שלום לכולן

[אסתי קלי]

תראי קטעים

עכשיו אני מסכימה איתך

 

[שיר לי שני]

מזל שישבתי

אחרת, הייתי מתעלפת פה

סתם, אנחנו כבר פסה, כנראה

 

[אסתי קלי]

איבדנו את זה.......

 

[שיר לי שני]

לא יחסר לי

אבל אם כן, תמיד אני יכולה לכתוב שגם החמיות צריכות גבולות, ותכף זה יחזור

 

[אסתי קלי]

זהו שלא

כל אחד בעולם צריך גבולות,חמיות,כלות,גיסות וחברות
השאלה היא איפה כל אחד שם את הגבול ומתוך מה נובע הגבול הזה.......
כבר ראיתי פה אחת או שתיים שהגבול שלהן זה גבול הכוח.......אני שמה גבול כי אני חזקה לא כי זה באמת גבול בעיני או קו אדום....

 

[שיר לי שני]

תזהרי

גם פה אנחנו מסכימות. הויכוח העיקרי בינינו תמיד היה מה הוא גבול נכון, כשאני אמרתי שכל מה שהוא גבול נכון בעיני ההורים, הוא נכון מבחינתי. בתנאי שזה באמת גבול, לכל העולם.

 

[איילת המתולתלת]

אני לא יכולה לעמוד בזה יותר

תפסיקו להסכים זו עם זו כל הזמן.

 

[שיר לי שני]

שבי

למה לעמוד?

 

[ayaht]

מה זה הגישה הזו?

פולשים לאשה אחרי לידה הביתה,
משתלטים לה על כך הבית,
לא מתחשבים בצורך שלה לנוח, או בצורך לפרטיות,
ועוד מעבירים ביקורת מכוערת ומסכסכים בינה לבין בעלה, והיא זו שלא בסדר?
למה, כי היא לא מספיק חברמנית? סנג'רית? לא עמדה דום והכינה להם חפלה?

אני מציעה לה להשתמש בכוח שלה כדי להרחיק ולשים גבולות.
ולהתחיל מהבעל. כי זו ממש לא התחשבות מצידו.

 

[B l u e D e v i l]

תמונה בפייס לא מזיקה לתינוק קטן? מי את שתחליטי דבר כזה?

 

[שיר לי שני]

אני עם נומלה

הבסיס לכל הוא להגיע להסכמה עם בעלך לגבי היחסים עם משפחתו.
לכו לייעוץ, או שבו לשיחה, מה שיעבוד עבורכם.
ובשום מקרה, אל תתנו להם את המקום הזה, זה בדיוק מה שהם רוצים.

 

[ayaht]

בן יחיד לעומת בן אחד.

בן יחיד מתייחס למצב שבו אין לבן הזה אחים או *אחיות*.

בן אחד מתאר מצב שבו יש עוד אחות/אחיות.

במשפחות פרימיטיביות אומרים בן יחיד גם על מי שיש לו עוד אחיות, כי רק הגבר נחשב.
כי אישה נחותה יותר.
לפעמים הבעל גם כועס על אשתו אם נולדה בת בכורה במקום בן.

טליה, זה יכול להסביר את היחס שאת מקבלת מבעלך וממשפחתו.
תקני אותי אם אני טועה.
(הלוואי שאני טועה).

 

[טליה 45]

תודה לכולכן על התשובות

אכן מדובר במשפחה קצת פרימיטיבית, שקללות בבית זה לא משהו חריג ויוצא דופן פשוט לא חשבתי שזה יגיע אליי.
בעלי יצא מהבית ובעל אופי חזק אז הוא שולט בעצמו ולא מתנהג בצורה כזו, זה לא היה מקובל עליי בשום פנים ואופן
הן מעולם לא נתנו לי הזדמנות ואני המשכתי להתנהג בכבוד עד כמה שהיה אפשר, אך בלידה פשוט התהפכו היוצרות
הריב נוצר ביום לאחר הברית כשתינוק בכאבים מנסה ולהירדם וקופץ כל רגע מהרעש שמגיע מהסלון, אז כבר נשברתי יצאתי החוצה וביקשתי שקט, הן אמרו לאחותו שיצאה בחדר אחר. והתחלתי לשמוע את הקללות שלה כשחמותי ואחות. מנסות להשתיק אותה כדי שלא אשמע, אמרתי לה שהיא יודעת איפה הדלת והקללות הסלימו באמת הקללות הכי גרועות שאתן יכולות לדמיין. מאז אני ממש מצולקת ומרגישה שהשפילו אותי בבית שלי שהרסו לי את חווית הלידה, עשרה חודשים אחרי וזה מעסיק אותי עדיין , אני לא אשקר התמלאתי בשנאה עזה כלפיהן אני לא רוצה אותן בחיי, עד כדי שאני חושבת להתגרש רק כדי לא לראות אותן יותר.
הייתי רוצה שבעלי יחזיק לי את היד ויחבק אותי ויאמר לי שהכל יהיה בסדר ושאני בעדיפות ראשונה אבל במקום הוא אומר שאני מגזימה ושונאת אותן וחייבת להפסיק עם הגישה הזו .
איך להפריד בין בעלי והסוגיות שלנו למשפחה שלו?

 

[שיר לי שני]

בייעוץ זוגי

כדי שתבינו מה המקום של המשפחה שלכם - את, בעלך, הילד - בתוך כל הסיפור הזה.

 

[מיציפיצי1]

אם את לא מסוגלת לסבול את חברתן

אז המלצתי אלייך היא לקבוע יום בשבוע שבו את משחררת את הילד והבעל, תמצאי לעצמך עיסוק: לימודים, חוג, לא-יודעת-מה, באותו היום הוא יכול לארח את משפחתו או ללכת עם הילד לבקר אותם או מה שהוא רוצה.
לדעתי גירושים יהיו כמו לשפוך את התינוק עם המים - אמנם תפרדי ממשפחתו אבל המחיר יהיה כבד ובסופו של דבר את הילד לא תוכלי להפריד מאביו ומשפחתו והשליטה שלך על מה שיקרה איתו שם תהיה עוד יותר קטנה, ככה שהבעיה שלך לא תקטן אלא תגדל.

 

[שיר לי שני]

אני לגמרי איתך בזה

יום בשבוע, שהבעל ילך עם הילד למשפחה שלו, כי זה חשוב לבעל.
אגב, ביום הזה, כדאי שהבעל יהיה במצב נפשי שמבין שכדאי להשגיח על מה שיוצא למשפחה שלו מהפה. שלא ישפכו את הרעל שלהם לנפשו הרכה של הילד. לא מגיע לו.
עדיין, הכל מתחיל בשיחה עמוקה עם הבעל, לדעתי בייעוץ זוגי. כי שניהם צריכים להגיע לסדר עדיפויות ברור, ולגבולות שמוסכמים עליהם.
לא יתכן שהיא תרצה פרטיות ושקט מוחלטים, והוא ירצה שהבית יהיה פרוץ לגמרי. חייב להיות איזה אמצע פה.

 

[EcoT]

הנה גם אנחנו מסכימות הפעם

בסופו של דבר הבעיה כאן היא יותר התקשורת הזוגית ומציאת עמק שווה כזוג.

 

[שיר לי שני]

בעיני

זה השורש, תמיד.

 

[תיני25]

אויש, כואב הלב

שאת בבית יום אחרי הברית, את והתינוק צריכים שקט ומנוחה והבהמה הזו מקללת אותך, בבית שלך!!! ברור שזה יעסיק אותך גם הרבה זמן אחרי.
מן הסתם חלק גדול מהבעיה היא אצל בעלך שנותן לדבר כזה לעבור בשקט. מקללים את אישתו והוא עובר על זה לסדר היום?! פשוט מרתיח, משפיל ודורש הצבות גבולות אצלו. עד כאן, יש גבול עד כמה את צריכה לשתוק.

 

[B l u e D e v i l]

היי טליה

לדעתי את צריכה לשבת עם בעלך לשיחה. לא לשיחת האשמות, זה מאוד חשוב. אלא לשיחה על המשך הדרך המשותפת שלכם כמשפחה מול משפחתו.
את מספרת שבעלך גדל וחי בתוך זה, כך שאולי זה לא צורם לו מול העיניים כמו שלך, אבל נכון יהיה להסביר לו את העובדות בשטח, את לא מוכנה שיקללו אותך, ואת לא מוכנה שיעשו לך דווקא על גבפ של ילדכם.
את מעריכה אותו ומקבלת את העובדה שזו משפחתו ושהוא אוהב אותם - נק' שמאוד חשוב להבהיר.
מכן אתם צריכים לקבל כמה החלטות. האם מאושר בעיניו שיקללו אותך? הקופאית בסופר, הנהג בכביש, הוא, הילד שלכם, המשפחה המורחבת? התשובה שלו על השאלה הזו היא התשובה שלך על הזוגיות שלך.
אם בעלך לא מוכן שיקללו אותך, הרי שמקומו להגן עליך מול משפחתו ולהבהיר להם את המקום שלך.וזה לא רק קללות, קללות הן פשוט הקש פה בסיפור. יש להן חוסר כבוד מופגן כלפיך והרבה התנהגות דווקאית. סיפור הפייסבוק והחסימה שלכם (שניכם?) מבחינתי היה עילה שאי אפשר לסמוך עליהן ונתק שלהן מהילד עד לכבוד מינימלי בנושא.
באחת התוכניות של ד"ר פיל הוא סיפר שפעם הבן שלו התחצף לאשתו והוא אמר לו - זו האישה שלי שאליה אתה מתחצף ואם תמשיך ככה יהיה לך עסק איתי. בעיני - ממלא את תפקידו בהגנה.

לאחר שיחת ההבהרה הזו תקלו החלטה איך ממשיכים. אם את עד כדי כך אנטי המשפחה שלו שאת מוכנה לפרק את שלך רק כדי לא לראות אותם (לא יקרה. את תמיד תראי אותם. גם אם תנתקי כל מגע ותעברי לעיר אחרת, יצא לך לראות אותן מחכות ברכב לילדים כשהאקס שלך יבוא לקחת אותם, יצא לך לפגוש אותם ביום הולדת בגן או בבר/בת מצווה וכן הלאה)
אפשרי בהחלט שהוא יקח מדי פעם את הילד לראות את המשפחה שלו בלעדיך. זמן לשקט, לשלוה, להשלים פערים בסדרות טלויזיה/שיחה עם חברה וכן הלאה. אבל (!!!) הוא צריך להיות מוכן לקיים את ההבטחה שלו ולהגן על שמך וכבודך. שלא יצא מצב שהוא מעלים עין כשמול הילדים שלכם מקללים ותוקפים אותך (ואת אפילו לא שם כדי להגן על עצמך)
ולגבי תמונות וכו - או שאתם מחליטים שאף אחד לא מצלם את הילד שלכם - ביחד, או שאת בבעיה.