שלום נשים יקרות
- פותח הנושא גלית על הגל
- פורסם בתאריך
לא בזה האומץ
את צודקת שהרצון בילד הוא דבר טבעי שלא דורש אומץ. אבל הרצון הזה בילד, והשעון הביולוגי המתקתק, יכולים לדחוף אישה באחד משני כיוונים: או להתפשר על גבר שאיננו נסיך החלומות שלה, או לעשות ילד בלי גבר. אני רואה את האומץ שלנו, אם אפשר לקרוא לו כך, בזה שלא התפשרנו. כל אחת כאן בפורום היתה יכולה להיות נשואה, ואפילו אעיז ואומר "נשואה לגבר סביר פלוס", לו רצתה בכך מספיק. לו היתה פועלת לפי אחד מספרי "החוקים" או "איך לתפוס גבר" או משהו בסגנון, מפעילה שדכנים ומעמידה פנים ומוחקת את עצמה לטובת המטרה הנעלה של "להשיג חתן". הלחץ החברתי להתחתן, הסטיגמה הנוראה של "רווקה זקנה", כולם דוחפים לכיוון הזה. ואנחנו באומץ רב עמדנו נגד כל זה ואמרנו, כל אחת לעצמה, "אם לא האחד הנכון, אז לא צריך, אני אסתדר לבד." ומתוך זה כמובן נובע לא רק להתפרנס לבד ולרכוש דירה לבד, אלא גם ללדת לבד. ככה, לפחות, אני בוחרת להרגיש כשאומרים לי, "כל הכבוד לך, איזה אומץ!"
את צודקת שהרצון בילד הוא דבר טבעי שלא דורש אומץ. אבל הרצון הזה בילד, והשעון הביולוגי המתקתק, יכולים לדחוף אישה באחד משני כיוונים: או להתפשר על גבר שאיננו נסיך החלומות שלה, או לעשות ילד בלי גבר. אני רואה את האומץ שלנו, אם אפשר לקרוא לו כך, בזה שלא התפשרנו. כל אחת כאן בפורום היתה יכולה להיות נשואה, ואפילו אעיז ואומר "נשואה לגבר סביר פלוס", לו רצתה בכך מספיק. לו היתה פועלת לפי אחד מספרי "החוקים" או "איך לתפוס גבר" או משהו בסגנון, מפעילה שדכנים ומעמידה פנים ומוחקת את עצמה לטובת המטרה הנעלה של "להשיג חתן". הלחץ החברתי להתחתן, הסטיגמה הנוראה של "רווקה זקנה", כולם דוחפים לכיוון הזה. ואנחנו באומץ רב עמדנו נגד כל זה ואמרנו, כל אחת לעצמה, "אם לא האחד הנכון, אז לא צריך, אני אסתדר לבד." ומתוך זה כמובן נובע לא רק להתפרנס לבד ולרכוש דירה לבד, אלא גם ללדת לבד. ככה, לפחות, אני בוחרת להרגיש כשאומרים לי, "כל הכבוד לך, איזה אומץ!"
לי ניראה הרבה יותר אמיץ
לחיות עם מישהו שלא רציתי..... האם חוסר היכולת להתפשר הוא אומץ....ואולי הוא פחדנות. זו שאלה פילוסופית מעניינת ולדעתי אין לה דבר עם אומץ. כל שאר הדברים נגזרים בעקבות ההחלטה הזו ( להתפרנס לבד, לקנות דירה לבד, ללדת לבד וכו ) ואלה הן לא החלטות אמיצות אלא החלטות ראליות מעשיות, ויש שיאמרו החלטות מחוסר ברירה.
לחיות עם מישהו שלא רציתי..... האם חוסר היכולת להתפשר הוא אומץ....ואולי הוא פחדנות. זו שאלה פילוסופית מעניינת ולדעתי אין לה דבר עם אומץ. כל שאר הדברים נגזרים בעקבות ההחלטה הזו ( להתפרנס לבד, לקנות דירה לבד, ללדת לבד וכו ) ואלה הן לא החלטות אמיצות אלא החלטות ראליות מעשיות, ויש שיאמרו החלטות מחוסר ברירה.
כמתלבטת בהתהוות - אומץ הוא בהחלט
פרמטר בסיסי וחשוב. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר, אבל במקום שיש בו פחד (וזו אכן הרגשה שתוארה כאן לא מעט),יש צורך באומץ כדי להמשיך ללכת.הפרשנויות למונח אומץ הם אכן סוביקיטיביות ,אבל גם בעיני הההחלטה לממש אימהות ולבד, באה ממקום של בטחון, של נחישות, של אופטימיות, של אמונה - כן, אפשר לקרוא לזה אומץ.
פרמטר בסיסי וחשוב. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר, אבל במקום שיש בו פחד (וזו אכן הרגשה שתוארה כאן לא מעט),יש צורך באומץ כדי להמשיך ללכת.הפרשנויות למונח אומץ הם אכן סוביקיטיביות ,אבל גם בעיני הההחלטה לממש אימהות ולבד, באה ממקום של בטחון, של נחישות, של אופטימיות, של אמונה - כן, אפשר לקרוא לזה אומץ.
מעבר לאי ההסכמות על טרמינולוגיה,
יכולה להגיד על עצמי שיש דברים בחיי שלא עשיתי כי פחדתי. פחדים בסגנון מה יגידו, לא אוכל להתמודד עם..., אצטרך לוותר על..., וכד'. במקומות שבהם כן קיבלתי החלטה לקום ולעשות מעשה (וכמובן ההחלטה הכי משמעותית היא בנושא ההורות) במקומות האלה אני אני מרגישה אמיצה. וכאן נכנסת הטרמינולוגיה - אחרים יגידו שזו בשלות למשל, ואין לי עם זה בעיה..
יכולה להגיד על עצמי שיש דברים בחיי שלא עשיתי כי פחדתי. פחדים בסגנון מה יגידו, לא אוכל להתמודד עם..., אצטרך לוותר על..., וכד'. במקומות שבהם כן קיבלתי החלטה לקום ולעשות מעשה (וכמובן ההחלטה הכי משמעותית היא בנושא ההורות) במקומות האלה אני אני מרגישה אמיצה. וכאן נכנסת הטרמינולוגיה - אחרים יגידו שזו בשלות למשל, ואין לי עם זה בעיה..
מסכימה עם אלו שטוענות שצריך אומץ
לכל מיני דברים בחיים צריך אומץ וגם - לדעתי - בלעשות את מה שמרבית האנשים עושים ביחד לעשות לבד זה אמיץ, מתקדם ומראה על כוחות שלא לכל אחת יש.כשיש היום כל כך הרבה נשים שמצטרפות לטרנד אולי זה נראה רגיל ומקובל. כשאני הייתי בתהליך לפני 11 שנים בהחלט הרגשתי אחרת, מיוחדת וכן גם אמיצה. אמיצה בגלל שמרבית הנשים סביבי אמרו לי שהן לא היו מעיזות לעשות את זה לבד.לא אמרו לי שאני אמיצה, אבל באופן יחסי אליהן בהחלט הרגשתי שאני עושה מעשה שיחסית לאחרות הוא אמיץ. יכול להיות שמשהו פעם נחשב אמיץ והיום פחות. אומץ, כמו כל מיני תכונות אחרות זה ענין יחסי.אם תום מצליח לחזור מחוג בלילה לבדו בלי ליווי - מבחינתו הוא אמיץ כי בדרך כלל הוא פחדן. ילד אחר כבר מגיל 4 חוזר לבדו הביתה אז זה עושה את תום פחות אמיץ???
לכל מיני דברים בחיים צריך אומץ וגם - לדעתי - בלעשות את מה שמרבית האנשים עושים ביחד לעשות לבד זה אמיץ, מתקדם ומראה על כוחות שלא לכל אחת יש.כשיש היום כל כך הרבה נשים שמצטרפות לטרנד אולי זה נראה רגיל ומקובל. כשאני הייתי בתהליך לפני 11 שנים בהחלט הרגשתי אחרת, מיוחדת וכן גם אמיצה. אמיצה בגלל שמרבית הנשים סביבי אמרו לי שהן לא היו מעיזות לעשות את זה לבד.לא אמרו לי שאני אמיצה, אבל באופן יחסי אליהן בהחלט הרגשתי שאני עושה מעשה שיחסית לאחרות הוא אמיץ. יכול להיות שמשהו פעם נחשב אמיץ והיום פחות. אומץ, כמו כל מיני תכונות אחרות זה ענין יחסי.אם תום מצליח לחזור מחוג בלילה לבדו בלי ליווי - מבחינתו הוא אמיץ כי בדרך כלל הוא פחדן. ילד אחר כבר מגיל 4 חוזר לבדו הביתה אז זה עושה את תום פחות אמיץ???
גלית על הגל
New member
מרתק הדיון הפילוסופי הזה
כשפניתי אליכן אלה היו דברים שיצאו מן הלב. צר לי אם מישהי לקחה קשה מדי את ענין ה"אומץ". ודאי עוד אשוב אליכן, אבל רגע לפני שאני יורדת מענין הכתבה בגלל מחסור בחומר, אני מנסה בפעם האחרונה. יש מישהי שתוכל לעזור לי ולהתראיין? מבחינתי, כל אזכור של הנושא, כפי שאני רואה אותו, והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו. ושוב תודה מראש, גלית
כשפניתי אליכן אלה היו דברים שיצאו מן הלב. צר לי אם מישהי לקחה קשה מדי את ענין ה"אומץ". ודאי עוד אשוב אליכן, אבל רגע לפני שאני יורדת מענין הכתבה בגלל מחסור בחומר, אני מנסה בפעם האחרונה. יש מישהי שתוכל לעזור לי ולהתראיין? מבחינתי, כל אזכור של הנושא, כפי שאני רואה אותו, והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו. ושוב תודה מראש, גלית
להתראיין?
אגיד לך מה הבעיות שלי עם זה: א. הילדים שלי רק בני 8.5 ו-4.5. עוד לא הגענו לשאלות של גיל ההתבגרות הקשה. ב. איכשהו ראיונות לעיתון אף פעם לא יוצאים כמו שהמרואיין רוצה. במקרה הטוב, משפטים מוצאים מהקשרם, והסנסציוני מובלט על חשבון כל מסר נורמלי. במקרה הרע, דברים נכתבים שלא נאמרו כלל, בשום הקשר. אני מכירה מספר אנשים שעשו עליהם כתבות בעיתון (או בטלויזיה), בכל מיני הקשרים, ואף אחד מהם לא מרוצה מאיך שזה יצא. לפעמים, זה אפילו לא יוצא כמו שהכתב/ת רוצה, אלא העורך עושה מזה מטעמים. ולכן ג. "כל אזכור של הנושא והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו" - לא בהכרח. אפשר לעשות את זה בצורה שתגרום לדעת קהל שלילית ביותר על כל הנושא. ובכל זאת, בהצלחה!
אגיד לך מה הבעיות שלי עם זה: א. הילדים שלי רק בני 8.5 ו-4.5. עוד לא הגענו לשאלות של גיל ההתבגרות הקשה. ב. איכשהו ראיונות לעיתון אף פעם לא יוצאים כמו שהמרואיין רוצה. במקרה הטוב, משפטים מוצאים מהקשרם, והסנסציוני מובלט על חשבון כל מסר נורמלי. במקרה הרע, דברים נכתבים שלא נאמרו כלל, בשום הקשר. אני מכירה מספר אנשים שעשו עליהם כתבות בעיתון (או בטלויזיה), בכל מיני הקשרים, ואף אחד מהם לא מרוצה מאיך שזה יצא. לפעמים, זה אפילו לא יוצא כמו שהכתב/ת רוצה, אלא העורך עושה מזה מטעמים. ולכן ג. "כל אזכור של הנושא והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו" - לא בהכרח. אפשר לעשות את זה בצורה שתגרום לדעת קהל שלילית ביותר על כל הנושא. ובכל זאת, בהצלחה!
נכון
ובעיקר לא נכון המישפט של "כל אזכור של הנושא והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו" הוא בהחלט עשוי גם להזיק לכולנו ובעיקר לנשים שירצו בעתיד להיכנס להריון מתרומת זרע. כבר ראינו את סידרת הכתבות השליליות ב YNET ואת כל אלה שעטו על הנושא כדי לחסלו. אמרתי זאת אלף פעם ואומר שוב. האינטרס שלנו שלא ידברו בכלל על הנושא, שהפריחה של הענף תמשיך בשקט בשקט בדיוק כמו עכשיו, עליה לכותרות היא בעל פוטנציאל הן לתועלת אבל הן לנזק עצום. לדעתי הסיכון גבוה מהסיכוי.
ובעיקר לא נכון המישפט של "כל אזכור של הנושא והבאתו לתודעת הציבור עשוי אולי להועיל לכולנו" הוא בהחלט עשוי גם להזיק לכולנו ובעיקר לנשים שירצו בעתיד להיכנס להריון מתרומת זרע. כבר ראינו את סידרת הכתבות השליליות ב YNET ואת כל אלה שעטו על הנושא כדי לחסלו. אמרתי זאת אלף פעם ואומר שוב. האינטרס שלנו שלא ידברו בכלל על הנושא, שהפריחה של הענף תמשיך בשקט בשקט בדיוק כמו עכשיו, עליה לכותרות היא בעל פוטנציאל הן לתועלת אבל הן לנזק עצום. לדעתי הסיכון גבוה מהסיכוי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.