אתה לא באמת
מצפה שאחרי בניית קריירה של שנים שעושה רושם שהיא נהנית, מסופקת ומצליחה בה, היא תקום
יום בהיר אחד (בהיר בשבילך כמובן) ותעזוב הכל, תשים על עצמה חלוק ונעלי בית ותהפוך לעקרת בית, או חלילה
תמצא לעצמה משרה של כמה שעות ותחכה לילדים בבית עם סירים של אוכל.
ואם זה היה הפוך ואתה היית עם קריירה מצליחה שמונעת ממך לתפקד כאבא על בסיס יומיומי, אז זה היה בסדר? זה היה מקובל?
אתה רוצה הכל או כלום. זה לא עובד ככה,
אתה, כפי שזה נקרא ,לא מציג את כל התמונה וברור שכל התמונה זה לא בדיוק הבעיה הספציפית הזו ויש המון מעבר.
אתה מתעקש על משהו שלא הולך לקרות בקרוב ומסתכל רק על חציה הריק של הכוס, החיים ממשיכים, הזמן עובר ואתה נשאר תקוע באותו מקום.