טוב חביבי, הגיע הזמן לפעול...
קודם כל, בבקשה תעזוב את הילדים בצד, הם כרגע לא פקטור. אתה באמת נשמע כמו פירסומת "הילדים הילדים".
יש לך בעיית זוגיות חמורה עם אישתך, ולא הצלחת להעביר את הצד שלה בעניין הזה, כי לכאורה לפי התיאורים שלך נראה שממש לא אכפת לה מהזוגיות איתך. שהיא מצפצפת על הזוגיות ואולי הנסיעות לחו"ל עבורה הם גם סוג של בריחה ממך.
מעבר לנסיעות עצמן, נראה שאתה מרגיש נטוש מבחינה זוגית ונמאס לך. זו הבעיה, ואני ממליץ לך לעשות קודם כל בדיקה קטנה:
תעשה מאמץ ארגוני קטן, ואחריו תמצא זמן לבוא לאישתך ולהציע לה שבנסיעה (הקצרה) הבאה, אתה תצטרף אליה, אפילו לחלק מהזמן. שככה מידי פעם תטוסו ביחד. (אני יודע ילדים וזה... ולכן אמרתי שדרוש מאמץ אירגוני קטן, הרי מדובר בניסוי בשלב ראשון).
התגובה שלה תלמד אותך הרבה. אם היא תשמח, אז מדובר באישה שאוהבת את הקריירה שלה אבל גם מאוד אוהבת אותך. אם היא תעשה פרצופים או תמציא סיבות למה זה לא טוב, אז אני אומר לך שהקריירה שלה היא לא הבעיה שלך, ואם היא היתה הרבה בבית, אולי ממילא הייתם נפרדים.
ואם היא לא אוהבת אותך בכלל, אז זה קשה אבל אולי גירושים הם פיתרון טוב לכולם. אם אתה ממילא אב חד הורי, הגירושים לא אמורים להזיז לך כל כך. וגם לה לא. ממילא יהיו הסדרי ראיה, ואתה תהיה גמיש איתה בהסדרים הללו, ויהיו יחסים טובים ביניכם כגרושים, והכל יהיה בסדר.
אבל בגירושים אתה תפסיק להתרעם עליה ותוכל למצוא פרטנטרית חדשה שגרה איתך יום יום.
