תשובותי:
1. כיצד בוחרים מה לאסוף? את אוסף הבולים התחלתי בילדותי, בעקבות בול, שהביא לי אבי, ועידוד מצידו ומצד סבא שלי, שתרמו תרומות נכבדות. אוספים אחרים, שהתהוו בשנות בגרותי (היחסית), התחילו כתוצאה מרצון שלי לשמור אצלי דברים יפים. אף פעם לא יצא לי להתחיל אוסף, בזכות פוטנציאל הרווח שאני אפיק ממנו בעתיד. 2. מהן התגובות של בני המשפחה והחברים לאיסוף, ולמה לדעתך אלו התגובות? מי שיודע שאני אוספת, לפעמים תורם לאוסף. לעיתים מדבר איתי עליו, אם גם הוא אוסף (למשל, אחותי, שאוספת בולים). 3. באילו דרכים תורם לך האיסוף, וכיצד הוא משפיע על חייך? בהרגשה טובה - של אחזקת דברים יפים ברשותי, ובהנאה האסתטית, כתוצאה מהתבוננות בהם. 4. האם בנים אוספים יותר מבנות, האם תחומי האיסוף שונים ומדוע? בגיל צעיר נדמה לי שבנות אוספות יותר מבנים, או שלפחות כך היה בזמני - זהבים, מכתביות, בובות עמים וכו' אצל בנות, לעומת בולים וכרטיסי כדורגל אצל בנים. כיום - אין לי מושג. בגיל מבוגר - נראה לי שגברים אוספים יותר מנשים, בעיקר בתחומי אספנות בהם צריך כסף גדול - אמנות, מכוניות. לא מזמן היתה כתבה ב"הארץ" על אספניות אמנות, שנבדלות מאספני האמנות בכך שהן אוספות מה שהן אוהבות, והאספנים - לפי השווי הכספי או הפוטנציאל לכך. 5. האם ומדוע האספנות נעלמת בשנים האחרונות בקרב ילדים ונוער? אין לי מושג האם ולמה. נראה לי שבתחומי האספנות הצרכנית (קרי, קלפי פוקימון וכו') - אין שינוי. בתחומי האספנות המסורתית, כמו בולים - אולי כן, אבל שוב, אין לי כלים (או מכרים) בשביל להגיד זאת בבטחה. מה ההבדל בעיניך בין איסוף ואגירה? איסוף - שיש מאחוריו הבנה של החומר הנאסף, תולדות התחום וכו'. אגירה - ניסיון לצבור כמה שיותר פריטים ומאוספי אני יכולה להביא הרבה דוגמאות: גלויות חינמיות, עטים של חברות תרופות, סבונים ודוגמיות.