שלום לכולם

[hope555]

לא חשבתי על כך בצורה כזאת

תודה שנתת לי זוית ראייה חדשה שתקל עלי. אתמול פתרתי בעיה נוספת שניתגלתה לי לאחר מותו , ואני שמחה שהצלחתי , עוד כסף הלך אבל בעיה שהעיקה עלי שנה נפתרה סוף סוף. יום שמח לך חזק מהרוח הופ

 

[הים רגוע]

על מה הכעס?

ויש על מה ... קודם כל חתמתי איתו חוזה לחיים ...חוזה שהוא הפר ...על חוזה שכירות שמופר נקנסים ופה אין את מי לשפוט ...אבל ,יכולים לכעוס ... כן אני כועסת - שלא טיפל בעצמו ... אני כועסת- שלא הקשיב לי והלך לבדיקות .. אני כועסת - שלא היה מסודר בניירת , ואני נותרתי עם חובות אבל בלי יכולת לגבות כספים מחיבים ... אני כועסת - שאני נשארתי להאבק , להלחם ולחיות לבד.... נכון סלחתי ...המשכתי הלאה ...וטוב לי כיום ... השתנתי , צמחתי והתפתחתי אני בטוחה שהוא גאה בי ,אבל יחד עם זאת לא יודעת אם היה יכול לחיות עם טלי החדשה ...ולא אדע לעולם .. בטוחה שאם צופה בי עכשו הוא מרים כוס בירה ומחייך

... מתגעגעת ...

 

[hash1212]

כעס? על מה ולמה.................???

אחד השלבים בהתמודדות בתהליך האובדן הינו הכעס. כן, כ ע ס. כעס שיכול להיות מכוון לגורמים אנושיים ולא אנושיים. כועסים על דמויות הקשורות במוות של האדם הקרוב לנו, כעס על הגורל, כועסים על עצמנו שאולי לא עשינו מספיק ומפתחים רגשי אשמה, ואפילו כועסים על הדמות שאיבדנו...................

 

[חזק מהרוח]

../images/Emo119.gifאין לשפוט אדם בכיסו כוסו או כעסו

 

[אתי161]

מבינה את תחושותיך

בדיוק בתאריך שבעלך נפטר, אנחנו קיבלנו את הבשורה המרה, שלבעלי יש גרורות בכל המוח של סרטן ריאות. לא היתה שום אפשרות לטיפולים, ולאחר בירורים רבים שעשינו בכל העולם, נאמר לנו שהסוף בלתי נמנע. כל המומחים אמרו שנותרו לו חודש- חודשיים לחיות. באותו זמן, בעלי ניהל פרוייקט גדול מאד ותיפקד כרגיל , למעט שדה-הראיה בעין שמאל שנפגע וזו היתה הסיבה שלקחתי אותו לנוירולוגית שלי, (שהיא פרופ' ומכירה אותנו מזה 12 שנים, כי אני חולה מאז בטרשת-נפוצה), ואז - הכל השתנה. היו לנו כ-8 חודשים נהדרים ביחד, מאד נהנינו מכל רגע, למרות הידיעה שכל דקה המצב יכול להישתנות. ואכן, חיינו את הרגע וזה היה טוב, כי הספקנו לדבר שיחות נפש , שלדעתי, לעולם לא היינו מגיעים אליהן במצב אחר בחיים. אבל, האמיני לי, למרות זאת כשההתדרדרות התחילה ומצבו החמיר מיום ליום- זה היה נורא!!! הוא נפטר ונגאל מייסוריו ב-13/2/2009 ואני - ל ב ד ! ! ! אני בת 61 ויש לי בת+1 ובן שעדיין לא נשוי. אבל זה ממש לא משנה - אני לבד!!! גם אנחנו היינו נשואים 39 שנים והלבד הזה פשוט בלתי נתפס. אשמח מאד אם תרצי שנתמוך אחת בשניה, כי גם אני לא מוצאת את עצמי לחלוטין המייל שלי הוא: [email protected]

 

[hope555]

ליבי , ליבי איתך

אתי יקרה כל כך מבינה אותך, אשמח מאד שנעזור זו לזו . אפנה אליך במייל. שבת שלום לי שבתות וחגים הם ימים קשים תהיי חזקה הופ

 

[אתי161]

שבת שלום

הופ יקרה, תודה על תשובתך. גם לי השבתות והחגים הם הימים הקשים ביותר, אודה לך מאד אם תשלחי לי מייל ישיר עם הטלפון שלך. אתי