חחחח אני שמח מאוד לשמוע על זה..
אין לי שום ספק שפסיכולוגים יעילים במתן הדרכה וכלים להתמודדות עם דיכאון, ומתן כמה עצות חביבות לשיפור יחסי האנוש במקרה של מדון בין זוגות. אבל, לא מעבר לזה. הפסיכולוגים לקחו על עצמם תפקיד כבד מאוד של לדעת על כל אדם את דרך פעולתו, מחשבתו, התת מודע שלו, וכיוצא בזה.. אני קורא לזה יומרנות שגובלת בניצול ציני של חוסר יכולתם של אנשים רבים להכיר את עצמם. שוב, אני לא אגיד פה את כל דעתי על הנושא.. אבל אני מאמין שפסיכולוגים יכולים לנתב את האדם לכיוון חשיבה בריא יותר, אך כמובן שהכל תלוי בבן אדם עצמו. מה שאומר, שאם אחד מסוגל להכיר את עצמו במידה מסוימת, כלומר, הוא לא צריך שום פסיכולוג שיעזור לו בהבנת המילים שהוא אומר (כלומר, מה חבוי מאחורי כל מחשבה ומילה..) וזה בניגוד לגישה הפסיכולוגית - שטוענת, שגם הפסיכולוג הטוב ביותר - צריך פסיכולוג, כדי לקבל "מבט חיצוני" על עצמו. שוב, אני לא בא להפריך את התהליך שעברת, ואני שמח מאוד שזה עזר לך ועוד ככה.. אבל *אני* אישית, לא אוהב פסיכולוגים.