את מתעניינת ביוצאים באיזה מובן? האם מתוך אמפתיה והזדהות, או מתוך התבוננות בתופעה אנתרופולוגית. כמו, נגיד, קופים שירדו מהעץ... אם בגלל הסיבה השניה, אני מציע לך לנסות לדמיין איך את היית מרגישה, אילו היו מיתיחסים אלייך לא כיצור אנוש, רק כחיה נדירה בגן חיות?!
...בזמן האחרון. אני דווקא לא אוהב את העבודות שנעשות מתוך אמפתיה. אני לא מרגיש שאני זקוק לרחמים. אני בהחלט חושב שיש מספיק סיבות כדי לחקור את תופעת היציאה בשאלה כתופעה אנתרופולוגית. הדוגמא שנתת בנוגע לקופים לא ממש במקום אבל אני לא חושב שיש סיבה להתבייש בעובדה שניתן להגדיר אותנו (לא את כולנו. חלקינו) כתופעה אנתרופולוגית. חקר האנתרופולוגיה הוא גם (שלא לומר - בעיקר) ביצורי האנוש ולא בבעלי החיים.
שני ספרים של אותו מחבר (ששכחתי את שמו) שנקראים "דור הכיפות הזרוקות" ו"עלמה אבדה" על דתל"שים זכרים ונקבות (בהתאמה). מבית המדרש של בר אילן והם קצת "מחקרים יישומיים" בנוסח: מה לעשות כדי שהנוער היקר שלנו לא ינהה אחר החילוניות? אבל תוכלי להשתמש בהם! יש גם מחקרים של מוטי בר לב בעניין .
אז ככה שירה קודם כל שלום וככה כבר כתבו לך על הדוקטורט של שרית ברזילי בנוסף יש את הגדול מכולם החוקר על החרדים ויציאה בשאלה מנחם פרידמן שכתב עשרות מאמרים בנושא ובנוסף לפני כשבוע נתוודעתי לד"ר יעקב לופו שהוא גם אינו קוטל קנים כתלמידו של מנחם פרידמן אגב יש לי את כתובתו ומספר הטלפון שלו אז שיהיה בהצלחה