התייחסותי המחודשת...
בעקבות עקשנותך... הרגעתי את האימפולסיביות שלי לפלוט כמה דברים לא נחמדים, ואני עושה הערכה מחדש: את אדם שמחפש וזקוק למרחב נשימה גדול.- אולי הכוונה לכך שאני קיבוצניקית אבל כל חיי אני בקיבוץ כך שאין לי מושג לגבי "מרחב נשימה" אחר. אם הכוונה היא לחופש לעשות מה שאני רוצה- אני עושה מה שאני רוצה ובד"כ איך שאני רוצה (כל עוד אף אחד לא יכול להפגע מכך)- ולא תלויה באף אחד או דעתו בשביל זה - אולי זה המרחב שאתה מדבר עליו. את מגיעה מרקע מאוד מאוד לחוץ ופולשני. - אולי שוב- הקיבוץ, אני מניחה שבקלות אפשר להגיד פולשני, לא יודעת אם לחוץ... המשפחה שלך, בעיקר דמות האם - אמא - (לפי ה'נ' הנדחפת פנימה) נכנסה ונכנסת לך לתוך החיים עמוק עמוק. -אין לי הרבה חיים להידחף אליהם, אבל גרתי עם אמא שלי עד שנה לפני החתונה- אז לדעתי היא לא נכנסה לי לחיים יותר משאני נכנסתי לה לחיים, אבל זה מה שקורה כשגרים ביחד. נראה שאת עסוקה בלברוח מהתמודדות עם עצמך ועם נפשך. - אני לא יודעת איך אני מסוגלת לברוח מלהתמודד כך, יש לי רצון למנוע קונפליקטים- ואני פועלת לפיו- אבל כמובן שזה לא משהו עצמי או נפשי. אני דוקא נוהגת לדבר על כל מה שמפריע לי, ושונאת להחזיק דברים בפנים, אז פיתחתי מנגנון (או ליתר דיוק ה- ADD פיתח) ואני פשוט נוטה לשכוח הכל. האותיות מתפזרות ונדחפות לתוך מילים אחרות. כלומר, את משליכה את התסביכים שלך באופן סדיר ובצורה אגרסיבית ואימפולסיבית על אחרים.- תסלח לי אבל פה רק פאזל יהפוך את זה למשהו שדומה לי.... אני אוהבת "ללכת מכות" (לא - לא מדובר במשהו אלים מידי- מדובר במשחק ששניינו משחקים) עם בעלי. אימפולסיבית- אמרתי שכן, רק במשהו שלא קשור לאגרסיביות. תסביכים?אני לא אדם מושלם ויש לי בעיות בחיים- אבל בחיים לא אחשוב על להאשים מישהו אחר בבעיות שלי או לצער אותו בגללן. יש בך אנרגיות רבות שיוצאות החוצה בהתקפי זעם, וזה מובן אבל עצוב- אני בהחלט אדם עם אנרגיה, ובעלי אומר שיש לי התקפי זעם (הוא לא הכיר את ההתקפים האחרים במשפחה שלי- וגם לו יש התקפים הרבה יותר חמורים) אני - כשאני מתעצבנת אני זועפת! לפעמים זורקת משהו על הרצפה (לא שביר ושלא מלכלך- בד"כ כרית) נרגעת ומדברת לא היה לי התקף שלא נרגעתי אחריו לגמרי אחרי שעה, בעוד שאני מכירה התקפים שנמשכו שנים. את גם אדם נדחף ושתלטן מתוך תפיסת עולם שהתגבשה בך. - הלוואי שהייתי נדחפת ושתלטנית, זה היה עוזר לי בתחומים שבהם אני נותנת לחיים פשוט לקרות במקום לעשות משהו בנידון (כמו שבצבא חיכיתי 4 חודשים שיעיבירו אותי לבסיס ליד הבית (אבא שלי גסס) ובסוף רק שבוע לפני מותו השגתי את ההעברה המיוחלת ולדעתי גם אז עשיתי צעד יותר מידי דרסטי- קפצתי מעל לראש של המפקד עד לקחנ"פית). תפיסת עולם? יש לי נטיה לא לשפוט אף אחד, אפילו אשה פה שמשוגעת (עם תעודות) וממררת את החיים לחברה טובה שלי- אני לא שופטת אותה ואפילו מתחברת אליה. אז תפיסת העולם שלי די מסתכמת באופטימיות עם קמצוץ ריאליות שכל הטוב שאני רוצה לא יהיה, אבל יהיה טוב. התוצאה בעיקר במערכות הזוגיות שלך היו שחיפשת להכנס ולסדר לבן-הזוג את החיים ואת התוכניות מה שדחף אתכם לפירוד ואולי אף לניכור. - היו לי רק 2 מע' יחסים לפני הנוכחית אז לא קשה לי להסביר, אחד כשהייתי בת 16 והוא בן 23- היה לי מבוגר מידי, מה לעשות- לא התאים. השני כשהייתי בת 20, הוא בן 28, ילדותי, גר עם הורים מעצבנים, ובכל זאת הייתי איתו חצי שנה. הוא זה שהפסיק את מע' היחסים בערב המילניום לא פחות ולא יותר. אף פעם אני לא אנסה לשנות אדם, אם לא טוב לי איתו אז זה לא נועד להיות. אני כן מנסה לסדר לבעלי את החיים בזה שאני מתחננת ממנו שידאג פחות לי ויותר לעצמו. לצערי, נראה לי שזאת מערכת היחסים בין הורייך, כך שהייתי ממליץ לך ללבן את רזי נפשך עם איש מקצוע. - בין הורי היתה מע' יחסים של ידידות והערכה (אולי אפילו יותר מאהבה) הם התחתנו מבוגרים- ואבי היה איש חולה. הם נתנו לי חינוך כל כך טוב שאף פעם לא התחשק לי למרוד- כל חיי לא עישנתי, ולגמתי רק לפני חודשיים לגימה ראשונה של אכוהול (לקחתי 10 לגימות של איזה משקה טרופי וזה כל מה שהיה צריך כדי שאשתכר), על סמים אין מה לדבר. כשביקשתי לעשות קעקוע אמא אמרה לי- זה הגוף שלך- תעשי מה שאת רוצה (אם זה שיא ה-לא פולשניות ולא לחץ- אני לא יודעת מה כן). שוב, מה שבולט בכתב ידך היא הנטייה להיות אימפולסיבית, לפעמים אגרסיבית וכוחנית ולפלוש לתחומים של אחרים. - אישרתי את האימפולסיביות. אגרסיבית מעולם לא הייתי ואני מקווה שלא אהיה. אני אולי נכנסת לתחומים של אחרים, אבל רק כדי לנסות לעזור, אם הם לא מעוניינים אני זזה הצידה. כוחנית זה בין הדברים שקשה להגיד עלי- ודוגמת המפקד גם רלוונטית לזה. התייחסתי יותר לעומק לכל מה שכתבת, ואני באמת שהשתדלתי למצוא איך זה יכול להיות נכון לגבי, לצערי נאלצתי די למתוח את הקו- אבל עכשיו אתה (ובאי הפורום) מכיר אותי יותר טוב משחלק מחברי מכירים. רק דבר נוסף: בתחילת הודעתך רשום: "אני לא מקצוען, קחי בחשבון. " אני אומנם לא פסיכולוגית ואין לי כל הכשרה בענין, אבל אני ממליצה לך ללמוד לקבל ביקורת. אתה זה שהעלה די מהר את מסך ה- הכחשה. במקום לא יכול להיות שטעיתי ואני עומד על דברי, תחשוב יותר בסגנון של איך ומה אפשר ללמוד מזה. שוב תודה... רוזי!