שלום לכם חברים!

שולציה

New member
ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

אני מידי פעם משוטטת לי פה להנאתי. עם הזמן תגלי שאת לא לבד בשאלותייך ויש מגוון רחב של דעות שמפעילות את המוח... גם אני הייתי בכיפות הסרוגות, ועכשיו כבר לא.... בכל מקרה או דרך שבא תחליטי ללכת, שיהיה לך בהצלחה.
 
ברוכה הבאה.

ולגבי השאלה עם כולם פה כופרים, אם לא היו עונים לך לפני, הייתי משיב לך שלא. אני לא אתאיסט, כדי להיות כופר, צריך שתהיה טענה. ביאור: אני לא כופר בזה שאני חייב לך 100 ש"ח אהיה כופר אם תתבעי אותי ואכחיש. פעם הייתי כופר היום בקושי יש לי כח לחשוב. < שטויות? למה שטויות? >
 
וואו אתה זיין שכל בלתי נלאה

חולה עליך ואת ברוכה הבאה. אתאיסט או לא אתאיסט? ממממ... למי איכפת?
 
תודה לכולם על ההתענינות!../images/Emo51.gif

לא ציפיתי לכ"כ הרבה תגובות. מחמם את ליבי הקופא בקור הזה...
 
היי, אתה שואל שאלות אישיות!

נו טוב, אם חייבים... אני מאמינה באלוהים. אני חושבת שראוי להישאר בתולה עד לחתונה. שבת זה דבר נחמד, רק קצת קשה. צניעות? ברמה שלי. לא אלך עם סטרפלס ומיני, אבל מכנסים זה בסדר גמור. יו"כ ופסח הם בל יעבור אצלי. אני לא מאמינה בלבצע את כל דקדוקי ההלכות המטופשים והמעצבנים. אני לא מאמינה שאלוהים יעניש אותי על זה שאני לא "מקפידה". אני לא מאמינה שאני יושבת וכותבת את כל זה קבל עם ועדה. עוד משהו?
 
החולייה החסרה

כתבת שאת מאמינה באלוהים. מייד עברת להתייחס להלכות ברמות שונות. בין אלוהים לבין ההלכות הללו יש חולייה (למעשה שרשרת) - שדווקא אליה התכוונתי בשאלתי: במה את מאמינה/לא מאמינה ? אולי אני אקל עלייך: מה יחסך לכ"א מי"ג העיקרים ? <ברור שאני שואל שאלות אישיות. מה, אני אשאל אותך שאלה על מזג האוויר ?>
 
"מאמינה" מתביישת

המילה "מאמין" כבר מתביישת, היא דיברה איתי אתמול בלילה ואמרה לי, למה משתמשים בי תמיד. אומרים אותי ב"אני מאמינה שצריך להישאר בתולה" מה עם המילה "חושבת" מה כל כך רע בה? אני מאמין שייך לומר על דבר שאני סומך בלי נימוק ראציונלי, דוגמא. "אני מאמין בעצמי" אין לי "הוכחות" לכך שאני יכול אבל אני מאמין. אבל אי אפשר במקום לומר "בא לי גלידה" "אני מאמין בגלידה" הגדיל לעשות אחד העם באומרו. "אני מאמין בפלורליזם" - "אני פלורליסט" לא מצטלצל לו טוב משום מה. או כלשונו, "אם אתה מאמין שהפלורליזם זה אמת" בחיאת רבק, אמת? מה קשור פה אמת? ואם כבר הערות, אז עוד אחת. קראתי כאן בפורום לא מזמן מי שכתב. "אני חושב משמע אני קיים" - שאפשר גם לומר "אני מריח משמע אני קיים" נו בחיאת דינאק, מה עבר עליו, וכי הוא לא העלה בדעתו שבאני מריח אפשר שהוא רק חושב שהוא מריח? דאל"כ מה הוצרכנו לאני חושב משמע אני קיים? זהו - סתם אמרתי אם נזכרתי נכתוב.
 
הערה על ההערה האחרונה

בהתייחס לטיעון שלך: "וכי הוא לא העלה בדעתו שבאני מריח אפשר שהוא רק חושב שהוא מריח?" צריך להבין את מה שעומד מאחורי הטיעון הזה: הפילוסוף רנה דקארט החליט להתחיל את החקירה הפילוסופית שלו ללא כל הנחות יסוד. לפיכך - הוא פקפק בכל מה שאפשר לפקפק בקיומו: אולי רק נדמה לו שהעולם קיים, כלומר, העובדה שהוא קולט רשמים בחושים אינה מוכיחה קיום של דבר חיצוני. אולי כוח עליון רשע מטעה אותו. אולי החושים מטעים אותו. וכו´ וכו´. ואז הוא אמר - רגע, העובדה שאני קולט משהו בחושים מוכיחה שאני קיים! כלומר, יכול להיות שהכל מוטעה, אבל יש "אני" שטועה. לכן הוא השתמש בפועל "חושב", כי זו הפעולה היחידה שבאותו רגע הוא אינו יכול לפקפק בה.
 
למעלה