שלום

אם אינני טועה,

זה כאשר מתקיימות נסיבות מהן צד אחד לחוזה יכול להסיק שהצד השני לא מתכוון לקיים את החוזה ביניהם בזמן, ואז רואים את החוזה מופר גם לפני המועד לקיומו. למשל אם עשיתי חוזה עם קבלן שאומר שהוא יבנה לי בית עד ה 1.1.2010, וככל שעובר הזמן אני רואה שהוא מתעכב ומושך את הזמן ולא עושה כלום כדי לקדם את הבניה עד התאריך שהוסכם, אני יכולה להגיד שיש פה הפרה צפויה של החוזה.
 
מוסיפה

א. יש הפרה צפוייה אובייקטיבית וסובייקטיבית אובייקטיבית - אם ברור בקנ"מ חיצוני שאין אפשרות (או כמעט שאין אפשרות) שלא תקרה ההפרה סובייקטיבית - אם המפר הצפוי מעיד על עצמו שהוא עומד להפר (גם אם חיצונית נראה שיש תנאים להגשמת החוזה) ב. יש מחלוקת בפסיקה האם בשביל להיות עילה לבטל את החוזה ההפרה צפוייה צריכה להיות יסודית או לא. נכון ללפני שנה (לא בדקתי מאז) לא היתה הכרעה ג. כשיש הפרה צפוייה, זכות הנפגע לבקש פיצויים כפופה לעקרון הקטנת הנזק, שפעל באורח סביר על מנת לצמצם את הנזק שההפרה תסב לו. ולאיילת מפיק ודי - איך יכול להיות שאתם כבר בהפרה צפוייה? אתם באמצע סימסטר א'! מה סדר הלימודים שלכם? (את לא חייבת לענות, אבל סתם יש לי עניין פרוורטי בקורסים בחוזים)
 
הייתי מעדיפה ללמוד חוזים בסמסטר אחד

מאשר עונשין
 
מצטרפת

ל-בררררררררררר!!!! בסוף כל שיעור עונשין אני יוצאת מהכיתה עם מבט מעורפל בעיניים (ולא משמחה) והולכת לקנות שוקולד
 
החיים קשים, אה?

לגמרי מקצוע מיותר (לפחות בדרך הטכנית והמשעממת שמלמדים אותנו. איך לוקחים שהוא כ"כ יעני סקסי, וגורמים לו להיות יבש יותר מהמוות?!) ולגבי המבט המעורפל, לאט לאט התחלתי כבר להכנס לשיעור הזה עם מבט מעורפל, וכבר לא להתרגש מזה שהוא עובר לי מעל, מתחת ומשני צדי הראש, רק לא לתוכו. לא נורא, מועד ב' והבנה לא נכונה של הבודק את מה שכתבתי הביאו אותי לציון נאה בסוף הקורס, ועכשיו אני לא צריכה להתעסק בזה יותר ל-ע-ו-ל-ם! |נצחון|
 

יפתח00

New member
מה שאותי מפחיד בכל אופן

שמדובר בקורס מאוד "אקדמי". באת"א בכל אופן, ההסתכלות היא ממבט מאוד תיאורטי ומעט מאוד פרקטי, מה שלעיתים גורם לי לתהות אם יש לי עתיד בתחום מבחינה אקדמית (באופן כללי במשפטים, לא בפלילים, אחרי כמה עמודים של פלר ויתרתי רישמית...). עם כל כמה שאני מנסה, אני לא מצליח ליצור עבודה שאכן עונה על הדרישות, ואפילו לא מתקרבת, למרות שיש כאלו שמצליחים ביתר קלות.
 

PIonit

New member
אין לך מה לפחד..

פשוט זו המציאות- כמעט 98% מהקורסים הנלמדים הם אקדמיים ולא פרקטיים..
 
למה, איך אנחנו למדנו?

לא יודעת מה איתך, אבל אני לא יכולה להגדיר את מה-שזה-לא-יהיה שהתרחש בסמסטר ב' כ"ללמוד חוזים"......
|תפוז בטראומה|
 
אנחנו למדנו פחות או יותר על פי הסדר של החוק

כלומר, קודם כל כריתה רגילה (הצעה וקיבול), אח"כ תו"ל (ס' 12), אח"כ טעות והטעייה (ס' 14 ו-15), אח"כ פגמים בכריתה,אח"כ חוזה בלתי חוקי, נגד תקנה"צ וכו' ורק אח"כ הפרות, ואת חוק התרופות. ואמנם היה שוני מהותי ואיכותי בין סימסטר א' לב', אבל עדיין נהניתי גם בב'. אני חושבת שהתחושה שלך נובעת בין היתר מזה שאת החידוש והריגוש לומדים בתחילת חוהח"ז, והפרה וכו' זה כבר קומה שנייה, ולכן יש פחות ריגושים. ואעפ"כ, נראה לי שגם סימסטר ב' היה מעניין (אבל אני משוחדת, אני ממש אוהבת חוזים. מצד שני, גם את, לא? גב' הפצצתי בציון לא נורמלי בחוזים למרות שכל הזמן התלוננתי שאני לא מבינה את זה...)
 
אני אכן אוהבת חוזים

(מצד שני - אני אוהבת גם עונשין, חוקה, משב"ל, נזיקין..... אני זונת משפטים
) אבל אני אוהבת חוזים בזכות סמסטר א' ולמרות סמסטר ב'..... במהלך סמסטר ב' לא למדתי חוזים. למדתי את החומר של סמסטר ב' בסוף הסמסטר, בבית, לפני המבחן. במהלך השיעורים למדתי בעיקר שיעור חשוב ב"שליטה עצמית" ו"איך לא להכנע לדחף לזרוק חפצים כבדים" וגם תובנה חשובה: זה שהמרצה מוציא לי את החשק לחיות לא אומר שאני לא יכולה לאהוב את הקורס ולהצליח בו. בימים אלו אני משננת את התובנה הזו מדי שבוע לפני שיעור נזיקין
 

flutter girl

New member
חוקתי זה המקצוע הכי נורא. "עונשין"=פלילי מאוד

מאוווווווווד אהבתי! אבל לא מלמדים אותו בצורה טכנית ומשעממת אצלנו...
 

PIonit

New member
"מלא תוכן"- כי בקורס שנתי אין מלא תוכן? ../images/Emo3.gif

 
למעלה