שלום!!

Blue Rose

New member
שלום!!

לעיונכם הדף המצורף... תודה מראש ומקרב לב... רוזי!
 
הי רוזי,

הנה דעתי - אני לא מקצוען, קחי בחשבון. את אדם שמחפש וזקוק למרחב נשימה גדול. את מגיעה מרקע מאוד מאוד לחוץ ופולשני. המשפחה שלך, בעיקר דמות האם - אמא - (לפי ה'נ' הנדחפת פנימה) נכנסה ונכנסת לך לתוך החיים עמוק עמוק. נראה שאת עסוקה בלברוח מהתמודדות עם עצמך ועם נפשך. האותיות מתפזרות ונדחפות לתוך מילים אחרות. כלומר, את משליכה את התסביכים שלך באופן סדיר ובצורה אגרסיבית ואימפולסיבית על אחרים. יש בך אנרגיות רבות שיוצאות החוצה בהתקפי זעם, וזה מובן אבל עצוב, את גם אדם נדחף ושתלטן מתוך תפיסת עולם שהתגבשה בך. התוצאה בעיקר במערכות הזוגיות שלך היו שחיפשת להכנס ולסדר לבן-הזוג את החיים ואת התוכניות מה שדחף אתכם לפירוד ואולי אף לניכור. לצערי, נראה לי שזאת מערכת היחסים בין הורייך, כך שהייתי ממליץ לך ללבן את רזי נפשך עם איש מקצוע. שוב, מה שבולט בכתב ידך היא הנטייה להיות אימפולסיבית, לפעמים אגרסיבית וכוחנית ולפלוש לתחומים של אחרים. מומלצת תובנה חדשה לחיים, כמה שיחות עם איש מקצוע, במידה ואת מרגישה שאת רוצה להשתנות וללמוד על עצמך יותר.
 

Blue Rose

New member
התייחסותי...

אני דוקא מסתדרת היטב במרחבי נשימה קטנים, כמה שיש יותר לחץ התיפקוד שלי יותר טוב. הרקע שלי רחוק מלהיות לחוץ ופולשני, המשפחה לא מנסה אפילו להכנס לחיים שלי ושמחה לכל דבר שאני משתפת אותו בהם, יכול להיות שההשפעה שאתה רואה של אמא שלי היא בגלל שאבי נפטר לפני מספר שנים. קשה לי להגיד על הבריחה מהתמודדות אבל לדעתי אני מתמודדת תמיד עם מה שנמצא לפני. אין לי יותר מידי על מי לזרוק תסביכים, וגם אין לי הרבה תסביכים, אני אדם די שליו. התקפי הזעם שלי מסתכמים בפרצוף זועם של 10 דקות ואח"כ אני נרגעת. אני לא נדחפת לכלום אבל מנסה בעדינות לדחוף לכיוון המטרות שלי. אני לא רוצה לסדר לאף אחד שום דבר, שהם יבואו לסדר לי. הדבר היחיד שדחף אותי לפירוד זה שהרגשתי שבן הזוג לא מתאים לי ונפרדתי ממנו- עכשיו אני נשואה באושר ומאוהבת. אני כן נוטה להיות אימפולסיבית- אבל בעיקר בדברים קטנים, דברים גדולים צריכים זמן רב של הכנה. לא אגרסיבית ולא כוחנית. אני עוד מעט אגיב לניתוח השני.... רק אל תוותר, מצטערת אם התאכזבת בגלל זה... רוזי!
 
לא התאכזבתי, האמת שדי ציפיתי

לתגובה כזאת. היא נראת לי תגובה מגננתית קלאסית. על סף ההכחשה. גם אם לא הכרנו, אני דבק בי בניתוח שלי.
 
ואולי התגובה שלך היא מגננה קלאסית?

אין לי מושג מה ההכשרה שלך בגרפולוגיה, אבל אתה מפספס את הכתב הזה לגמרי.אתה מתרשם מאד מן התנופות האימפולסיביות ומן התנועיות ההרבה בכתב, אבל שוכח לחלוטיןאת יתר חלקי התמונה. הקו שלה עדין מאד, חינני, קליל, ועם כל ה"אימפולסיביות" שלה, אפשר להבחין בלא מעט זהירות באופן שבו היא משליכה את קווי הכתיבה, בלי שיפגעו באותיות אחרות או יצרו סבך שיקשה על הקריאות. למרות הההבלטות ותשומת הלב שויטליות התוססת של הכתב מושכת, העיצוב נעשה בפשטות, בלי סיבוכים יחסית, בלי פוזה, ודווקא מעיד על קלילות ועל שהכותבת לא עושה עניין מדברים, לא מדחיקה, ואין לה בעייה להכיר גם בחולשות שלה כמו שהן. ניכרת אינטואיציה טובה ושיפוט עירני ונבון, הגם שמבחינת ההתנהלות יש פה ושם התנהגויות לא ענייניות או צורך (די מודע, דרך אגב) למשוך תשומת לב, אבל הכל בקלילות חיננית ובלי לחץ מופרז.
 
ועוד משהו

כל הסיפור על הנ' של האמא, הל' של האבא, המ' של בן הזוג וה-ת' של הכלב (מה, לא ידעתם, הרגל של הת' היא הזנב של הכלב) - כל זה הוא קישקוש מקושקש, שאין לו מקום בשום ספרות גרפולוגית רצינית, ושום בסיס אמפירי.
 
ועוד דבר קטנצ'יק...

תראה איך היא מגיבה לדברים שכתבתי. אדם שליו שרואה ניתוח שלא פוגע בדבריו, פשוט היה אומר "פיספסת" ומסיים את זה. אולי מתקיף קצת. או שפשוט מבקש חוות דעת נוספת מהפורום. אבל כאן ? מישהו לא מתיישר עם המפקדת - ויש היסטריה. אחרי התגובה הראשונה, היא הוסיפה עוד תגובה שבאה בעקבות התגובה שלי, ושם... נהרות זורמים בשצף קצף - מה אני ומי אני ואיך פיספסתי וכמה, כל הסיפור חיים... בקיצור שתלטנות ? בוודאי. רצון להכתיב לאחרים ? ועוד איך. מצוקות גדולות וטראומות שמודחקות היטב ? ממש מתחת לפני השטח. שוב, יכול להיות שאני טועה, ואני מקבל את הביקורת שלך שמאפשרת לראות אלטרנטיבה אחרת. ובעניין ה'נ' ה'ל' וכו', אני מכיר ומבין את ההתרחקות מניתוח לפי אותיות, ומה לעשות שיש אותיות שעדיין מרתקות אותי ואני מוצא בהן סימבוליות - לעיתים. אבל אני מקבל את ההסתייגות.
 
אני מקבל את הביקורת שלך

מר לנדאו הנכבד, אני מאוד מעריך את פועלך ודיעותיך בתחום הגרפולוגיה, וזאת מחמאה לקבל את דעתך. אני מדגיש בדברי שאני לחלוטין חובב וחסר הכשרה, אבל משיטתי וניסיוני (אם כי לא מוסמך והוא בעיקר מקריאה וניתוח באינטרנט) אני מגיע לדיעה שאני מגיע, ולא מהסס לשנות אותה אם היא נתקלת במציאות אחרת. אני חשתי שאני לא מתקבע בדיעה התקיפה שלי כלפי כתב ידה של הכותבת. אבל הדברים שציינת הם אותם הדברים שהניעו אותי למסקנה הפוכה - אני רואה בכתב היד מהירות ואימפולסיביות שיש בה בריחה מ'עצירה', אני כן רואה פולשנות רבה, למרות שהאותיות לא פולשות למרחב האחרות, עם זאת, הכתב, בגודל ובנפחים ובתנודות שלו מעידות על קפריזיות שאני שייכתי לפי הבנתי (החובבנית, ואני מדגיש זאת שוב) לתחום הבית. כשסיימתי לכתוב את דעתי חשבתי מה תהיה, אם תהיה, תגובת הכותבת. הרי הדברים לא נאמרים פנים אל פנים. ובדמיוני חשתי את התגובה לדברי. תגובה של: "מה?? אני בסדר גמור, היחסים בסדר... אין פולשנות..." משהו בסגנון הזה. אם הכותבת לא היתה מגיבה, או פשוט אומרת משהו מעליב כגון: לא קלעת, חתיכת אפס. או, לא הצלחת בקמצוץ.. וכו' הייתי רואה בניתוח שלי ככשלון. אבל הפירוט שיש בו חזרה על הנקודות שבהן היא מבקשת לתקן אותי ושהם עיקר האבחונים, שלי, היו כמעט צפויים בעיני. והם הם מנגנון ההגנה הפרוידיאני, שאמנם לא מוערך היום, ושיש בו כמובן כשל לוגי-פרדוקסלי, כי "הכל" אפשר בדרך כלל לתלות עליו. אבל אני עדיין חושב שזה המקרה הקלאסי שלו. עם זאת, אני באמת ובתמים מוקיר את דעתך, וקראתי את המאמרים שכתבת בפורום. אולי אתה גם זוכר אותי מגלגול קודם שלי בפורום הזה, הכינוי שלי היה אז ז'אן (לצערי אבדה לי הססמא ושם המשתמש, אז אני משתמש בשם משתמש אחר). בכל מקרה, אני מודה לך על תשובתך, ואני משתדל להיות כנה ולשנות את דעתי אם אני מאמין שטעיתי.
 

Blue Rose

New member
התייחסותי המחודשת...

בעקבות עקשנותך... הרגעתי את האימפולסיביות שלי לפלוט כמה דברים לא נחמדים, ואני עושה הערכה מחדש: את אדם שמחפש וזקוק למרחב נשימה גדול.- אולי הכוונה לכך שאני קיבוצניקית אבל כל חיי אני בקיבוץ כך שאין לי מושג לגבי "מרחב נשימה" אחר. אם הכוונה היא לחופש לעשות מה שאני רוצה- אני עושה מה שאני רוצה ובד"כ איך שאני רוצה (כל עוד אף אחד לא יכול להפגע מכך)- ולא תלויה באף אחד או דעתו בשביל זה - אולי זה המרחב שאתה מדבר עליו. את מגיעה מרקע מאוד מאוד לחוץ ופולשני. - אולי שוב- הקיבוץ, אני מניחה שבקלות אפשר להגיד פולשני, לא יודעת אם לחוץ... המשפחה שלך, בעיקר דמות האם - אמא - (לפי ה'נ' הנדחפת פנימה) נכנסה ונכנסת לך לתוך החיים עמוק עמוק. -אין לי הרבה חיים להידחף אליהם, אבל גרתי עם אמא שלי עד שנה לפני החתונה- אז לדעתי היא לא נכנסה לי לחיים יותר משאני נכנסתי לה לחיים, אבל זה מה שקורה כשגרים ביחד. נראה שאת עסוקה בלברוח מהתמודדות עם עצמך ועם נפשך. - אני לא יודעת איך אני מסוגלת לברוח מלהתמודד כך, יש לי רצון למנוע קונפליקטים- ואני פועלת לפיו- אבל כמובן שזה לא משהו עצמי או נפשי. אני דוקא נוהגת לדבר על כל מה שמפריע לי, ושונאת להחזיק דברים בפנים, אז פיתחתי מנגנון (או ליתר דיוק ה- ADD פיתח) ואני פשוט נוטה לשכוח הכל. האותיות מתפזרות ונדחפות לתוך מילים אחרות. כלומר, את משליכה את התסביכים שלך באופן סדיר ובצורה אגרסיבית ואימפולסיבית על אחרים.- תסלח לי אבל פה רק פאזל יהפוך את זה למשהו שדומה לי.... אני אוהבת "ללכת מכות" (לא - לא מדובר במשהו אלים מידי- מדובר במשחק ששניינו משחקים) עם בעלי. אימפולסיבית- אמרתי שכן, רק במשהו שלא קשור לאגרסיביות. תסביכים?אני לא אדם מושלם ויש לי בעיות בחיים- אבל בחיים לא אחשוב על להאשים מישהו אחר בבעיות שלי או לצער אותו בגללן. יש בך אנרגיות רבות שיוצאות החוצה בהתקפי זעם, וזה מובן אבל עצוב- אני בהחלט אדם עם אנרגיה, ובעלי אומר שיש לי התקפי זעם (הוא לא הכיר את ההתקפים האחרים במשפחה שלי- וגם לו יש התקפים הרבה יותר חמורים) אני - כשאני מתעצבנת אני זועפת! לפעמים זורקת משהו על הרצפה (לא שביר ושלא מלכלך- בד"כ כרית) נרגעת ומדברת לא היה לי התקף שלא נרגעתי אחריו לגמרי אחרי שעה, בעוד שאני מכירה התקפים שנמשכו שנים. את גם אדם נדחף ושתלטן מתוך תפיסת עולם שהתגבשה בך. - הלוואי שהייתי נדחפת ושתלטנית, זה היה עוזר לי בתחומים שבהם אני נותנת לחיים פשוט לקרות במקום לעשות משהו בנידון (כמו שבצבא חיכיתי 4 חודשים שיעיבירו אותי לבסיס ליד הבית (אבא שלי גסס) ובסוף רק שבוע לפני מותו השגתי את ההעברה המיוחלת ולדעתי גם אז עשיתי צעד יותר מידי דרסטי- קפצתי מעל לראש של המפקד עד לקחנ"פית). תפיסת עולם? יש לי נטיה לא לשפוט אף אחד, אפילו אשה פה שמשוגעת (עם תעודות) וממררת את החיים לחברה טובה שלי- אני לא שופטת אותה ואפילו מתחברת אליה. אז תפיסת העולם שלי די מסתכמת באופטימיות עם קמצוץ ריאליות שכל הטוב שאני רוצה לא יהיה, אבל יהיה טוב. התוצאה בעיקר במערכות הזוגיות שלך היו שחיפשת להכנס ולסדר לבן-הזוג את החיים ואת התוכניות מה שדחף אתכם לפירוד ואולי אף לניכור. - היו לי רק 2 מע' יחסים לפני הנוכחית אז לא קשה לי להסביר, אחד כשהייתי בת 16 והוא בן 23- היה לי מבוגר מידי, מה לעשות- לא התאים. השני כשהייתי בת 20, הוא בן 28, ילדותי, גר עם הורים מעצבנים, ובכל זאת הייתי איתו חצי שנה. הוא זה שהפסיק את מע' היחסים בערב המילניום לא פחות ולא יותר. אף פעם אני לא אנסה לשנות אדם, אם לא טוב לי איתו אז זה לא נועד להיות. אני כן מנסה לסדר לבעלי את החיים בזה שאני מתחננת ממנו שידאג פחות לי ויותר לעצמו. לצערי, נראה לי שזאת מערכת היחסים בין הורייך, כך שהייתי ממליץ לך ללבן את רזי נפשך עם איש מקצוע. - בין הורי היתה מע' יחסים של ידידות והערכה (אולי אפילו יותר מאהבה) הם התחתנו מבוגרים- ואבי היה איש חולה. הם נתנו לי חינוך כל כך טוב שאף פעם לא התחשק לי למרוד- כל חיי לא עישנתי, ולגמתי רק לפני חודשיים לגימה ראשונה של אכוהול (לקחתי 10 לגימות של איזה משקה טרופי וזה כל מה שהיה צריך כדי שאשתכר), על סמים אין מה לדבר. כשביקשתי לעשות קעקוע אמא אמרה לי- זה הגוף שלך- תעשי מה שאת רוצה (אם זה שיא ה-לא פולשניות ולא לחץ- אני לא יודעת מה כן). שוב, מה שבולט בכתב ידך היא הנטייה להיות אימפולסיבית, לפעמים אגרסיבית וכוחנית ולפלוש לתחומים של אחרים. - אישרתי את האימפולסיביות. אגרסיבית מעולם לא הייתי ואני מקווה שלא אהיה. אני אולי נכנסת לתחומים של אחרים, אבל רק כדי לנסות לעזור, אם הם לא מעוניינים אני זזה הצידה. כוחנית זה בין הדברים שקשה להגיד עלי- ודוגמת המפקד גם רלוונטית לזה. התייחסתי יותר לעומק לכל מה שכתבת, ואני באמת שהשתדלתי למצוא איך זה יכול להיות נכון לגבי, לצערי נאלצתי די למתוח את הקו- אבל עכשיו אתה (ובאי הפורום) מכיר אותי יותר טוב משחלק מחברי מכירים. רק דבר נוסף: בתחילת הודעתך רשום: "אני לא מקצוען, קחי בחשבון. " אני אומנם לא פסיכולוגית ואין לי כל הכשרה בענין, אבל אני ממליצה לך ללמוד לקבל ביקורת. אתה זה שהעלה די מהר את מסך ה- הכחשה. במקום לא יכול להיות שטעיתי ואני עומד על דברי, תחשוב יותר בסגנון של איך ומה אפשר ללמוד מזה. שוב תודה... רוזי!
 
שיו, מיידאלע

כל כך צדקתי. עשי לי טובה, ועשי איזה פסיכולוג אדם עשיר יותר, בשבילך ובשביל בעלך המוכה. או בקיצור, פה זה אינטרנט - כאן אי אפשר להשתלט על הכל.
 

Blue Rose

New member
אלוהים!! בן אדם!!

שמעת על ציניות בחיים שלך??? כל התגובה היא צינית, גם עם זרעתי קמצוצים של דברים אחרים. היה לי זמן לבזבז- ביזבזתי אותו עליך (בהחלט ביזבזתי). שמת עצמך על מדרגה גבוהה מידי- רד למציאות. וענין נוסף- כשאני מתייחסת לניתוח שלי (כמו שהתייחסתי לניתוח השני) אני מפרטת- לא חשבתי שתוכל ללמוד מ- לא נכון ולא נכון נה נה נה נה נה!
 
בדרך כלל אני לא מתערב בנושאים מסוג

זה, אבל סלח לי, זו אחר ההודעות המכוערות והאינפנטיליות ביותר שנכתבה אי פעם בפורום. בסך הכל, אופן התגובה שלה מאד מתון ביחס לאימפולסיבית, בהתייחס לגסות הרוח היהירה המאפיינת את הכתיבה שלך. קח משפט משלך כמו "את משליכה את התסביכים שלך באופן סדיר ובצורה אגרסיבית ואימפולסיבית על אחרים" ותחשוב למי הוא עשוי להתאים.
 

כושכוש1

New member
סוף סוף גילינו

איך להוציא את שייקה משלוותו! וגם אז אתה עושה את זה בצורה שקולה. לוא יהיו יותר מהזן הנדיר שלך!
 
כן, בהחלט יש דברים שמוציאים אותי

משלוותי. ראי ערך בן-יוסף (במאמרי הפורום כמובן). אגב, שלחתי לך מסר אישי.
 

shamon51

New member
דעה קצת שונה ../images/Emo49.gif

הי רוזי, אני עוסק בגרפולוגיה כתחביב, קחי בחשבון. להבנתי... בתחילת מאמץ/פעולה/ פרויקט את קצת מפחדת אבל בהמשך כשהענינם נכנסים לקצב, את נרגעת ומרגישה טוב. הגישה למין חיובית אם כח נראה שחווית כמה "שריטות" בעסר, לא נראה משהוא רציני שהשפיע על גישתך הבריאה לנושא. את נוטה למצבי רוח, צעקנות, חלומות ושאיפות = קצת מרחפת דמיון עשיר ויצירתיות הגישה לאבא נראית רגילה וגם לאמא, במקרה של האמא ניכר שיש לך הערכה גדולה וטובה אליה ןאולי את קצת מרגישה "קטנה" לידה. יש לך ביקורת עצמית חזקה יש לך רצון להראות את עצמך כגדולה מבאמת יש לך אופי פתוח עם רצון להיות עם אחרים ולתת אבל גם הרבה רעש וצילצולים. נראה שעם עבןדה עצמית ושליטה על האופי המתפרץ תוכלי לעשות עבודה טובה ומסודרת (יש לך את הפוטנציאל) דבר אחד בטוח, לא משעמם איתך
שמעון (חרוז: אין התיחסות (פידבק) = אין התקדמות)
 

Blue Rose

New member
התייחסותי...

ובכן.. אתה בהחלט בהחלט הרבה יותר קרוב. נכון בהתחלה מפחדת אח"כ מרגישה טוב. נכון בענין הסקס- כולל השריטות. לא כל כך נוטה למצבי רוח ובהחלט לא צעקנית... אבל יש לי ADD, מה שאתה קורא לו מרחפת עם דמיון עשיר (וגם אימפולסיבית- אבל בסגנון של לא יכולה להתאפק מלתקן עברית של אנשים). הערכה מאוד גדולה לאמא, נכון מרגישה קטנה לידה. ביקורת עצמית חזקה- נכון, רצון להראות גדולה?- דוקא טוב לי בחיים קטנים, אבל אולי ל"גדולה" יש קשר עם השתתפותי בפורום שמנות יפות- במובן הזה טוב לי להיות גדולה. אופי בהחלט פתוח, יש רצון להיות עם אחרים ולתת הרבה, אני לא יודעת מה זה רעש וצילצולים - אבל אני עוסקת גם בהגברה אז זה מתקשר לענין. האופי המתפרץ- נראה לי שזו האימפולסיביות, מקווה לטפל בADD אבל לא יכולה כרגע כי אנחנו רוצים ילד/ה. לא משעמם איתי? אני חושבת שאני די משעממת, אבל בן זוגי בהחלט מסכים איתך. תודה שמעון!!! גרמת לי לחשוב.... רוזי!
 

גימי1

New member
מאוד משעשע

מאוד משעשע לקרוא את הנסיונות ואת ההכחשות שלכם...של כולכם... אני לא אנסה לנתח את מה שכבר ניתחו...הרי כתבת בעצמך מי את ומה את...מכירה את עצמך או לא זה לא ממש משנה וחשוב. אנסה להעיז ולהתייחס לאבחנות רפואיות שאני רואה...ואשמח לקבל את תגובתך לנסיוני, אני מתנצל שאני גם לא רופא וגם לא גרפולוג מקצועי...אז לא לקחת את מה שאני כותה ברצינות רבה מידי... יש לך מה שנקרא "מעי עצבני", כבר כתבתי את זה למישהי כאן לפני כמה ימים.. אבל נראה לי שגם את סובלת מזה. כמו כן, וזה בסימן שאלה ובזהירות רבה מצידי, האם את קצת אנמית ? ודבר אחרון - יש משהו באיזור המותן השמאלית שנראה לי בעייתי קצת, אולי כלייה ? אני שוב חוזרת על הזהירות......אם זה לא נכון אשמח אם תתקני אותי..וגם אם כן...
 

Blue Rose

New member
אין בעיה...

לא יודעת מה זה מעי עצבני... אולי אבדוק יותר מאוחר בהיסטוריה. וכן, אני קצת אנמית (על הגבול). חוצמזה לא ידוע לי על בעיות רפואיות אחרות חוצמאסטמה (לא קשה). כל הכבוד על החלק האנמי ואפילו אמרת "קצת" שגם נכון... את זה לא חשבתי שאפשר לדעת ככה...
 

Blue Rose

New member
תוספת מעי...

קראתי עכשיו מה שכתבת על המעי העצבני.. ולא - אין לי.
 
למעלה