערבית. עוד פחות סביר שבעברית החדשה התחילו פתאום להשתמש במשפטי זיקה א-סינדטיים מהעברית המשוערבת. אלא אם כולם התחילו להתעמק באיגרות הרמב"ם ולא סיפרו לי. יותר סביר שהמבנה הא-סינדטי בעברית החדשה נוצר בעקבות האנגלית. שימי לב לעוד משהו. במשפט הנ"ל מהרמב"ם השם הזוקק "אזהרות" איננו מיודע, ובערבית באמת לא היתה מופיעה מילת זיקה בנסיבות אלה. בעברית חדשה אין התניה כזאת, אבל יש התניה אחרת, המזכירה מאוד את המצב באנגלית. באנגלית הא-סינדזה יכולה להופיע במקום מילת הזיקה that, אבל לא במקום מילת הזיקה which. לדוגמא: The books that I bought 10 years ago -> The books I bought 10 years ago. לעומת My favorite book, which I bought 10 years ago אם נתרגם את המשפטים הא-סינדטיים בעברית חדשה לאנגלית, לרוב נקבל מבנים מדגם המצריך that, לא which.
 

or99

New member
איגרת השמד,...

יש כמה ראיות לכך שהיא אינה אלא תרגום מערבית, ואחת מהן שהלשון אינה יפה כלשון הרמב"ם. אם המכונה הארורה תשים כאן עוד הודעה שלי בנוסח שונה, כפי שקרה לי היום בפורום אחר, דעו שזה מה שקרה, ולא שכתבתי מהדורה בתרא...
 

hapax legomenon

New member
נניח

שלשון האיגרת איננה לשון הרמב"ם. מה זה משנה? עדיין ניסוח כזה משקף השפעה ערבית, אם לא על הרמב"ם, אז על המתרגם שלו.
 

or99

New member
איגרת השמד...

יש כמה ראיות לכך שהיא אינה אלא תרגום מערבית.
 
למעלה