שלום

[cosmo15]

"למה בו זמניות נתפשת לך כסותרת לשריר ולקיים ?"

בתיאוריה כן,
נניח הדוגמא שהבאת למעשה מוזיקלי - כלי מקהלה
אתה שומע במקביל הרבה יותר מאשר בו זמניות (תלת וארבע וחמישית זמניות)
של הרבה כלים שונים שיוצרים
מנגינה אחת
ואתה תופס שבמקביל יכול לקרות הכל יחד

אבל אז אתה מרגיש את זה,
זה קשה הרבה יותר בסתירה
כמו שרשמתי שאני לא מסוגלת לחוש
עצב (כאב-רע) ושמחה (טוב) בו זמנית
בעולמי הרגשי
וקשה לי להכיל את הניגודים יחד
כמו בכל מקום אחר בחיים
כשאני לא חשה אותם כמקשה אחת

אני לא מאמינה שזה סותר
בתחושה שלי זה סותר...

 

[arana1]

אה, את מתכוונת ומתייחסת לבו זמניות כאחידות ?

כי אני מתכוון בבו זמניות בדיוק להפך,
מבחינתי,
ולדעתי זה ניכר גם באוטיזם,
"בו זמניות" זה לחוש מיידית דווקא 2 או יותר דברים שבדרך כלל נתפשים כסותרים ולכן נחווים ליניארית, כקודמים או מאוחרים אחד לשני,
למשל,
אנשים חווים את ההיבט הציבור, החברתי, בנפרד, בזמן ובמרחב, מההיבט האישי והפרטי,
ואצל אוטיסטים,
או בכלל אנשים שנחשבים משום כך לבעלי עור דק במיוחד,
הרחב והצר נחווים כאחד, באותו זמן, להלן בו זמניות,
דוורא היכולת להכיל בו זמנית מגוון רחב של כלים וצלילים וכיוונים וקצבים זה בו זמניות.
שאגב,
לכן מתמטית היא מגדירה מימד "גבוה" יותר (הגבוה בגרשיים, שיש להם גם משמעות מורכבת, כי בכל מימד לגבוה יש משמעות אחרת, ועובדה זאת היא שעומדת מאחרי אחת הקצרים הכי משמעותיים שיש לאוטיסט הלא היררכי עם המרחב החברתי המאוד היררכי,
לדוגמה,
ההבדל בין חד מימד לדו מימד זה שבעוד שבחד מימד את יכולה כל פעם ללכת רק לכיוון אחד, בדו מימד את לתנועה שלך יש פרשנות בו זמנית ב 2 מימדים, וכך הלאה, דרך תלת מימד, ו4 מימד, ועד למקום שבו המימד עצמו מאבד את תפקידו כחלק נחוץ למדידת המציאות.

כל הקשקוש הזה מתבטא וגורם להצפות משתקות מול מרחב חברתי שכופה עליך לחוש ליניארית מה שנכון לך גופנית ונפשית רק בו זמנית,
מה שגם קושר את הנטייה האוטיסטית לא להתחבר להיררכיות לזה שהם לא מתחברים לנרטיבים המבוססים על סיבה ותוצאה חד כיוונית וחד משמעית,
להלן נטייה לרב פרשנות שלכן צריכה לסוג אחר של יחסים שיוצרים את הפרשנות כל הזמן מחדש במקום להישען על זאת המוסכמת,
מה שכמובן מוציא לגמרי את הנ"ט מדעתם וכיוון שהם החזקים אז הם יוצאים על האוטסיסטים שבלווא הכי הרב פרשני לא יכול לכפות את עצמו אלא רק לבקש הקשבה, ואפילו זה לא.(ברב פרשני אין "בקשה" ולכן הוא שקוף לחלוטין לצרחנות הסביבה)

 

[cosmo15]

עכשיו הבנתי

למה נתי אומר שאצל אס"ים כל הדרכים פתוחות והכל בכל הדרכים ביחד.

בו זמניות כאחידות כן,
זה לא בהכרח סותר בדרך כלל סותר לחוש
גם שמחה וגם עצב במקביל,
אז יש בזה משהו מהניגודיות
כמו בדו מימד ימינה או שמאלה
ולא למעלה ולמטה גם כן.

הבנתי את הדוגמאות שלך והן מצוינות (בשבילי לתפוש)

יש לי עוד שאלונת , כי ראיתי שנתי רשם בפורום שירה
ורציתי לדעת עם רב משמעי
זה כמו כשאתה רושם שיר
ואדם אחר מפרש ומתחבר
או לחלק או לרוב מה שרשמת
דרך תמונות שהוא מדמיין
מהמילים שלך
רגשות שעולים בו
וכן הלאה

הכוונה - הרב משמעי מבקש הקשבה
והיא יכולה להתרחש או שלא להתרחש
וגם זה לא תמיד

ככה שהוא לא יכול לכפות
או לצרוח את עצמו
אלא אם האדם
יכול להכיל
ולראות את הצרחה הזו.

זה הרב פרשני לעומת הלינארי והחד משמעי?

 

[arana1]

בדיוק ,כמו בשיר

רק שפסיכופאטים כמו נתי לא כותבים שירים אלא חיים אותם
גם כי זה גם חלק מאוד משמעותי מקיום רב מימדי, רב כיווני, רב פרשני

בשיר למשל, המשקל הוא חופשי, את יכולה פשוט להזיז אותו קצת וכבר לקבל בדיוק מאותה שורה משמעות לגמרי שונה,
אז תארי לעצמך מי ששומע בו זמנית הרבה משקלים, הרבה קצבים, הוא שומע מכל שורה את כל משמעותיה בו זמנית,
אז זה גם מדבר ליחודיות של כל אחד בזמנו ולכן לא רק שאין צורך לצעוק אלא זה ממש מפריע

הצרחה השקטה היא הכי תובענית,
גם בגלל זה אוטיסטים מוציאים את החברה מדעתה

 

[arana1]

היא לא מתרחשת אלא נדירות מאוד

 

[בודלר]

אכן חיי כל רגע וזה שורף נורא

אהרגישות שלי למילים מטורפת וזה לעתים גם מפריע אם תמבין אותי...

 

[cosmo15]

אני מצטערת אם אני מבקשת הרבה דוגמאות

כי לא תמיד אני מבינה משהו ,
והשוואה בין משהו אחד לאחר
אם הוא גורם לאותה תחושה
או מכיל משהו מהדימיון של פעולה
או מטרה או רגש
עוזר לי להבין יותר טוב לפעמים
אפילו מהסבר מאוד ממצה וכללי.

מקווה שיש לך סובלנות

 

[arana1]

אפילו יותר מזה, אני אוהב לנסות לנסח את הדברים האלה

אני מעוך בטירוף היום, מקווה שיצא לי משהו יותר טוב מתישהו

השוואה זה דבר נפלא, אי אפשר לחיות ולהבין ולחוות בלי השוואות
וגם כאן,
המבנה ההיררכי עושה שמות בדיוק בדבר הכי יפה וטוב

 

[cosmo15]

אהבתי

את הדוגמא על איינשטין ל"אבל הקטע של סימולטניות הוא אחד מהסבוכים ביותר וגם מאיר משהו מהותי על כל דבר אחר."

יש לך עוד כאלה בנושאים יותר קטנים?

 

[arana1]

כל או חלק מהקטע כאן שההבדל בין גדול וקטן אינו משמעותי

וגם בגלל זה ההיררכי או המתח בין השולי למרכזי פחות משמעותי לאנשים מסויימים ולאחרים הוא קריטי לחלוטין.

אני לא מבין למה את מתכוונת בדיוק בנושא יותר קטן,
אבל לדוגמה,
אנשים שונים יפרשו אותו אדם, או אירוע, כמבטא סיפור שונה, כי יחסית לנקודת מבטו של אדם א' האירועים הנצפים מתקיימים בסדר שונה, לעיתים אף הפוך, מזה שבו הם מתקיימים יחסית לנקודת מבטו של אדם ב',
משער שגם בגלל זה הפוסט מודרניזם נדלק על הקטע הרב נרטיבי,
שכמובן לא מובן כיאות ואנשים נוטים לפרש אותו כ'הכל הולך והכל נכון' בעוד שבאמת זו דווקא הדרך לגעת באמת הכי אובייקטיבית,
כמו זאת שנוצרת מצירוף בין כלים שונים למלודיה אחת.

אני חושד שעובדה זאת היא גם מה שעומד מאחורי סוג האמפטיה המוזר והלא שגור שאוטיסטים נוטים אליה,
זו הראייה של אחד בהכל והכל באחד,
וכבסיס לתחושה בו זמנית של כל דבר כרב פרשני, שלכן מתחבר דרך ריבוי שכבותיו, כלומר יחודו, לכל דבר אחר

 

[בודלר]

הכל הוא אחד יחד ומיוחד

כתבתי על זה שיר פלוסופי הדודה הראתה לך אותו בזמנו ואהבת חלק אחד והוא ריבוי השביליים.

 

[arana1]

זאת בדיוק התפישה המינית

סגור כלפי קבוצה פתוח כלפי יחיד

זה לא בדיוק סגור זה פשוט פתיחות אחרת, שמבוססת יותר על רגישות והתבוננות
ואותה פתיחות שנובעת מאי התערבות, אי הפרעה לדברים כפי שהם על מנת להכיל אותם בשלמות שמשרה אחרת התערבות מוחלטת ביחיד

אפשר לראות את זה גם כנטיה אוטיסטית להתמסרות שמובן זוכה להמון לעג ולניצול לרעה ולתיוגה כהגזמה או כחוסר בגרות רגשית

גם כאן יחסית לנורמה אוטיסטים נתפשים גם כרחוקים מדי וגם כקרובים מדי
כי במקום שאנשים מקיימים יחסי קירבה, בקבוצה, הם לא עושים את זה, אבל מול היחיד הם נוטים לנסות להתקרב מאוד וזה כבר ממש לא נהוג

 

[cosmo15]

חשבתי על מה שרשמת על "הנטיה לנסות להתקרב"

אני חושבת שזה מאפיין של "נאיביות" או מחסור ב"אינטרסנטיות" במשמעות המקובלת על הכלל.

אני אומרת את זה כי להבדיל אלף אלפי הבדלות אנשים שמנת משכלם לא גבוהה דווקא כמו למשל בתסמונת דאון , מההכרות שלי מבחינת מגע יכולים לנסות בקרבת יחיד ליצור קרבה שעוברת את הנורמה. כלומר לא קרבה שמשמעה תמיד "הבה נשכב" אלא דווקא קרבה של חיבוק וחיבה.

כמובן בשני המקרים כוונתי שגם כאן וגם כאן מייחסים פחות "אינטרסנטיות" ויותר "טוהר" לאדם שמולך דווקא בגלל שההבנה החברתית המקובלת שלו שונה או לא מפותחת (לטענת אחרים).

אני נוטה להאמין שלכולם יש מה שנקרא אינטרס רק שהוא לא זהה מאדם לאדם והדרך להגשים אותו שונה. אינטרס יכול להיות כמו שכתבת פעם אחד להיות עם פחות מצגים ולגעת יותר "בדבר כמו שהוא" וגם זה אינטרס של לרצות קרבה אמיתית וכנה עם אחר רק לא ממקום מקובל...

אפילו לחיות יש אינטרסים , זה לא דבר רע שיש רצון עצמי בעיני.

 

[arana1]

כן, זה קשור, זה מתבטא גם ככה

לא חושב שיש בעייה עם אינטרס, מזהה אצל אוטיסטים בעייה עם חוסר יושרה ויושר בעניין הזה, עם הפיצול המניפולטיבי שגם מאוד ניכר בצליל ובתנודה וביחסי גוף נפש ובכלל כשאנשים אומרים דבר אחד אבל בעצם מתכוונים לדבר אחר,
והם עושים את זה כי בזמן שהם מתחברים הם בעצם גם מתחרים,
וזה יכול ליצור מגע מאוד לא נעים למי שרגיש למגע ולמשמעות שלו לאמת

חושב שזה בהחלט יכול להיות גם קשור לטריטוריאליות הזאת שאנשים מגלים גם כלפי הזמן ולא רק כלפי המרחב שהדברים בהחלט קשורים
לא אומר שאוטיסטים לא רגישים לזמן, הם רגישים מאוד, אבל רגישות לא זהה לכחנות בהכרח, אפילו להפך

חושב שזה קשור למתח בין המרחב המתווך, המיוצג, המסומל, לבין המרחב הישיר, שהוא בוודאי מתבטא אצל אוטיסטים בצורה שונה,
ומכאן גם היחס לשפה שגם היא צורה של ייצוג יכול להיות מאוד שונה

הפער בין המתווך, ללא מתווך הוא המסתורי והקשה מהכל, ואוטיסטים רבים נוטים להצטרך לתיווך בדיוק בגלל שאצלם הוא שונה מהמקובל,
ומצד אחד הם יכולים להיות הכי רבי פנים ומאוד מוכשרים ביצוגים ובשימוש בהם ומצד שני להיות גם יותר מדי ישירים

כמו שדיברנו כאן פעם זה גם יוצר יחס אחר בין הישיר לעקיף למשל
יחס שעדיין יוצר המון בעיות כי יחסית למקובל זה גם קרוב מדי וגם רחוק מדי בו זמנית

אני חוטף על זה כל הזמן ברשת למשל

זו השאלה, מהי הדרך השונה להגשים אינטרס, למה היא שונה, במה היא שונה, ומה כל זה אומר

ואוטיסטים נחשבים כאנשים עם רצון עצמי מוגזם מדי שגם זה מתסכל מאוד כי המון פעמים דווקא בגלל שהוא כזה הוא פחות אינטרסנטי במובן הרע של המילה
ויש אינטרסנטיות רעה יותר ורעה פחות

 

[arana1]

לא מסכים עם זה כל כך

אמנם כל שפה היא גם תרבות ומערכת ערכים שונה אבל מה שבלתי אפשרי לתרגם מאוטיזם זה שעצם היחד לשפה הוא שונה

בגלל זה אוטיסט אנגלי ואוטיסט ישראלי יבינו אחד את השני טוב יותר מאשר נ"ט ישראלי ואוטיסט ישראלי.

ההבדל בין השפה האוטיסטית לשפה הנורמטיבית לא דומה להבדל בין אנגלית לעברית,
אם כי יש כמובן גם הקבלות ולא במקרה המון אוטיסטים גם תופשים שפות בקלות יחסית,
ההבדל הוא בעצם התחושה של השפה
וההבדל הזה מתבטא גם כיחס שונה ליחס בין הפרט לקבוצה

 

[cosmo15]

הבנתי אותך, אבל נקווה

שתהיינה יותר הקבלות מוצלחות בין נ"ט לאוטיזם אחרת באמת אפשר להזמין חללית ולצאת לדרך!

סתם

 

[arana1]

לא חושב שהנ"ט ישלטו בכדור הארץ לנצח,הם יעלמו כמו הדינוזאורים

סתם,
גם התפישות הנורמטיביות מתפתחות כל הזמן ומשתנות כל הזמן
אנשים לא נשארים כמו שהם
וגם מהירות ההתפתחות משתנה מאוד

בסך הכל כבר כיום חלק גדול מהחברה נוטה יותר ויותר להתנהלות אוטיסטית יותר ויותר
כמו שאמרת, כל הקטע זה לא לטוס לכוכב אחר אלא לחיות הכי כאן והכי בשיגרה

 

[arana1]

אנשים לא מסוגלים לשאת את זה בכלל

רק לא מזמן הייתה כאן איזה גננת מזועזעת לחלוטין מהעובדה שהילד האוטיסטי בגן שלה לא רק שלא רוצה לשחק עם כולם אלא נוטה להאחז ביחסים של אחד על אחד,
כמו רוב האוטיסטים.

צריך להבין שנ"ט לא מבינים אינטימיות, הם לא חווים אינטימיות, אין לה שום משמעות בשבילם, לא כתיאוריה ולא כמעשה, ולכן שהם נתקלים בעדות חיה לאדם המשתוקק למגע עמוק לא רק שהם לא מבינים מה קורה אלא הם פשוט נבהלים מזה נורא.

לדעת הנ"ט אהבה זו המחלה הכי קשה.

 

[cosmo15]

אתה רוצה להסביר?

אני גם זוכרת שהייתה רק ילדה אחת שרציתי לשחק איתה בגן,
לא רציתי עם כולם והעדפתי לשחק עם עצמי.

אני זוכרת את הילדה הזו עד היום , הייתי מאוד קשורה אליה.
אני יכולה להגיד מהנקודה של הגננת שיש תפיסה-
שקשר עם אדם אחד בלבד או להיות תלוי בו לצרכיך
(לא רק חברתי) נחשבת לתלות יתר ולדבר לא בריא.

הכוונה בלא בריא היא כי אתה ממקד את מירב תשומת הלב
והעניין בדבר אחד ודבר אחד יכול להכזיב או לגרום לך לתחושה
קשה כשאין מצידו מענה לצרכים שלך במקום לסמוך על עצמך לסיפוקם
או לעניין שיבוא מכמה וכמה דברים מגוונים (בהקשר החברתי למשל).

כילדה הורי היו מקבלים תלונות מהגננת שאני לא משחקת עם ילדים אחרים.
רוב הזמן אהבתי לשחק לבד , או איתה.

 

[arana1]

מה יש להסביר, זה פשוט בדיוק מה שאת מתארת

נטיה לקשר עמוק עם אדם אחד על פני ריבוי של קשרים שטחיים עם הרבה אנשים

אדם אחד יכול להיות הרבה דברים מגוונים, אנשים יכולים להיות רבי פנים והיבטים ופרצופים ואופני ביטוי
אולי אנשים שנוטים כמוך להתמסרות לקשר אחד הם יותר כאלה

אבל כן, זה מסוכן ומתכון למשברים קשים מאוד ולהתנגשויות מאוד קשות כשהאדם האמור לא מתאים לך בדיוק