שלום לכולכם/ן

[מגיע לי3]

אם בעלה אומר להוריו שהכל בסדר

מי היא שתבוא ותגיד שזה לא בסדר
היא לא אמורה להגיד את הדברים האלו במקום בעלה.
זה התמודדות של בעלה מול הוריו וזו חתיכת צפרדע שהיא צריכה לבלוע

גם אם היא תתמוך בו במהלך נגד הוריו היא תצא סכסכנית
חמיה יאשימו אותה שבנם התהפך עליהם בהשפעתה,
בטענה שלפני שהוא פגש בה הכל היה טוב ויפה ולא היו לו טענות.

 

[דניאל ואורן]

מסכימה

בעלה הוא זה שאומר לאמא שלו שהכל בסדר.
אם בעלה היה יודע להציב לאמא שלו גבולות - היא לא הייתה עומדת במצב הזה.
הבעיה היא שהוא לא יודע.

לכן, לדעתי, במקום לדבר עם חמותה, היא צריכה לדבר עם בעלה - כי אם היה עומד על כך שיקחו את המשכנתא, הם היו מוצאים דרך לקחת את המשכנתא ולהסתדר.
תמיד עדיף שהבעל ידבר עם משפחת המוצא שלו על נושאים כספיים והאישה תדבר עם משפחת המוצא שלה על נושאים כספיים.

אתן דוגמא פשוטה- אני ביחסים טובים עם החמים שלי ועדין, יש ביני לבין בעלי הבנה - כשחמותי מנסה לקבוע משהו עם בעלי (תוכניות וכו') הוא לא ייתן תשובה ישר, אלא ישאל אותי אם זה מסתדר לי (אנחנו תמיד מגיעים ביחד), באותה מידה, כשאני קובעת משהו עם ההורים שלי- אני מוודאת עם בעלי שלא קבע משהו אחר.
ברור שבנושאים מורכבים יותר זה גם יהיה ככה (לדוגמא, ההורים שלי קנו דירה להשקעה ורצו בינתיים, כדי לעזור לנו לחסוך, לתת לנו את שכר הדירה החודשי. לפני שאמרתי להם כן ותודה רבה, התייעצתי עם בעלי בגלל שמאד חשובה לו העצמאות הכלכלית וידעתי שחשוב שלפני שאני מסכימה לזה, הוא צריך להרגיש עם זה בנוח).

ובקיצור, אם הבעל אומר לחמותו שזה בסדר הבעיה היא אם הבעל. לפני שהוא אומר דברים כאלה לחמותו הוא צריך לדבר על זה עם אישתו.

 

[איילת המתולתלת]

שלום בית

זה אם יש שלום.
לכעוס על מישהו וללכלך עליו אבל להראות לו פנים אוהבות ושוחקות, זה לא שלום בית. זו צביעות או פחדנות.
אבל זה כמענה לשאלה על סדר העדיפויות.
ולהבהרה: לא התעמקתי בשרשור החמות ואין לי מושג באיזו רמה את מלכלכת עליה, אם בכלל.

 

[שיר לי שני]

רגע, רגע, רגע

אם כלה עונה לחמותה, ואומרת מה דעתה, וכו',
היא חצופה.
אם היא שומרת בבטן, ובולעת צפרדעים ומחליקה הכל ובאה לפה לפרוק,
היא צבועה.
תגידי, מה מותר לעשות ויחשב בסדר?

 

[אסתי קלי]

שאם יש בעיה אקוטית

לא להגיד לחמה הכל מעולה ולתת לה הכשר להמשיך בהתנהגות שגורמת לך עומת נפש
ואז להאשים אותה מאחרי הגב שהיא גורמת לך לעוגמת נפש
לא מדובר פה על שתיקה מול חוסר נימוס
אם מישהו ידקור אותך עם סיכה בלי הפסקה ואת תחייכי ו
גידי שכיף לך אז מן הסתם הוא לא יפסיק

מה שהיא עושה פה זה להגיד לחמותה שהכל בסדר ולא לתת לה מאנס לשנות כי הכל בסדר
ואז להתחמם ולהתעצבן

אין ספק חכמה גדולה

 

[שיר לי שני]

לשם שינוי אנחנו מסכימות

ואת יודעת שעמדתי היא שצריך לדבר ולהגיד, כדי שלא יצטבר כעס בבטן ויביא לידי פיצוץ.
אבל
כשכלה עושה ככה, ישר קופצות עליה פה כל מיני, כולל אותך (טוב, בעיקר את), וצועקות עליה שאיך היא מעזה, וזו האמא של הבעל, והיא בכלל חצופה.
אז אולי הצביעות היא לא רק אצל הכותבת פה?

 

[אסתי קלי]

אשמח לקבל דוגמא

של כלה שבאה עם בעיה וסיפרה לנו שפנתה אל חמותה יפה בבקשה לפתור את הבעיה ואני צעקתי עליה שהיא חצופה

 

[שיר לי שני]

התחלנו עם לפנות יפה

תגדירי "לפנות יפה".
אני פניתי יפה ואת טענת שזה לא יפה מספיק, בלי בכלל לדעת מה היו מילותי, למשל.
במקרה הזה, למשל, לדעתי אין דרך יפה.

 

[אסתי קלי]

במקרה הזה היא בכלל לא צריכה לפנות

חמותה פנתה אליה
והיא במקום לנצל את הרגע אמרה שאין בכלל שום בעיה
אז מה היא יכולה לבקש בעלל

 

[רותם2012]

אני מאמינה שאני עושה זה שלום בית פר אקסלנס

לגבי הטענה על אלימות - בינתיים לא מרביצים לי, אז יש הבדל תהומי. כשהרביצו לי הוצאתי צווים, ודאגתי לי כמו שצריך. זה לא המקרה! המיקרה שיש סכסוך ארוך ורחב בין החמים. הוא גורם כל הברדק. אני מנסה לא להכנס אליו. ולהתחמק מנקיטת עמדה. כי אין טעם. בעלי נכנס - עד הצוואר - עכשיו אנחנו עם משכנתא שלהם (שלמזלי חמתי מחזירה לנו ) ויש לנו בעיקרון 2 אפשרויות מציאותיות מבחינתי - לדםוק את האח הצעיר ( מה שחמתי רוצה ואני לא רוצה) או לבלוע את הצפרדע - מה שאני מעדיפה לעשות.
בנושא הצביעות - יש דרך להעביר כל דבר, גם את ההכי פחות נעים ( למשל להסביר לחמתי שהיא דופקת את אלא שתומכים בה ואוהבים אותה ויצאו מרחמה.) . לכן כמובן שקודם כל אני מאדירה את הערך של המשפחה.
כי אם אנחנו נשכח אני והיא שאנחנו פה לא סתם, יש לנו מטרה = לשמר את הקשר בינינו. כי יש ילדים שצריכים לגדול בבית בריא כדי להיות אזרחים תורמים ובריאים ומאושרים, מאד חשוב.
חוץ מזה אנחנו אחראיות לאפשר לשאר האחים גם קשר מצויין עם הנשים שלהם כשיהיו.
לצורך כך התכנסנו פה. זה תנאי בסיס לאושר האישי שלי ושלה
לכן למשל כבר התחלתי בעדינות להסביר לה היום שלדעתי העונש הזה לא מגיע לבן הצעיר ( שאלתי אותה מה יהיה אם הוא למשל ירצה לקנות.. ??

אני צעירה מבולבלת, שאולי תעיר את עיני, היא מצידה אומרת שאין מה לדאוג - אבל אולי היה הנץ של מחשבה קדימה... )
אבל אני אדבר על זה שנבלע את זה עם בעלי - כי תכלס הוא זה שהחליט להתערב להם, לא שאר האחים, ואין סיבה להעביר להם את השרביט.
תודה לכולן על האכפתיות .

 

[איילת המתולתלת]

לאלימות יש הרבה פנים

כשהרביצו לך זו היתה אלימות פיזית ויפה שידעת למנוע אותה.
אבל יש גם אלימות שאינה פיזית: אלימות מילולית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ואולי גם עוד, שלא עולות כרגע בדעתי.
מה שקורה לך נשמע כמו אלימות כלכלית.

 

[רותם2012]

אני גם קצת מכירה את ההגדרות לצערי

אלימות כלכלית - מתבטאת במניעת גישה למשאבים כספיים, שליטה על כל המקורות הכספיים והקצבת כסף על פי ראות עיניו של בן הזוג.זוהי התנהגות הגורמת להשפלה רבה כמו גם להגברת התלות בבן הזוג. זה לא אלימות כלכלית.

אם כבר זאת אלימות נפשית - דפוסי התנהגות שגורמות נזק ליכולת החשיבה והשימוש בהגיון של הנפגע.
לדעתי כל המשפחה שם חווה סוג זה של אלימות מצד האמא ( שבזנו ירשה זאת מחמתה למיטב הבנתי.. )

זה מדרג אלימות שקורה הרבה פעמים במשפחות עם אלימות - אבא מתעלל באישה והיא בילדים, או חם או חמות באישה והיא בילדים..
אבל בערך 99% חווים סוג זה של אלימות בבתים ברמה זו או אחרת.
והדרך לפתור אלימות מסוג זה ( שהוא הסוג שהכי קשה להתמודד איתו ומופיעה כתופעת לוואי של כל סוג של אלימות שמופעל כלפי אדם אגב) היא לאט לאט להראות לו דוגמאות יציבות של דפוס מחשבה פשוט.

טוב בכל מיקרה לאחר שיחה עם בעלי, הבנתי ממנו שיש לנו הסכמה שלאחים זה לא יכול לעבור ( אני מקווה שהאמא שם לא תעשה מניפולציות מיותרות..) אני אנסה בעדינות להסביר לו שמס הם או אנחנו חייבים לשלם - השאלה איך מציגים זאת מולם.

 

[B l u e D e v i l]

עוד שאלונת...

האם מתעקשת על הדירה הזו?
הרי בעלה לא מעוניין בה והיא לא רוצה אותה על שמה.
במידת הצורך שוב, האופציה הטובה ביותר היא למכור אותה, ולתת לחמותך להתמודד לבד עם מציאות שממנה היא הצליחה לברוח לזמן קצר וממשיכה לרדוף אחריה

 

[mykal]

כיון שהשיחה

שינתה כיוון, (לא רק חוקית)
לי נראה שהמציאות היא--שהאם לא בטוחה ביחסיה עם האב.
היא דואגת לעצמה, למקרה של 'פירוק' שזה יהיה מקום מקלט שלה.

או מקוםם השקעה, כי אינני יודעת אם היא עובדת ואיך היא 'שומרת' את כספה לעצמה.
זה המקום בו היא משקיעה.

המערכת הבעייתיית היא במשפחה הגרעינית.
ולכן, רותם אמורה לטעמי, לנהל את הכלכלה הזוגית שלה עם בעלה,
ולא להיות מעורבת או מתערבת במה שחמותה מנסה 'להכניסה לשם.

 

[B l u e D e v i l]

מבחינה חוקית היא לא יכולה לעשות את זה

מעבר לעובדה שיש להם בית אחד שרשום על שם שניהם, וחשבון בנק משותף, הדירה הנוכחית כתובה על שם הבן.
כך שבמקרה של פרידה כמו עכשיו, היא נתונה חוקתית לטוב ליבו של בנה (שלזה היא אכן דאגה) בלבד
אני בכלל לא בטוחה שהיא תמהר לעזוב אותו, אחרת כנראה היתה עושה זאת כבר.

רותם התחתנה מתוך ידיעה שבעלה משלם משכנתא על דירה שהוא לא גר בה ולא מרוויח ממנה.
זה קצת כמו אישה שמתחתנת עם גבר שמשלם מזונות.היא יודעת מראש שכל חודש X כסף מהמשכורת שלו לא יגיע אליה או לילדיהם המשותפים לכך וכך שנים. ועדין... ברגע האמת היא מתעצבנת שהיא לא יכולה לטוס לחו"ל פעמיים בשנה או לקנות בית במקום יוקרתי יותר.

 

[רותם2012]

תודה מיכל, לצערי אני לא רואה

איך לצאת, כי בעלי הכניס אותנו בידיוק למקום של באמצע הכלכלה של חמי וחמתי - וזה מעמיד אותנו באמצע הקונפליקט שלהם

 

[רותם2012]

עכשיו - ידעתי שהמשכנתא על שם בעלי, לא על כך

שהבית על שמו, וגם את המשכנתא הם עוד לפני החתונה אמרו שהם ייקחו על עצמם.. מיוזמתם

 

[mykal]

זה שהבית על שמו זה יתרון, לא חסרון.

גם מה שכתבת על מס שבח ועוד,
יש דרכים 'עוקפות'. רק צריך באמת אורך רוח.

 

[רותם2012]

תכלס - את צודקת, אבל זה יפוצץ את היחסים שלנו

ואני מאמינה שלחמות יש כוח אדיר במערכת יחסים זוגית. ככה שניראה לי כבר עדיף לספוג את המס
חוץ מזה שהיא רוצה אותה על שמה , רק לדעתי בלי המס.. אוי הרשויות הזדוניות האלה

וגם האבא שם כבר התרגל לבית הזה, ולא רוצה לגור בשכונה הגרועה והקודמת ( אבל לשלם.. זה לא!)
אגב -כשחמי עשה בעיות בעלי גם הסביר לו שאם הוא לא יסכים לקחת את המשכנתא גם על שמו ( כי לאמא לבד לא יתנו, מאוחר מידי בשלב זה.. והתנאים קשים) - מה שיקרה זה שבאמת הוא יוציא צו פינוי, וכולם יחזרו לבית הישן.. האבא ניראה לי היה היחיד שקיבל זאת ברצינות , כי הוא הסכים. האמא קצת, בהרגשה שלי, מצפצפת. ואני מאמינה שבעלי לא באמת יעשה את זה.. ואני לא ממש רוצה להעלות את הנושא..

בעיקרון היתי אומרת תמכרו את הדירה השניה.. שבה לא גרים - אבל היא ממושכנת לטובת האח הבוגר, ויש גם בעיה למכור אותה שאני לא יודעת מהי, וחמתי לא מספרת לי ( כלומר אומרת שאין עם זה בעיה..) אבל בעלי אמר שיש שם משהו.. כרגע חמתי גם משכנת שם את אחד האחים הצעירים ( כי זה בלי כסף מן הסתם..) ועד עכשיו האח הבוגר גר שם כדי לחסוך כסף.. בקיצור הם משתמשים בה.. אבל לא רוצים לשלם על כך, אגב היתי אומרת שיתחילו להשכיר כדי לכסות את המס, אבל זה "קשה" מידי את זה כבר הבהירו לי מבעוד מועד.

מה שאני מקווה שיקרה, ואולי תעירו את עיני לבעיות שיכולות לצוץ - זה שאני אשכנע את בעלי ( כי זה הגיוני) להסביר לאמו שלהפיל תיקים על אחיו הצעירים זה סלחו לי "תרגיל מסריח" , ושאם עד עכשיו היא לא פתרה את זה, ואין לה רעיון איך באמת לפתור את זה, אולי לא כדאי לבנות על זה שזה מה שיקרה ( אלא אם יש לה מאיפה לכסות את המשכנתא.. והיא פשוט התקמצנה עד עכשיו..)
ושכל עוד יש להם 2 בתים, שאחד מהם הוא בעייתי, מישהו יצתרך לשלם את המס. ( קראו לי נאיבית, אני אישית גם נגעלת מהנטיה לברוח מתשלום מיסים במיוחד כשבאמת הנכס הזה תורם לה לחסכוך אלפי שקלים - ופה אני כבר מוציאה קיטור)

אני אדלג על השאלה הבנאלית מי חייב לשלם - כי כמו שזה ברור, חמי וחמתי לא מתכוונים כניראה לשלם אותו. ואני חוששת לשלם מחיר כבד מידי על דרישה כזאת. לכן זה משאיר אותי עם אופציה אחת - אחרי שהבנו שחייבים לשלם מס ( ואני מאמינה שהבנו כי יש הסכמה עם בעלי על כך בעיקרון)
כדאי לעמוד על השאלה איזה מהמיסים לשלם - על רכישת בית בעלות נמוכה או גבוהה ( שאלה רטורית)
רק אני מקווה שחמתי לא תכנס כאן לסרטים של אוי ואבוי לא תשלמו עלינו מס ( כי זה הרי לא עומד בקנה אחד עם ה"משפחה מדהימה ותומכת" שהיא מייצגת מביתה) , ועכשיו בגלל שבעלי ואני כאלה מפגרים ולא מסכימים לדפוק את הצעירים - היא כאילו צריכה ממש לשלם

. אוי לי כואב לי.
בקיצור אני מקווה שהיא לא תעשה בעיות, ואם היא לא מסכימה לשלם, שתתן לנו לפחות להשלים את הכסף. כי אם כבר מס לפחות הנמוך שבין השניים..
הבעיה, וזאת גם ברכה מצד שני - שבינתיים הכל מתרחש בלי לעבור לפסים של עימות פרונטאלי. לכן אני מקווה שנוכל לסגור את זה יפה , דרך בעלי. ואני אשאר בצד.
כי באמת מספיק שהיא דפקה את הילדים שלה ברגשות אשם, בחירת צד וכסף.
לא רוצה להיות שם.
אני באה מבית שבו נהוג לא לדפוק אף אחד, וככה יהיה נהוג גם בבית שלי.

 

[B l u e D e v i l]

אם נחזור רגע לתגובה הראשונה שלי

אם את ובעלך לא רואים את הסיטואציה עין בעין את בבעיה.
ואני באופן אישי, כמו שכבר כתבתי, היתי מוכנה "לספוג" את המס העיקר להעיף מעלי את העול הזה.

חמותך עבדה מאוד קשה לאורך השנים לגרום לילדים לרקד לפי החליל שלה.היא ממשיכה בזה גם היום.
בגלל זה בעלך הלך וקנה להם דירה, ומתמודד עם התשלומים עליה וסופג את התלונות על אבא שלו וכל המצב לפי איך שהיא מגדירה את הסיטואציה.
חמך לעומת זאת, קצת יותר מיושב. הוא מבין מציאות. אשתו רצתה דירה ועברה לגור בה, אז הוא נגרר אחריה למרות שהוא לא רצה, כי אחרת זה אמר פרידה.אשתו מוציאה תשלום לבן על החשבון, הוא מתמודד כי ברור לו שצריך להחזיר לבן את הכסף.
זה הבדל מהותי בינהם, זה שמחובר למציאות השקטה וזו שאוהבת את הדרמה. וחוץ מזה היא בוחשת בקלחת בצורה מקצועית. משכנת את ההוא, נותנת לזה, מחליטה בשביל כולם ומסובבת את העולם. היא כ"כ רגילה לזה, שהמחשבה שהיא "תפסיד" את כספי המס מעבירה אותה על דעתה. היא עושה ה-כ-ל כדי לנסות להימנע מזה. גם במחיר בלגן שלם שהיא יוצאת לכל מי שסביבה.
פייר? במקום בעלך היתי מעדיפה לשלם עבורה את המס ולא להגיע למצב של לשלם עבורה משכנתא.

והחלק העצוב הוא, שאת עלולה לדעתך לפגוע בנישואים שלך, מבקשה לגטימית של להפסיק לממן את חמותך שיש לה עבור עצמה ואת גיסייך (אם הם גרים בבית הראשון אז את תורמת גם למימון שלהם כרגע)