שלום

שלום

חדשה כאן, אבל ותיקה בחיים... שמחתי למצוא כזה פורום של אנשים שמבינים, שלא שופטים, שעוזרים אז החלטתי לכתוב. החיים לאחרונה מובילים אותי למטה. וזה כאילו אני מתגלגלת במורד הר גבוה ורק תופסת תאוצה מבלי ששום דבר יעצור אותי - אין לי שום דבר להיאחז בו. יש לי חברים טובים שתומכים, יש לי משפחה שתומכת. זה חיצוני. (ואני לא מזלזלת בזה) אני לא מצליחה למצוא את האנרגיות בתוך עצמי, את המוטיבציה לעלות למעלה. לעשות את הצעד הראשון. ואני שוקעת. עמוק. רצף הארועים שקרו לי יחד של אהבה שנתקעה בקיר - בלתי אפשרית מלכתחילה ועדיין בלתי נמנעת וכאב גדול בסופה. מצב כלכלי הגרוע ביותר שחוויתי בחיי (ובלי יציבות כלכלית זה מתיש לי את העצמאות האישית), כרגע אני מובטלת עקב צמצומים והזמן שאני לא עובדת מתארך לו, הרבה בגלל שאני שוב בפרשת דרכים שבה אני לא ממש בטוחה במה אני רוצה לעסוק. לאט לאט המצב נעשה יותר מתסבל ויותר פסימי ואני יושבת בבית - מול 4 קירות, מאבדת את עצמי עם המחשבות הרעות. ואני יודעת שצריך להסתכל על מה שיש ושיכול להיות יותר גרוע. אני פשוט לא מצליחה למצוא את הכוח להכניס דברים לפרופורציות כבר כמעט ולא מחייכת. רוב הזמן פשוט מהורהרת. כאילו החיים שלי ואני נמצאים בשני מסלולים מקבילים (וסליחה על שלל המטאפורות, זו רק דרך התבטאות). מרגישה חלולה. איך מתגברים? לא רוצה ולא יכולה יותר להיות במקום כל כך נמוך.... תודה.
 
ברוכה הבאה לפורום שלנו ../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif

ראשית,זה חשוב ומעולה שיש לך תמיכה של משפחה וחברים, כי זה כבר משהו חיובי בכל העסק. לגבי האהבה- אני מאמינה שמה שצריך לקרות- קורה ואם נועדתם זה לזה, עוד תמצאו את הדרך להיפגש ואם לא- עוד תפגשי את האדם שמתאים לך ביותר. לגבי המצב הכלכלי- מציעה לך בנתיים עד שמוצאת עבודה חלופית, תעבדי בזמניות כדי לעמוד קצת על הרגליים: בייביסיטר, שיעורים פרטיים, מלצרות- כל דבר שקצת יעזור לך ויאפשר לך במקביל לחפש עבודה לא זמנית. אנחנו פה בפורום מידי שבוע מחפשים נקודות אור- דברים שעשו לנו טוב ומיד אני אפתח את השרשור ואני מקווה שכן תוכלי למצוא נקודות אור בחייך. שרשור כזה חשוב שיהיה בגלל שהוא גורם לנו לראות את האור בקצה המנהרה, לזהות דברים טובים שקרו לנו בתקופה אחרונה, בשבוע אחרון שאולי לא שמנו לב אליהם, אז מקווה שתמצאי דרך להשתתף בשרשור הזה ולמצוא נקודות אור בחייך. מזמינה אותך להמשיך להשתתף בפורום שלנו הן ככותבת והן כמגיבה, את נשמעת בחורה מקסימה
 
קודם כל

תודה על ההקשבה ועל התגובה. אני באמת בדרך כלל בצד המגיב והרואה את הצד האופטימי, אבל גם אופטימיים לא שמים לב לפעמים לבורות שלפניהם. אני מחפשת עבודות זמניות. מלצרות - חשבתי על זה אבל לא יקחו אותי כי אני קצת זקנה :) וזמניות - התחלתי לשלוח קוח לכלמיני. מחכה שמישהו ירים את הכפפה.שולחת הרבה. בקטע הזה אני די אקטיבית. לגבי האהבה. זה סיפור ממש כואב בגלל שמצאתי את האדם שמתאים לי ביותר. וכל הנסיבות הצביעו נגד ועדיין המשכתי ללכת בדרך הזאת. ידעתי שיכאב לי, ידעתי שזה לא ייגמר טוב ועדיין הלכתי לשם. כבר לא יודעת כמה אני מאמינה באהבה, או יותר נכון בזוגיות. אולי בשביל אחרים. קצת פחות בשבילי. (וזה לא מתוך רחמים עצמיים, סתם מבט ריאלי על החיים שלי) למצוא נקודות אור? מכירה את זה בסגנון קצת שונה. פעם הייתי כותבת כל יום 5 דברים שאני מודה עליהם כדי לזכור שיש דברים טובים בחיים שלי. הבעייה כרגע זו המוטיבציה של להסתכל על הדברים החיוביים בחיים. של להרים את הראש מעל לכל הרע. בכל אופן, תודה על התגובה. אני יודעת שזו תקופה ושזה יעבור. רק אני לא יודעת מתי ואיך. אחד הדברים החשובים שקרו זו העובדה שהוצאתי, שפרקתי. יש לי כישרון מדהים בלהסתגר לתוך עצמי כשרע לי ולא להוציא. וכשכתבתי פתאום יצא הכל. וזה הביא קצת הקלה. לאט לאט.
 
זה נהדר לכתוב ולהוציא ושמחה שזה הקל עלייך../images/Emo13.gif

וחשוב אולי באמת לנסות להעסיק את עצמך- להתנדב, לחפש אפילו רגלית עבודה. אגב, מה לגבי שמירה בבחינות? אני יודעת שיש מחסור בבוחנים וזאת עבודה סבבה ובתקופה הקרובה צריך הבאה באוניברסיטאות ומכללות, שווה לבדוק.
 

אופירA

New member
מנהל
נראה לי

נראה לי שהבעיה העיקרית היא חוסר התעסוקה. אשה מהסוג העולה מדברייך, חייבת עבודה מסודרת, וזה הקושי העיקרי. אז קודם כל, ברור שאת מרגישה לא מוצלח בכלל במצב הנוכחי, ומרגיש לך שהכל תקוע. זה מובן בהחלט. עצתי לפי מה שנראה לי, שתביני שלא לעבוד זה אסון גדול יותר מאשר לעבוד במשהו שאת לא בטוחה שאת רוצה לעסוק בו. זה טוב שתחליטי על כיוון מסוים, אבל את יכולה לשנות את הכיוון גם אם תעבדי כרגע במשהו אחר, משהו זמין ואפשרי. משום שאם תעבדי כרגע, ממילא הרגשתך תשתפר, וממילא יהיה לך קל יותר להחליט על הכיוון בו את רוצה לעסוק. בנוסף, עצם העשייה עשויה להביא לך הזדמנויות בחיים, ואילו אי ההחלטה והעמידה במקום יכולים לתקוע אותך. לכן לדעתי חפשי עבודה בכל מה שאפשרי כרגע (כמובן במה שמתאים ליכולות שלך), וגם הרגשתך וגם מצבך הכלכלי ישתפרו יותר. את המחשבות כדאי לך לנתב בעזרת טיפול מקצועי קצר, שיעזור לך להבין מה את מרגישה ומהו הכיוון הנכון לך.
 
צודקת

כן. אני "עובדת" קשה על למצוא עבודה וגם נניח אם הייתי מוותרת (ונפלתי קצת לאחרונה), אחותי בועטת לי בתחת כל שבת ו"מכריחה" אוותי לשלוח קו"ח. יש לי היום ראיון עבודה למשהו. נראה במה מדובר.... את כל כך צודקת שהחוסר החלטה תוקע אותי במקום. ולגבי הייעוץ המקצועי - שבוע שעבר תפסתי את עצמי והתחלתי לבקש עזרה. התחלתי ללכת למאמנת אישית שאני מכירה ויודעת שהיא טובה כדי למקד את עצמי ולצאת מהבלבול. אבל גם זה תהליך לא קצר ובינתיים צריך להחזיק מעמד. הרבה תודה על האבחנות המדויקות
 
למעלה