שלום לכולם...

[no one0]

שלום לכולם...

היי, אני חדשה... אפשר להיצטרף? אני מניחה שזאת שאלה די מטומטמת אם אני כבר משאירה כאן הודעה.... לא נורא... נחמד לדעת שיש פורום כזה... אני סובלת הרבה מנדודי שינה, אבל נראה שכבר התרגלתי למצב למרות שאני עדיין עייפה בבוקר אם אני ישנה יותר מ5 שעות בלילה אני מרגישה יותר עייפה, כאילו ישנתי יותר מידי... מישהו מבין למה אני מתכוונת או שאני סתם מזבלת את השכל????? הבעיה היא, שאני רק בת 17... אני גרה עם ההורים, ומן הסתם אני לא יכולה להסתובב בלילה בבית ולהעסיק את עצמי בטלוויזיה או בנט כי אם ההורים מתעוררים פתאום, הלך הטלוויזיה ונט... אז מה עושים??? מסתכלים על התקרה כל הלילה, המחשבות מתחילות לרוץ, נכנסים לדיכאון, וההמשך כבר ברור... אני מנסה לקרוא בזמן הפנוי שיש לי בלילה, אבל אני לא יכולה להתרכז להרבה זמן (למרות שאני אוהבת לקרוא), ולקרוא במשך איזה 3 שעות רצוף. אני גם כותבת הרבה, אבל שוב זה לא לוקח יותר מ 20 דקות בערך... קיצור, אם למישהו יש עצות איך להעסיק את עצמי בחדרי המרובע והקטן ולמנוע מכל המחשבות האלה לרוץ לי בתוך הראש, אני אודה לכם מאוד.... שיהיה לכם לילה טוב....

 

[נודדת בין הכוכבים]

שלום לך. כמובן שאפשר להצטרף.

לא הבנתי למה אי אפשר. איפה נמצאת הטלויזיה ואיפה הם? איפה המחשב ואיפה הם. אולי תוכלי לדבר איתם ולמצוא להם מקום (למכשירים, לא להורים) שיפריע פחות. אני מניחה שהמחשבות תמיד שם, במיוחד כשאת מרגישה שהכל שקט ומשעמם לך. הראש מוצא עיסוקים כמו מחשבות. קשה לכתוב או לקרוא שהראש עסוק. אולי במקום לכתוב כדי להיפטר מהמחשבות, תתחילי לכתוב על המחשבות, על הספר שקוראת, על הדמויות, על מה תעשי מחר. תתחילי בקטן ותרחיבי את הכתיבה, תוסיפי עוד ועוד פרטים, גם אם נראים שלא מהותיים. ותראי איך הולך. אני.

 

[no one0]

כמה נחמד כשמישהו מגיב....

לשאלתך... הטלוויזיה בסלון והמחשב בחדר עבודה (או יותר נכון בחדר בלאגן)... הסלון מול החדר שלהם, וגם החדר בלאגן ליד... (באסה) כשאני כותבת זה בד"כ על המחשבות שלי, אבל אז זאת לא בדיוק כתיבה שמשפרת את מצב הרוח... אולי אני אקנה חוברות צביעה וזהו...

 

[חוט השני]

הממ.

ואי אפשר לסגור את הדלת ולשים את המחשב על שקט?

 

[חוט השני]

ומה עם לכתוב רשימות?

חלומות, לוחות זמנים, עתיד, עבר הווה. לאו דווקא על מחשבות?

 

[no one0]

אמממ.............

חלומות... לא רוצה לזכור עתיד... לא נראה באופק עבר... ראה ערך חלומות לוחות זמנים... אולי אז אני ארדם... משעמם!!!! המחשב לא מרעיש... אבל לפעמים אמא שלי קמה בלילה והיא תתפחלץ אם היא תראה שהשעה 2 ואני לא יושנת... מן הסתם היא תראה את האור מהחדר.... אוי אני מרגישה מטומטמת, את מנסה לתת לי עצות ואני מתנהגת בציניות דפוקה!! סורי... אני פשוט כזאת... שוב סורי... אגב, אחלה סקר... קבלי פירגון מלא!!!! (השתתפתי...)

 

[נודדת בין הכוכבים]

תודה עלך הפרגון,

אני הרבה יותר צינית ממך, ותאמיני לי אין כזה דבר ציניות דפוקה. אם את נודדת הרבה זמן כבר, לא יכול להיות שהיא כבר יודעת על המצב?

 

[נודדת בין הכוכבים]

ואם היא לא יודעת.. לא רצוי שתדע?

 

[no one0]

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!

לא רוצה!!!!! שלא תתערב בעניינים שלא קשורים לה!!!! (סליחה על התגובה הנזעמת) ולא היא לא יודעת..... למעשה היא כבר צועקת עלי שאני אלך לישון.... אוף.... טוב, לא משנה... בכל מקרה תודה על השיחה, נחמד שיש עם מי לחלוק.... שיהיה לך לילה טוב!!!!

 

[נודדת בין הכוכבים]

הממ.. טוב. אם הולכת לנסות לישון,

אז לילה טוב גם לך.

 

[חוט השני]

ומה עם לכתוב רשימות?

חלומות, לוחות זמנים, עתיד, עבר הווה. לאו דווקא על מחשבות?

 

[חוט השני]

כתיבה לא חייבת להיות שמחה,

היא באה מהיכן שהוא ובדרכ מהמקום העמוק ביותר. אני מוצאת שכשאני מצליחה לכתוב, אבל באמת לכתוב, אני כן מרגישה יותרטוב כי הוצאתי את המחשבות ממני, לפחות בחלקן

 

[no one0]

אבל...

אני לא מרגישה ממש טוב יותר... כי כשאני קוראת את זה שוב, אני מזדהה עם זה יותר ונכנסת יותר לדיכי... לא שאני אפסיק לכתוב בגלל זה (תבקשי ממני להפסיק לנשום)... אבל עדיין... חוץ מזה כמו שאמרתי זה לוקח איזה 20 דקות מקסימום... אני מניחה שהספרים הם המפלט הכי טוב.... (או שנעבור לחוברות צביעה

)

 

[נודדת בין הכוכבים]

אז תעשי מה שאני עושה.

אל תקראי שוב במשך שנים, סירבתי לקרוא דברים שכתבתי, אם זה מכתבים, סיפורים, או סתם שטויות. בגלל זה בקשתי מכולם לפתוח מייל חדש שמגיבים לי ולא reply. זה באמת עושה רע. תכתבי, תקפלי, ושימי את זה היכן שהוא מבלי לקרוא. (ובהחלט אפשר גם לצבוע- בכמה שיותר צבעים )

 

[no one0]

האמת...

אני באמת אנסה... במיוחד את הקטע של הצבעים... זה מוזר אבל לא השתמשתי בזה קודם... טוב יש לי לילה ארוך לנסות... ואם זה לא ילך... תמיד יש לי את קפקא איתי...

 

[נודדת בין הכוכבים]

.. ותציירי הרבה כוכבים..

 

[no one0]

אבל...

אני לא מרגישה ממש טוב יותר... כי כשאני קוראת את זה שוב, אני מזדהה עם זה יותר ונכנסת יותר לדיכי... לא שאני אפסיק לכתוב בגלל זה (תבקשי ממני להפסיק לנשום)... אבל עדיין... חוץ מזה כמו שאמרתי זה לוקח איזה 20 דקות מקסימום... אני מניחה שהספרים הם המפלט הכי טוב.... (או שנעבור לחוברות צביעה

)

 

[no one0]

כוכבים לא היו שם... ../images/Emo41.gif

אני אתחיל מהתחלה... פתחתי את המחברת שלי אתמול בלילה, אחרי שהתכתבתי איתך, ודיפדפתי בה, נדהמתי לגלות שלא משנה מה שכתבתי וכמה שמצב שלי היה גרוע שכתבתי את זה, זה תמיד היה בכתב מסודר וקטן, בלי יותר מידי קישקושים, פשוט מסודר... ואני לא מאמינה שזאת הפעם הראשונה ששמתי לב לזה...זה מוזר שעם כל הזעם שאני מוציאה תמיד על הדפים האלה הם עדיין נראים כל כך שלווים, כלומר איך בכלל יכלתי לכתוב כל כך אחיד ויפה כשבתוכי נקרעתי לגזרים???? אז לא מצאתי טושים... אבל המחברת שלי עברה בהחלט לילה קשה של "התעללות" (וגם העט הכחול שלי), הפעם הדפים כבר לא נשארו כל כך "שלווים" והיו מלאים בקישקושים, שירבוטים ועוד דברים לא מובנים למיניהם... אבל באמת הרגשתי טוב אח"כ, מעין הכרה שלווה כזאת במי שאני... זה היה נחמד... אז הלכתי לישון ב2 התעוררתי ב 15 7 ורק כי השעון צלצל... הייתה לי סתם שינה... בלי התעוררויות, בלי חלומות, סתם שינה חסרת הכרה כזאת.... זה היה נחמד... קיצור מה שרציתי להגיד זה:

אני עדיין בשוק שאף פעם לא שמתי לב איך אני מפספסת את הפוטנציאל שיש לכתיבה.... מקווה שהיה לך לילה טוב....

 

[נודדת בין הכוכבים]

נשמע מעורר

הכתיבה היא באמת כלי נהדר רק צריך לדעת מה השימוש הכי טוב עבורך, מעבר למילים ולקווים. ומוזמנת לבוא שוב, אם רע או טוב.

 

[Eclipsed 0]

גם אני חיה עם ההורים -

אני בת 15 ו"נודדת" בערך שנה-שנה וחצי. ההורים שלך כועסים עכשיו, אבל בשלב מסוים הם יבינו שזה לא תלוי בך. בכל מקרה, נסי פשוט להתחשב בהם. צפי בטלוויזיה ללא ווליום (למזלנו, יש כתוביות), נסי לצייר, לכתוב, לדמיין כל מיני דברים.... או, כמובן, לגשת לרופא. נדודי שינה הם לא מחלה אלא סימפטום, וכדאי לטפל בגורם.