שלום רב, אני עוקבת אחרי הפורום מדי יום,

פולספגן

New member
בקשתי רק כמה נקודות -

אני ארשום את ארבעת הגורמים לבעיות קשב, ללא ה-
לפי ראות עיניי, שמביאים את בית הספר לשלוח את הילד לאבחון . 1. הרבה מרץ שהילד עוד לא למד לשלוט בו (זה מתבטא בחוסר נוחות בשעת ישיבה או הקשבה מתמשכת ('קוצים בישבן'). 2. הצטברות של חומר לימוד שלא הובן במלואו, שגורם לילד לאבד קשב, להשתעמם ואף לרצות לצאת מהכיתה או לא ללכת לבית הספר . 3. מבוגרים 'גורמי לחץ' בסביבתו של הילד, שמערערים אותו או תלמידים גדולים ממנו שמציקים לו בהפסקות . ( זהו עוד גורם למה שמכנים 'בעיות רגשיות'). 4. בעיות גופניות שמטרידות את הילד (בעיות ראייה או שמיעה, בעיות עיכול, בריחת שתן, קשיים בשינה, הם רק דוגמה) הכלים הללו מיושמים בהצלחה במקומות רבים בארץ! בקיצור, כל מי שנוטל רטלין שיפעיל את זכרונו ויחפש את הגורמים שהביאו את המערכת לגרום לכך שירשם לו סם מרץ מסוג זה ואם אתה מסכים עם 4 הגורמים האלו, אז אנתח אותן ותראה שממש לא חייבים להשתמש ב"תרופת הפלא".
 

zlp

New member
ריטאלין והצלת חיים

בילדים צעירים הפרעות קשב מתבטאות כדיכאון והאבחנה המבדלת ביניהם מאוד קשה. לא יודע אם זה חמור עד התאבדות, אבל זה בהחלט חמור.
 
הדכאון מופיע בד"כ אחרי הריטאלין מה שמכונה

ריבאונד בעגה המקצועית. ואתו חוסר תיאבון והפרעות שינה. הורים אמרו הילד ממושמע ולומד אבל זה לא הילד שלנו. אמרה לי יותר מאמא אחת אחרי הריטאלין הילד מתפרץ בזעם נורא. לשמחתי העידו שעם ה"רמדי" ,( שלא תהיינה אשליות זה תהליך ולא הוקוס פוקוס) הושג גם ריכוז וגם הרגעה. ילד אחד אמר לי "אני נחמד יותר" , ילדה אחרת אחרי שנתיים לימודים שלא זכרה אותיות ומספרים התחילה להכין שיעורים בעצמה ללא עזרה. ילד שלא אכל כלום מלבד שלושה סוגי מזונות והיה קטן מתאומתו בעשרה ס"מ התחיל לאכול הכל וגדל בחודשיים בשתי מידות. ילד שלא קרא ורב עם כל השכונה עד שאף ילד לא רצה לשחק אתו, התחיל להתעניין מאד במדע ויושב לקרוא, חדל להרביץ לילדים והוא מתחבר בקלות. ועוד דוגמאות. כדאי לנסות ולהתמיד הניה סימון הומאופתית קלאסית
 

zlp

New member
את אומרת דברים שהם פשוט לא נכונים

דבר אחד הוא לא להבין בנושא, דבר אחר הוא להטעות.
 
מה זה פה גן ילדים -

"לא נכון ולא נכון" חקרו ססטיסטיקאים מתימטיקאים פסיכיאטריים, מסונפים לבית חולים מפורסם ולאוניברסיטה בשווייץ. איך אתה בלי כל עובדות אומר שלא נכון. הריטאלין זה סם מסמם ואנחנו רק בצאצאים של המסוממים האלה נראה את האפקט המצטבר. רוב הפושעים בבתי הספר בארה"ב "ירדו" מריטאלין כמה ימים ואז עשו את מה שעשו , כולל רציחות, כמה וכמה כאלה. איך אתה יכול לקחת אחריות להגיד שלא נכון כאשר זה הוכח שוב פעם ושוב פעם. אתה ראית ילד ב"ריבאונד" - כנראה שלא ואם כן כנראה שאתה סוכן, מסוכן.
 

פולספגן

New member
ארחיב ברשותך בצורה קצת יותר מדעית -

חוקרי אוניברסיטת ניו יורק מגלים כי ריטלין מסוכן כמו קוקאין המחקר פורסם במגזין האקדמיה הלאומית למדעים הראה כי ריטלין מסוכן כמו קוקאין ומשנה מבנית את המוח ומאושש את מחקרה של נורה וולקוב משנת 2001 נורה וולקוב ממעבדה למדעי החיים בברוקהייבן, דווחה שהסם המסוכן גורם לנזקים מוחיים בלתי הפיכים, מייצר חורים במוח, http://www.mapinc.org/drugnews/v01.n1542.a02.html מחקר ההדמיה של נורה וולקוב ענה על השאלה בת 40 השנה לגבי מטילפנידט (ריטלין). ריטלין נילקח מדי יום על ידי 7 מיליון ילדים בארה"ב בלבד, התשובה של נורה וולקוב יכולה להטריד הורים רבים, מכיוון שהסם פועל במידה רבה כמו קוקאין ואפילו בעוצמה גדולה יותר היא לא ציפתה לכך, במחקר היא מראה צילומים של מוח פגוע שהתהוו בו חורים לאחר שימוש בריטלין. חוקרי אוניברסיטת ניו יורק הכינו זריקות יומיות שהוזרקו לעכברים בריאים של התרופה ריטלין פיתחו שינויים במרכזי הגמול של המוח, וחלק משינויים אלו דמו לשינויים שנצפו בעכברים שקיבלו קוקאין תרופה נפוצה המשמשת לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) גרמה לשינויים במוח של עכברים, הדומים לאלו שנצפו במצב של התמכרות לקוקאין, כך מדווחים חוקרים בבוקר (יום ה', 5.2.09) לדבריהם, עכברים בריאים שנחשפו לזריקות יומיות של התרופה ריטלין [methylphenidate] של חברת נוברטיס, פיתחו שינויים במרכזי הגמול של המוח, וחלק משינויים אלו דמו לשינויים שנצפו בעכברים שקיבלו קוקאין. מתילפנידט (methylphenidate), האמור להיות מרכיב לא מזיק, עלול להיות בעל השפעות ביוכימיות ומבניות על אזורים מסוימים במוח, שעלולות להיות גדולות יותר אפילו מאלו של קוקאין. כך כתבו החוקרים - מאוניברסיטת ניו-יורק. ממצאי המחקר פורסמו ב-"Proceedings of the National Academy of Sciences". המחקר, שמומן על-ידי 'המוסד האמריקני הלאומי לשימוש בסמים', עקב אחר מספר מחקרים שנעשו בבני אדם וגילו כי התרופות בטוחות כשהן משמשות לטיפול ב-ADHD.הדחף לבצע את המחקר נבע מדיווחים שהראו כי יותר מ-7 מיליון בני אדם בארצות הברית בלבד השתמשו במתילפנידט כדי "לתפוס ראש", או, כדי לשפר את הביצועים האקדמיים שלהם. לסיום, רופאי ישראל קיבלו בשנת 2007 את העלון לרופא המעודכן ולא טרחו להתריע הורים לגבי האזהרות של הרשות למזון ותרופות של ארה"ב כאן מוגש לכם תרגומה לעברית של דר' לוריא, עלון זה מציין את הנתונים הבאים: אזהרות מיוחדות לשימוש בריטלין: ארועים קרדיווסקולארים קשים מוות פתאומי ומומי לב מבניים קודמים או בעיות לב קשות אחרות • רגישות יתר למתילפנידאט • חרדה, מתח • אי שקט • יתר פעילות בלוטת התריס • הפרעות בקצב הלב • אנגינה פקטוריס קשה(חוסר אספקת דם לשריר הלב) • גלאוקומה • אבחנה של טיקים תנועתיים או הימצאות טיקים אצל אחד האחים • סיפור משפחתי של תסמונת טורט
 

zlp

New member
"פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" דיונון, ת"א 1997

תחת הפרק "הפרעת ליקוי בקשב מלווה בהיפראקטיביות": "הפרעה דיכאונית בילדים יכולה אף היא להתבטא בהפרעה בריכוז". פרופ' וייצמן, עמוד 276. אמנם ספר ישן (למרבה הצער לסטודנטים לא תמיד יש ספרים חדשים) אבל למיטב ידיעתי האבחנה לא השתנתה. דרך אגב, זה הולך גם לכיוון ההפוך: הפרעות קשב=>דיכאון.
 

פולספגן

New member
מה שרשמת הוא רק במקרה קיצון -

הריטלין ניתן בגלל חוסר יכולת של תלמיד להשתלב בכיתה, זה לא מעיד על מחלה. לא צריך לירות ישר ריטלין בגלל שילד לא משתלב בכיתת לימוד. הריטלין לדעתי שווה ערך לרפואה קוסמטית, יש היום עוד טיפולים רפואיים שניתן להגיד שהם ישפרו את בטחונו העצמי של הילד אבל נמנעים מלתת אותם בגיל צעיר. לא צריך להפעיל לחץ על ילדים קטנים "להצליח" בלימודים, במיוחד שהחומר שהם לומדים לא ממש תורם הרבה לאנושות. אין כאן שום התעללות, דורות רבים של ילדים גדלו ללא ריטלין. כל אחד מצא את המקום שלו בסופושלדבר.
 

galigal33

New member
גם אני מסכימה

שצריך לחנך את המערכת לסובלנות ולא להפוך ילדים לנוחים יותר. מצד שני הכל ברמה הפילוסופית לפעמים זה סבל נוראי לילד ולהורים כשהילד חסר מנוח וקופצני.
 

galigal33

New member
הומאופטיה יכולה לגרום נזק

וגם נזק זמני הוא נזק..נסי לחיות עם ילד מחורפן במשך כמה ימים ותראי.
 
אני מצטערת בשבילך גליגל שחווית

את החוויה הקשה הזו של ילד מחורפן. הומאופתים טועים לעתים, חשוב להעמידם על מצב הדברים.
 

לילו 2001

New member
קראתי את כל התגובות לנושא שהעליתי

אין ספק שבכל פעם שהנושא עולה מתחיל דיון סוער, לכל דבר יש חיובי ושלילי, תודה רבה.
 

galigal33

New member
תודה הניה

השאלה היא אם הם זמינים. שלחתי ילד אחד לטיפול הומאופטי אצל ההומאופטית שלי. האמא בחרה ללכת לרופא הומאופט שגובה 1200 ש"ח לפגישה ראשונה ואח"כ עוד 700 לכל פגישת מעקב. אחרי הפגישה השנייה ומתן הרמדי הילד התחרפן, התעורר המון בלילה , צרחות הסטריות בלי שהיא יכולה להבין מה הסיבה ועוד אבל אי אפשר היה להשיג את ההומאופט. וכשכבר ענתה המזכירה שלו היא טענה שצריך לחכות 6 שבועות ואז לבוא לקבל חיזוק..(אני עד היום לא הבנתי למה צריך לחזק חרפונים אבל אני לא מבינה מספיק אולי) יש בעייה שאצל ההומאופטים ה"נחשבים" בארץ אין מענה הולם. הומאופט אחר גם "נחשב" (מסוג "אני הומאופט וגם רופא") התכתב עם מטופלת אחרת בSMS -ים כשהבן שלה נחנק משיעולים ולא היה מוכן לשמוע על אופצייה של לדבר בטלפון, זה איש שמקבל המון אנשים ויש לו תורים מפה עד לירח. אני יודעת שיש גם הומאופטים יותר זמינים אבל מכיוון שאני מאוד בעניינים יחסית למטופלת ומפנה אנשים אז אני אומרת לך שהתופעה הזאת הופכת להיות רווחת יותר ויותר. כן יש גם רופאים כאלו, אבל רופא שיקבל אותך באופן פרטי לא יעז להתנהג ככה.
 
גליגל

טוב שלא התייאשת מההומאופתיה למרות הכל ובנך נעזר כדברייך. לעתים לאחר מצב מחורפן יש הטבה מדהימה לא פחות. לעתים שווה ההחמרה הזו. לא מצאתי מישהו שחווה את ההטבה הזו שמצטער על ההחמרה שעבר. אין הומאופת שלא יגיד טעיתי, לעתים הטעות היא הגישה. זכורני שהומאופת גדול מאד, אחד המפורסמים בדורנו אמר "לא רציתי לענות לטלפון שלה כי ידעתי שהיא עוברת החמרה", ובאמת האשה הזו לפני כ 30 איש, ארבעה שבועות מאוחר יותר אמרה: "השינוי לטובה הוא מדהים". זו אשה שאחר כך הביאה את בנה בן הארבעים לטיפול בפני הכיתה הזו. אגב, ההחמרות אינן קורות במקרים אקוטיים, חריפים, מקסימום רמדי לא תעשה כל שינוי.
 
הפרעות קשב בהומאופתיה

אנשים קוראים הומאופתיה למה שלא הומאופתיה. לנטורופתיה קוראים הומאופתיה, לרפואת צמחים קוראים הומאופתיה, ויש כאלה שאפילו מגדילים לעשות ואומרים "הומאופתיה זה המסז' הזה, נו איך קורים לזה... ובנוסף האם את מצפה שמי שנעזר ילדך ויטרח לצעוק את זה בפורומים? אני יודעת מניסיון שלא. יעשו זאת אחד על עשרת אלפים. אבל אם היה כשל לדעתם בין אם זה הומאופתיה באמת או הנגזרת הרפלקסולוגית התזונתית וכו' את זה בדרך כלל כן יפרסמו. ביקשתי בתחילת דרכי ברוב התלהבות, כמה ממטופלי לשתף את נסיונם הטוב בפורום קשב וריכוז, הם או התעצלו, או שלא היה להם חשק וצורך, גם בלי להיחשף. יותר לא יספתי לבקש. כמה מקרים כתובים יש בבטאון ההומאופתי, . שוב הטיפול הוא אינדיבידואלי לכל ילד הרמדי שלו, לעתים נדירות יקבלו שני ילדים עם תופעות דומות אותה רמדי. אנשים אינם רוצים להתעסק עם תופעות העבר לפני ההומאופתיה, כאשר זו מצליחה. (ונכון לא תמיד זה מצליח, וכאשר מצליח לא תמיד על ההתחלה ולא תמיד יש לאנשים סבלנות להתמיד, לאחר שבתחילה נכשל הטיפול). תרבות האינסטנט גורמת לרוב האנשים לצפות לתגובה מיידית שלעתים מתעכבת שבוע שבועיים אחר הנטילה הראשונה של רמדי טובה גם בטיפול מוצלח. יש לגוף כל כך הרבה זבל לנקז החוצה, זה לעתים לא עובר בשקט. רק לאחרונה יש לי מקרה כזה שנעזר עכשיו, אחרי שנתיים של נטילת ריטאלין הפסיק לגמרי והילד מרוצה מעצמו, וכן האבא שהיה קטן אמונה ורצה הישגים והריטאלין אכן גרם פעם פעמיים להישגים במתימטיקה אבל אחר כך להתפרצויות זעם איומות. הילד עכשיו כבר חודשים עושה את שלו בבית הספר, שיפור ניכר בהתנהגות בבית ובלימודים כיף. ילדים רבים נעזרים יומיום על ידי הומאופתיה - לא תשמעי על כך בפורומים, באינטרנט בכלל ובפורומים אנשים מחפשים עזרה ומידע, וכך צריך להיות, כאשר מצאו זאת או אפילו נכשלו, לא יפנו יותר לאותם פורומים, לעתים רחוקות כאמור יקום מישהו ויגיד הנה יופי נעזרנו כדאי לכם לפנות. צריך להיות אינטרס מיוחד לעשות זאת. והוא לא ממש קיים.
 

galigal33

New member
שלום הנייה

הפורומים בתפוז במיוחד הפורומים של תמיכה בתפוז מתנהלים אחרת והם דווקא מקור מהימן לשיתוף בהצלחות וכשלונות. בטאון הומאופטי הרבה פחות, הרי לא תפרסמו שם סיפורי מקרה שלא הצליחו. תראי, עד שלא יתחילו לחקור את זה ברצינות ולהציג סטטיסטיקות (אם בכלל אפשר) אני אוכל לספר לך רק מניסיוני ועשרות האנשים שהפניתי. אם תרצי תוכלי לדבר איתם ולשמוע בעצמך. הם היו אצל הומאופטים שונים ו"נחשבים" ואין להם שום אינטרס. גם לי אין אנטרס, אני באמת ובתמים רוצה שאנשים יחוו את הצד המצליח של ההומאופטיה ויעזרו. ברור לי שיש הצלחות וזאת הסיבה שאני ממשיכה להמליץ על טיפול הומאופטי.מה קורה בפועל וכמה מטופלים באמת מצליחים להעזר, איזה פרק זמן הגיוני יש לתת על מנת לראות תוצאות אלו שאלות שראוי לתת עליהם את הדעת. כי כשאתם כותבים יש הצלחות יפות זה בדיוק כמו שאני אכתוב יש המון חוסר הצלחה.
 
פרק זמן הגיוני על מנת לראות תוצאות

הטיפול בהומאופתיה הוא תהליך. בתופעות כרוניות התהליך ארוך. פרק זמן כזה הוא תלוי בהרבה גורמים, הגורם המרכזי הוא עומק הקלקול אצל המטופל. ככל שהקלקול כרוני יותר כך זמן השיפור ארוך יותר. זה יכול להיות תורשתי, שאז זמן הטיפול עד שמגיעים לשיפור הוא תמיד ארוך יותר. וגם תורשתי ניתן לשפר, אם כי לא תמיד להגיע לטוטאליות בשיפור. מקרים שקרו לאחר חיסונים - שוב כאן תלוי בעומק הקילקול החיסוני אצל המטופל. תופעות עוריות למשל מיד לאחר חיסון יכולות לעבור ב"אינסטנט". תופעות עצביות זה כבר קשה יותר, כי הבעיות העצביות הן עמוקות יותר מטבען, וביניהם יש בעיות נשמה ובעיות עיכול שקורות. אם לא ניטלו תרופות, ניתן לשפר מהר. אם ניטלו, הגוף צריך "לנקות החוצה" תרופות, וחומרים של החיסון, בבת אחת זה קשה. (אגב הבטאון ההומאופתי נועד בעיקר ללחלק את המידע במקרים מיוחדים, ברמדיס חדשות וכו' וגם במאמרים אלו תמצאי שהומאופתים כותבים נתנו רמדי זו וזו והילד לא נעזר ואחר כך קיבל א הרמדי המסויימת שגרמה לשיפור).
 
למעלה