שלום לכולם

[הים רגוע]

יקרתי כנסי

ריקי קיטרו מסטיקנית אני נוטה להקשיב לה ,אבל לוקחת הכל בערבון מוגבל ...לפני חצי שנה אחת מבנות המשפחה היתה אצלה ,וריקי אמרה לה שאני מאד חולה ,לא דובים ולא יער ,לעומת זאת אמרה שכלתי בהריון ויש לה בת ...אפילו כלתי עדיין לא ידעה שהיא בהריון ,ואכן ריקי קלעה ... ריקי אומרת הכל ובצורה בוטה ,לא כל אחד מתחבר אלה ...היא קוראת לעצמה מכשפה ואכן כזו .. ביקור פרטי אצל ריקי זה בסכום בן 4 ספרות ...אבל היא משדרת כל יום ברדיו חיפה (107.5)בשעות הצהרים ,ואת יכולה לעלות לשידור ...אבל ממליצה קודם להקשיב לריקי ולשמוע את הסגנון ...

 

[hope555]

כמה זה סכום בן 4 ספרות? אני בהלם....

לילה טוב ים רגוע ניסיתי לעשות קישור לבלוג שלי ולא הצלחתי , אולי את יכולה להסביר לי . לך יש שני קישורים קבועים בתגובות שלך, איך אני עושה את זה. רציתי ללכת לריקי באופן פרטי עכשיו נבהלתי מהמחיר הופ

 

[הים רגוע]

להופ

מחברותי שמעתי ששלימו לריקי קיטרו למפגש בן 970-1200 שח ...למפגש של בן 2-4 שעות .. אבל במקרים מסויימים מתחשבת ..ונערה החיה בהוסטל היתה אצלה לקחה ממנה רק 200 ש"ח וישבה איתה מעל לשעתיים ... (מראש זה הסכום שבקשה בפון ,ועוד שאלה אם לא קשה לה לשלם סכום זה)יש לציין שעם הנערה הזאת עשתה עבודה נפלאה ,ושנתה הרבה מאד דברים בחייה ... לגבי קישורים בתוכן ההודעה א. קליק על קישורים בתוכן ההודעה ,מתחת למלבן כתיבת הודעה .. ב.העתקי את כתובת משורת הכתובות .. ג. הדבקי מתחת לקישור ...(http:// צריך להופיע רק פעם אחת ,אם העתקת אותו בכתובת ההודעה אז מחקי אותו משורה בה את מדביקה) ד. להעתיק מהודעה מחרוזת מילים ולהדביק מתחת למחרוזת מתוכן ההודעה לגבי כתובות אינטרנט נלוות זה אותו דבר כמו בקישורים בתוכן ההודעה רק שפה בתיאור אין צורך להעתיק מהוודעה רק לתת שם או תיאור לקובץ .. לגבי קישור בחתימה פה יש הסבר מפורט אם יהיו עוד שאלות אשמח לענות ...או שאפשר לפנות לפורום תמיכה בתפוז ... טלי

 

[hope555]

ריקי לא מהמרגיעות

היא אומרת את האמת בצורה ישירה ובלי עטיפות ורודות, צריך להיות מוכנים נפשית לתשובותיה. הופ

 

[חזק מהרוח]

../images/Emo119.gifידיעת העתיד ואולי נבואה שמיתממשת?

נסיון לחזות את העתיד גורם לך לשנות את סדר יומך ומהסתם גם את הצפוי לקרות כך שיתכן שידיעת הצפוי הגשימה את עצמה.

 

[10RIRI]

לא בטוח

לפני שנה ושנתיים ושלוש בחורה שעוסקת במיסטיקה אמרה לי שאני ובעלי ניפרד , אני אמרתי לה שהיא מדברת שטויות שזוגיות כמו שלנו בחיים ואף פעם לא תיגמר. ונפרדנו בדרך לא צפויה, גם בחור בקו היד ראה אצלי בקו הנישואים פריד פתאומית ואמרתי לו שהוא דפוק אז באמת לא היתה לי נבואה כזאת נוראה .

 

[hope555]

מחלה שמתפרצת לא יכולה להיות נבואה שמגשימה את

עצמה, בעלי לא ידע שדיברתי עם המיסטיקנית , ועדיין סרטן התגלה אצלו בדיוק שנה מאוחר יותר , הוא היה חולה בדיוק 6 חודשים לפני שנפטר . לי אין הסבר לתופעה גם אני מכירה את התיאוריה של נבואה שמגשימה את עצמה, זה לא המקרה. לילה טוב הופ

 

[הנסיכה הסגולה]

הופ יקרה הקישור לא עולה

תשמעי יקרה עצם העניין שהצלחת לפתור את הבעיות עומדת לזכותך אני בטוחה שאם תלכי לסדנא שעוזרת להתמודד עם האובדן זה יעזור האם את ההופ שאני הכרתי בפורום ההוא? בכל מקרה שולחת לך חיבוק ענק עם המון כוחות תני לעצמך את הזמן ללמוד את הדברים , הכל ביוקרטיה ותו לא , ניתן ללמוד את הדברים , עובדה הצלחת לסדר עכשיו את צריכה להוביל את עצמך אל מקום טוב יותר חבל שתתמקדי בכעס , עדיף שתתמקדי בעתיד שלך ושל הבת שאיתך בטוחה שפה תקבלי המון עזרה ותמיכה כמה שתרצי

 

[hope555]

בוקר טוב נסיכה

לא השתתפתי בפורום ההוא.תודה על התמיכה והחיבוק שבוע טוב וקל יותר הופ אבדוק מדוע הקישור לא עולה

 

[yamkachol]

../images/Emo201.gif משתתף בצערך,

צרת רבים חצי נחמה??? גם אני לבד. אחותי באר"ב. הורי נפטרו לפני כשלושים שנה. וקרובי משפחה, יש מבנימינה דרומה, ונפגשים ונעזרים מדי פעם. אלמנותי היא ענין פרטי שלי , ומאוד מורכב לעזור. את יכולה לכתוב לך יומן, במחברת, וזה עדיף לדעתי. גם אני עשיתי לי זאת פעם. הוצאתי, שחררתי, והמשכתי הלאה. לכן, נראה לי שכדאי לך לכתוב את מה שאינך כותבת באינטרנט, כדי שתוציאי מעצמך את מה שעסיק אותך. יתכן וזה יעזור גם לך. הכעס הוא חלק מההתמודדות על האובדן - והוא שלב שעוברים בתהליך ההתמודדות עם האובדן. כועסים, מוציאים, וממשיכים הלאה. אשתי ז"ל, התאבדה ונשארתי עם חמישה ילדים ביל בי"ס. משום שאמרה לי שאינה מבינה למה כ"כ רע לה, שכ"כ טוב לה איתי, עם הילדים, ובעבודה - זה ממש לא מובן לה. אחרי שהתאבדה ומצאתיה, אמרה שהיא מצטערת. עניתי לה שאני אוהב אותה וזה בסדר... מה??? הבנתי שהיא מצטערת שהתאבדה . היא חשבה עלי. וכך , במשך שלוש שנים לא יכולתי לכעוס עליה. לא היה לי שום כעס - הבנתי אותה. ידעתי שחלק מהמתמודדות עם האובדן, הוא כעס. אך לא היה לי. פתאום יום אחד "נפל לי האסימון", והרגשתי כעס עליה, שלא הקשיבה לי ושינתה מינון של התרופה, כעסתי עליה על שהשאירה אותי , השאירה את הילדים שלנו - בלעדיה. כעסתי עליה - כי נפצה לנו את החלום הנהדר שלנו. היום אני חי עם כעס עליה - ובלי כעס עליה. כשאני מחפש לכעוס עליה - אני מוצא. - זה כדי למצוא כעס עליה. ביום יום - יודע שהייתה חולה, ועשתה מה שעשתה בתום לב - הפסיכיאטרית לא הזהירה על הסכנה הקיימת בצ'יפרלקס, שאסור לשנות מינון ללא אישורה, (לא הזהירה את אשתי ולא אותי - מטומטמת !!! רוצחת!!!). אשתי אהבה את החיים, והייתה מלאת חיים. אז מה? זה לא מספיק... יאללה, שיהיה לנו יום עם הרגשה יותר שמחה בלב מאשר עכשיו...

 

[hope555]

כואב לקרוא

נורא קשה לעכל התאבדות, אבל זו מחלה ככול המחלות והרופאה אכן הייתה צריכה להזהיר מראש. הכעס מובן כל כך. משתתפת בכאבך. וכמו שאמרת יאללה שיהיה לנו יום עם הרגשה יותר שמחה בלב מאשר עכשיו הופ

 

[yamkachol]

תודה.

 

[hash1212]

ליבי ליבי איתך

קשה מנשוא, גם אני מאוכזבת קשות מ"רופאים מומחים" שלא נתנו מידע חשוב . מה גם שהם נוהגים לדבר מעל ראשי החולים והמשפחה.(תמיד ביקשתי שידברו איתי בשפה "העיברית". למרות היותי לוחמנית, ובאמת ידעתי לעמוד על המשמר כשהיה צריך, אם זה להמתין במסדרונות בתי החולים בהמתנה לרופאים המומחים או מנהלי המחלקות כדי לקבל מידע יום יומי,עדכני, או לדרוש טיפולים ספציפיים, לזרז בדיקות חשובות, להתווכח שצריך, לדבר עימם בטלפון, ואפילו לדרוש היכן, ובאיזה מחלקה הוא יתאשפז, וכן הלאה............וכל זה מסתבר לא עזר לבסוף. גורל אכזר.......... שיהיה לנו רק טוב

 

[hope555]

צריך לבדוק את הרופאים כל רגע

הם עמוסים והחולה הוא אחד מיני רבים אצלם , גם אני לא הנחתי להם. כשבעלי עבר טיפולים או היה מאושפז תמיד הייתי איתו גם בלילות , כי אין להם סבלנות , הם מעדיפים להרדים אותם שיהיה להם שקט וכשהכאבים גוברים והתרופות פחות מועילות חולים פשוט צועקים לילות שלמים , הייתי שם , שמעתי ועזרתי למי שיכולתי. הופ

 

[yamkachol]

תודה.

 

[לבנדר3]

להופ מבינה לליבך

רק את תוכלי לחפש את הדרך שתהיה טובה לך בלבד,בכל מני צורות תשאבי מזור לכאבך חזקי ואמצי

 

[li 3 האחת]

הופ יקרה...

מבינה אותך כל כך...בהתחלה לעכל בכלל שהוא איננו.ואז להיות גיבורה ולשמור על כולם שלא יתפרקו.. ואז להפנים שזהו הוא איננו ולהבין שזה סופי..ואז מתפרץ הכעס..אצל כל אחד מסיבותיו הוא.... אבל צריך לנתב את הדברים. מה יתן הכעס הזה?יש בכלל על מי לכעוס?משהוא שומע?יכול להגיב? הכעס עצום לפעמים שמאוד קשה לי יושבת מול תמונתו וכועסת ובוכה. זהו אתה נח לך השארת אותי פה לסבול ולספוג את כל מה שהשארת שנשאר. ובכי וכאב ואז קמים וממשכים..כי אין ברירה.הופ יקרה מחזקת אותך ואת עצמי שנוכל לפנות את הכעס לשלווה ורוגע... ~לי

 

[hope555]

יקירתי לי האחת

כל כך צודקת, יש ימים שהם טובים אבל יש את הימים שבהם הנפילה קשה וכואבת כל כך מחפשת את השלווה והרוגע וההשלמה יום טוב הופ

 

[hope555]

אני משתדלת

מחפשת כל הזמן איך להעביר את כל הרגשות השליליים שלי . יום טוב הופ

 

[חזק מהרוח]

../images/Emo119.gifכעס../images/Emo35.gifעל מה ולמה

אם יש מי שחושב שבן/ת הזוג הלכו מבלי שוב רק בכדי להקשות ולמרר את חיינו אז הכעס מוצדק.אבל לכעוס כי בן זוגך לא רצה להדאיגך או משום שחש שמאבק בסרטן הינו חסר תכלית והסבל הכרוך בטיפולים גם לחולה וגם למישפחה הינו כבד מנשוא,על כך הכעס?עליך לחשוב על בן זוגך באופן חיובי,הוא נהג מתוך היתחשבות מרבית בך.ודעתי שעל כך עלייך להודות לו. אני יודע על שנות דאגה,זכורות לי שנות חיים שעברו ללא שוב בליווי אישתי לבי"ח.את ההחלטה אם להאבק במחלה או להרים ידיים קיבלנו יחד,במחשבה שאנו הורים לילדים קטנים(4,5,10,11)וכל יום נוסף שיש להם אימא הינו בעל חשיבות.לי ולאישתי זה עלה בדמים רבים,תרתי משמע.