שלום לכולם...

no one0

New member
הבהרה...

ההורים שלי לא כועסים עלי... הם פשוט לא מודעים למצבי, ואני רוצה לשמור על זה כך!!! אם הייתי צופה בטלויזיה, מן הסתם לא הייתי שמה ווליום גבוה, אבל אני לא כי אני כל הזמן פוחדת שההורים שלי יראו שאני לא ישנה ויחשבו שמשהו לא בסדר איתי.... ולא אוהבת רופאים.... (לשון המעטה)
 

Eclipsed 0

New member
מהי הבעיה (בלי קריטיסיזם)?

הרי בטח שלא הכל תקין אם את לא ישנה.
 

no one0

New member
הכל לא תקין מהרבה סיבות...

... חוץ מחוסר שינה, זה לא אומר שהם או מישהו אחר צריך לדעת מזה...
 
האמת..

שדווקא בגלל שלא טוב לך בחיים, ואת מלאה במחשבות עד כדי כך שאת לא מצליחה לישון, ובעצם הורסת לך גם את הימים, מישהו כן צריך לדעת. לא ההורים, לא צריך. אבל זה נראה לי רעיון טוב לפנות ליועצת בבי"ס או לאנשים שאת כן סומכת עליהם. גם אם לא לספר להם מה עובר עלייך, לפחות לומר על השינה כדי שיעזרו לך לפנות למישהו כך שלפחות תישני שינה טובה.
 
למרות שהיא צודקת כשהיא אומרת

זה רק סימפטום, ככל שתקדימי לדבר ולטפל במה שעובר עלייך ותנסי לפחות למצוא דרכים להרגיש טוב יותר, כך המחשבות פחות יטרידו אותך וכך גם שנתך תהיה מלאה. אבל אני לא לוחצת, ונותנת לך להתקדם בקצב שלך. (ואם תרצי, תוכלי אפילו לשתף כאן..) אני.
 

no one0

New member
אזהרה: תגובה ילדותית!

לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה שלי!!! פרטי שלי!!! הכאב שלי!! הצער שלי!!! התסכול שלי!! לאף אחד אין זכות לחדור לשם, לגעת בזה, זה שלי!!!! סליחה על התגובה המגוחכת כביכול, אבל... פשוט לא!!! לא מתאים לי!!!
 
אני לא יכולה לומר לך מה לעשות

אני גם לא אומר. אם את בוחרת להשאיר את הכאב בפנים, זו זכותך, אבל זה גם אומר להישאר עם נדודים ועם כל ההשפעות שלהם. בכל מקרה, יש לך פה מקום.
 
למעלה