אכן תשובה אדירה...
אבל אם נהיה רציניים לרגע, הנושא שהעלית הוא לא באמת הגיוני. בוא נלך על שיטת האלימינציה. יש לך אזרחות אירופאית? כן או לא? אם כן, אז אירופה פתוחה בפניך במידה ויש לך מספיק כסף ומספיק רצון להשתלב במקום חדש (ללמוד שפה וכדומה). אם לא, אז אתה צריך לבדוק מי בדיוק יהיה מוכן לקבל אותך ואיך (האם אתה אקדמאי, האם יש לך מקצוע נדרש, האם אתה מסוגל לעמוד בתנאי התוכנית המאורגנת שלהם להגירה), כך שאתה לא באמת יכול להיות בררן, אם ממש חשוב לך "לעזוב את החרא". ולגבי אנטישמיות, תשכח את הסרטים שראית ביום השואה. גם אם יש אנטישמיות היא דבר מינורי, ובעיקר מופנה כלפי ישראל ולא כלפי יהודים. אני מודה שיש רחובות בלונדון שבהם אני אעדיף לדבר אנגלית (כמו רחוב אדג'וור) אבל גם אם אני אדבר עברית לא באמת יקרה שום דבר. ולסיכום רק שתדע שהמשבר הכלכלי בישראל הוא בערך רבע ממה שמתרחש ברוב חלקי היבשת הזאת. האבטלה פה מטורפת, עסקים נסגרים על ימין ועל שמאל, ובמהלך החצי השנה האחרונה חצי מהחברים הישראלים שלנו בלונדון עזבו, רובם חזרה "אל החרא". אז נכון שאין לך פרספקטיבה כי אתה עוד לא חיית במקום אחר, אבל הנה לך פרספקטיבה ממי שחי רוב חייו בישראל, ועכשיו חי כמה שנים באנגליה.