שלום לכולם
אני אנסה לכתוב כאן על משהו שמציק לי, אם זה לא המקום אנא הבהירו לי את זה בדרך חביבה... סבבה? מגיל צעיר התעורר בי איזה צורך מוזר... הסתכלתי בטלוויזיה ואז הבנתי בדיוק מה חסר לי, בדיוק איזה צורך כל כך חזק התעורר בי- חברות נפש. לימדתי את עצמי על אהבה, על נאמנות, על קבלה... ואז שמתי לב שכשהקשרים האלה מתחזקים אני פשוט... כל הזמן מחפשת את הדרך להתנתק, מרגישה שאני מסתבכת בחוטי המחשבה של עצמי (עד כמה שאני מנסה שלא) יש לי חברה ממש טובה, שעכשיו גם לה עשיתי את זה. ניתוק חזק, מידידות נפש, לידידות של "היי" ו"ביי". אני יודעת שזה פוגע בה, אבל כל פעם הקשרים האלה מראים לי מקומות שבהם אני צריכה לעבוד על עצמי ואז אני לוקחת פסק זמן כדי לעבוד על עצמי כדי להיות בן אדם "בריא" יותר. השאלה היא... למה לדעתכם אני תמיד מחפשת תירוץ לנתק קשר ככל שהוא יותר חזק, ולמה שילדה בת 6 תרגיש צורך כל כך חזק בקשר נפשי עמוק... תודה מראש
אני אנסה לכתוב כאן על משהו שמציק לי, אם זה לא המקום אנא הבהירו לי את זה בדרך חביבה... סבבה? מגיל צעיר התעורר בי איזה צורך מוזר... הסתכלתי בטלוויזיה ואז הבנתי בדיוק מה חסר לי, בדיוק איזה צורך כל כך חזק התעורר בי- חברות נפש. לימדתי את עצמי על אהבה, על נאמנות, על קבלה... ואז שמתי לב שכשהקשרים האלה מתחזקים אני פשוט... כל הזמן מחפשת את הדרך להתנתק, מרגישה שאני מסתבכת בחוטי המחשבה של עצמי (עד כמה שאני מנסה שלא) יש לי חברה ממש טובה, שעכשיו גם לה עשיתי את זה. ניתוק חזק, מידידות נפש, לידידות של "היי" ו"ביי". אני יודעת שזה פוגע בה, אבל כל פעם הקשרים האלה מראים לי מקומות שבהם אני צריכה לעבוד על עצמי ואז אני לוקחת פסק זמן כדי לעבוד על עצמי כדי להיות בן אדם "בריא" יותר. השאלה היא... למה לדעתכם אני תמיד מחפשת תירוץ לנתק קשר ככל שהוא יותר חזק, ולמה שילדה בת 6 תרגיש צורך כל כך חזק בקשר נפשי עמוק... תודה מראש