שלום חברים שאלה

[לולה חתולה]

שלום חברים שאלה

אני וחברי דנו ארוכות בשאלה זו במקרה ולא היתה לכנסת סמכות מכוננת (כמובן שנצא מנקודת הנחה שכרגע יש לה) הרי לכל החוקים שהיא מחוקקת היה מעמד זהה. כמו שחשין קבע במזרחי,שלכנסת איו סמכות מכוננת ולכן חוק רגיל יכול לסתור חוק יסוד. אך האם לכנסת סמכות לשריין חוק? שיריון של חוק (לא משנה אם חוק יסוד או רגיל) שם אותו במעמד יותר גבוה ממעמד של חוק רגיל ללא שיריון,ולפי הבנתי,ברגע שאין לכנסת סמכות מכוננת היא לא יכולה לחוקק חוקים ע"פ מדרג נורמטיבי כלשהו. אשמח לשמוע דעתכם.

 

[RסN]

המשפט החוקתי הוא די עמום

פס"ד בנק המזרחי מציג את זה בצורה נהדרת: שלושה שופטים ענקיים - שמגר, ברק וחשין - דנים שם בבסיס ובשורש של המשפט החוקתי הישראלי, וכל אחד מהם מציג תפיסה שונה לחלוטין. כל אחד מהם סבור שהניתוח המשפטי שלו הוא הניתוח המתאר נכונה את המצב המשפטי בישראל. עוד לא חוקקו חוק עם שריון של 80. לדעתי יש חוק רגיל אחד עם שריון של 61, אבל אני לא זוכר כרגע איזה חוק (אם בכלל יש כזה, או שאני סתם מתבלבל). בכל מקרה, המחשבה שהמשפט החוקתי הוא מבוסס ומוגדר ויש לכל שאלה תשובה - היא מחשבה יפה אך שגויה. ובקשר לדיון הארוך שלך ושל חברייך - חשין ערך דיון ארוך עוד יותר (אני מניח) בסוגייה הזו, בבנק המזרחי. הוא מתייחס שם לסמכות של הרשות המחוקקת לשריין חוקים.

 

[פרקליטת המדינה]

תשובה

חשין מדבר על כך שהכנסת לא יכולה לשריין חוק כך שיהיה ניתן לשנותו,לפגוע בו וכו' רק אם התקבל ברוב של יותר מ-61 חברי כנסת (כלומר 62 ומעלה). כלומר- אפשר לשריין, אבל 61 חברי כנסת זה הגבול העליון, ומעבר לכך- לפי חשין- הרי שהכנסת חרגה מסמכותה. הוא מבסס את גישתו מתוך הרצון לשמור על עיקרון יסוד של השיטה- עיקרון הכרעת הרוב.