שלום .שאלה לי

[אשבל רצון]

פלגיה, השאלה שלי הופנתה אליך

אם את מוכנה לענות...

 

[פלגיה]

בינתים אין לי שום עובדה להתבסס עליה

אלא רק תחושה שהחג הזה כחג מתן תורה הוא הרבה יותר עתיק.

 

[אשבל רצון]

אם כך, למה לדעתך

לא נכתב הדבר הזה בפירוש בספרות הבית הראשון (או בתורה, אם תעדיפי להתנסח כך)? ולמה בתקופת הבית השני עוד יש מחלוקות על כך?

 

[פלגיה]

איפה יש מחלוקות?

על העובדה שלא כתוב בתורה, אני בהחלט תמהה. יכול להיות שהתשובה היא בדיוק מה שאמר אייל, שהתורה רצתה להדגיש שאין יום אחד לתורה, אלא היא שייכת בשווה לכל הימים. יכול להיות שיש תשובה אחרת. אני חייבת להודות שעד כה לא הטרידה אותי השאלה הזאת, ולכן לא חשבתי עליה. עכשיו אני צריכה לשבת ולחשוב. אולי תהיה לי תשובה, ואולי לא. <מן הנקודה האישית שבועות הוא לא חג שחביב עלי, כך שמעולם לא התעמקתי במהותו ובמנהגיו. בינתיים הידע שלי שואב מתוכנית הלימודים בבית הספר, והיא לא ידועה בגיוון או במקוריות שלה.>

 

[אשבל רצון]

כמה ציטוטים

בבלי, שבת פו, ע"ב: "בששי בחדש ניתנו עשרת הדיברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה בו". לעומת זאת, תוספתא, ערכין, א, ט :"עצרת פעמים שחל להיות בחמישה ובששה ובשבעה... " דווקא בכת מדבר יהודה ובספר היובלים הקשר בין שני החגים מופיע עוד בתקופת הבית. אולם בספר היובלים שבועות חל בחמישה עשר בסיון- כנראה שהוא מנה ממחרת השבת שיצאה בשביעי של פסח (אצלם החגים תמיד נפלו בימים קבועים בשבוע, כי לוח השנה שלהם היה בן 364, שזה מספר שמתחלק בשבע). אגב, גם האתיופים חוגגים את שבועות בי"ב סיון מאותו הטעם.

 

[פלגיה]

לא הבנתי מה זה מוכיח

 

[אשבל רצון]

זה מוכיח

שני דברים: א. שדווקא אצל חז"ל לא תמיד שבועות יצא באותו היום של מתן התורה. ואפילו עוד המשיכו לחלוק על מתי בדיוק ניתנה תורה. ב. גם בין הפרושים לבין שאר הכיתות עוד היו מחלוקות לגבי התאריך המדויק של חג השבועות. תוסיפי לשתי העובדות הללו את העובדה שבתורה אין לא לשבועות ולא למתן תורה תאריך מדויק, וגם אין קשר מפורש ביניהם, ותווכחי שלא סביר להניח שהקשר ביניהם הוא כל כך קדום. אם הוא היה קדום כל כך, חז"ל לא היו חולקים בנושא, אלא מנסים רק לדרוש מאיפה ניתן ללמוד אותו במקרא.

 

[eyalnadav]

תשובה מספקת בשבילכם- אני מקווה

בתורה אין התייחסות לחג מתן תורה -כי לימוד התורה לא מיוחד ליום אחד אלא לכל השנה 24 שעות ברציפות ללא הפסק. גם מצוות התשובה לא מיוחדת ליום מסוים כמו שחושבים(עשרת ימי תשובה- הם מסוגלים יותר לתשובה) אלא לכל השנה. חג הביכורים -הוא לפי קביעה חילונית לא דתית. בחז"ל אין אזכור כלל של חג הביכורים .ההסבר : כשם שלא קבענו בפסח חג העומר שהיא מצווה ,כך לא על שבועות, ביכורים היא מצווה אחת בתורה שתחילת המצווה נקבעה בשבועות (רק ליחידים -יש בעיה של עירוב ותחומין) והיא נמשכת עד חנוכה. מלבד זאת - ביום החמישים שהוא שבועות היה מתן תורה - בזה אין ספק לאף אחד, גם לא בחז"ל ובמפרשי התורה. לא חוגגים את מתן תורה עם שבועות לפי התאריך הקלנדרי , אלא לפי זמן ספירת 50 יום. זאת אומרת שגם אם שבועות יחול ב-ז' או בה' בסיוון ולא בו' בסיוון זה יהיה ביחד עם מתן תורה. כמו ששבת הגדול תמיד נקבע לפי שבת שקרובה לפסח ולא לפי התאריך שהיה בו הנס , שהוא י בניסן (לפעמים הוא יוצא בי' בניסן , השנה לא).

 

[פלגיה]

עם כל זה - אני מסכימה

ועדין אני תוהה מדוע לא מוזכר בתורה או בתנ"ך שהחג שחוגגים 50 יום אחרי פסח מציין את מתן התורה.