שלום, זקוק להפנייה

אני מקווה שלא בגלל

שנתפסה קודם לכן בענף של עץ שנטידוואי כלשהו
 

קמהדנו

New member
עדיין בהחלמה ../images/Emo122.gif

תעגל קצת את הקצוות של הענף, אבל אל תנסר אותו לגמרי ביושבך עליו
 
אם כך גם אתה מואר.

אם אין באמת ממה להשתחרר או לצפות, מדוע לא תחייה את חייך בהפקרות ובהוללות? מדוע זה תשמור על בריאותם של בני משפחתך, מדוע זה תפרנס אותם, מדוע תייחל (אולי) לשינוי חברתי ופוליטי טוב יותר (על פי אמות מידותיך), מדוע בכלל שתתרגל "ראיית המציאות כפי שהיא" אם ראייה זו אינה ראייתך האינסטנקיטבית, מדוע לא תעשה תמיד את "מה שבא לך"? בוא נאמר את האמת, המציאות (בדרך כלל) אינה מציאה גדולה: יותר מבקסם ובפליאה היא מלאה בטורח, במורת-רוח ובקשיים כאלו ואחרים. הרצון שלנו לשנות, לשפר ולהתפתח הוא טבעי (ולעניות דעתי גם ראוי). אתה שמדבר כל על הזמן נגד שיפוטיות ואפליה לא מפסיק לשפוט ולהפלות את מה שאתה קורא לו "המיינד". חוששני אינקה שאינך באמת מבין את 4 האמיתות האצילות כהלכה וגם לא את מה שהניע את הבודהה להצהיר אותן מלכתחילה. הבודהה לא ביקש ליצור עוד הצמדות. כל מה שעשה הוא- תיאור המקום בו אנו נמצאים עכשיו ואת הדרך לשנות את מיקומנו. אם במלוא הוייתך תפשת את מקומך העכשווי כהמושלם (מכל בחינה שהיא) ביותר בשבילך, אכן אין למה לצפות או ממה להשתחרר. אבל אם הדבר אינו כך אזי יש למה לצפות וממה להשתחרר. גם בשבילך
כל כולן של הסוטרות וכל כולם של כתביהם של המורים הבודהיסטים הם לא יותר ולא פחות מאוספים של תובנות מדיטטיביות שונות שנמסרות בעל פה ובכתב. אין הם תיאורטיים אלא תובנות מעשיות שיש להשתמש בהם ולעבוד עימן (מי שרוצה כמובן).
 

אינקה

New member
ניתן להבין מדבריך

כי היעדר ציפייה או מטרה מוביל אותך לחשש מפריקת עול. אני מבקש להסב לתשומת ליבך כי אלו חששות שלך הנובעים ממך, אין בהכרח להסיק מכך שההקשר הזה נכון לגבי אחרים. לכל אחד יש את קצב ההבשלה שלו ואת הרגע בו הוא יכול להסיר מעצמו כבלים שונים אשר שימשו לו כקביים בעבר.
 
החששות שלי אכן נובעים ממני ../images/Emo13.gif

אבל הן לא פאראנויה. הן מבוססות על המציאות האנושית כפי שהתקיימה, ועדיין קיימת לאורך השנים. כמו כן אין ספק שלכל אחד יש את קצב ההבשלה שלו, ודווקא בגלל עובדה זו אין למהר "להבשיל" את הפרי. מחלקה האחרון של הודעתי התעלמת.
 

אינקה

New member
אני משתדל לעסוק בעניינים המהותיים

לכן איני מתייחס לכל הנכתב אלא למה שלדעתי יעזור. לשאלתך, בודהא אכן הציג דרך ליניארית לכאורה על פיה ניתן להגיע מנקודה א' לנקודה ב', מגדה אחת אל השנייה. אלא שלא ניתן להגיע מגדה אחת אל השנייה. זוהי פיקציה. כל מה שהתרגול הזה אמור לאפשר זה פיתוח איכויות מסויימות שברגע מסויים יכולות לאפשר למשהו שיתרחש ויניח אותך על הגדה האחרת. הקפיצה הזו אינה ליניארית ואינה חלק מהדרך ועובדה היא שמתוך מליוני (מיליארדי?) בודהיסטים המוארים האמיתיים יחידי סגולה הם. האם האחרים כושלים בהליכה בדרך? האם אינם בודהיסטים טובים מספיק? מתעצלים? אינם עושים די מאמץ? לא אינטליגנטיים מספיק כדי להבין? בוא ולא נניח לתירוצי הספקות העצמיים לכסות על האמת הברורה: הדרך אינה ליניארית ולכן אינה מובילה את כולם לאותו המקום. לכן הדיון צריך להיות לדעתי לא בשאלות של מתודיקה בודהיסטית או אחרת אלא מה פותח את האדם אל אותו המשהו שמאפשר את הטרנספורמציה. בעניין הזה תרגול אי-הצמדות הוא לעניות דעתי הגרעין האמיתי והאלמותי של דרך בודהא. לטעמי הערך האמיתי של דיונים למיניהם אינו בחשיפת אמת מנוסחת-מילולית כלשהי, אלא בהתעמתות עם התנגדויות שעולות בנו ונסיון להתעלות מעל התגובות האטומטיות שאוטמות אותנו בפני מסריו של היקום שעוברים אלינו בכל האמצעים, כולל דרך הודעות של אחרים (לעיתים מרגיזים) בפורום זה.
 
../images/Emo13.gif

הדיון יכול להיות בכל נושא... ואכן יש ערך רב בלמידה מתוך תהליך הדיון, לעתים קרובות יותר מאשר מהתוכן הנדון. לגבי ליניאריות הדרך, הרשה לי להציע היפותיזה אחרת: אלה שאינם מוארים אינם כושלים. פשוט לוקח להם זמן. הדרך היא כן ליניארית והיא כן מגיעה ליעדה, אבל כדרכם של גרפים ליניאריים, לוקח לה הרבה זמן. קיימות גם דרכים אקספוננציאליות, ואלה ה"קפיצות" שאתה מדבר עליהן. הבודהיזם אינו זרם אחיד, ולדעתי הבודהיזם הטיבטי, למשל, הוא סוג של דרך שמיועדת להעלות אדם על הנתיב האקספוננציאלי.
 

אינקה

New member
לא היפותזה ולא אקספוננציאלית

גם הנחת היפותזות וגם הנסיון לאפיין חוקיות כלשהי הן לטעמי איכויות בולמות. הבנת גילגולים אינה נמצאת בתחום הנגיש לנו כלל אלא כרעיון בלבד. לכן לפרש משהו לפי רעיון כזה הוא לעשות הנחות רציניות על חשבון ראייה נקייה וחסרת משוא פנים. איני סבור שאפשר להקל ראש בעניין זה מכיוון שמלחמת חורמה יש לנו בנטייה הטיבעית שלנו להדחיק ולהעלים עין - בשינה שלנו. מערכת אקספוננציאלית אמנם אינה ליניארית אך מאפשרת לנבא היכן הנקודה הבאה. ברגע שניסיון ניבוי כזה מתרחש, הצמדות מתרחשת. לטעמי עלינו להניח לנסיון הזה לנבא ולארגן את המציאות ומקומנו בה, שכן נסיון כזה משעבד את אנרגיית המודעות שלנו במידה רבה מידי ומקבע אותה בגדה הראשונה. האם זה טבעי להניח הנחות ולנסות לפרש ולארגן? אנו ודאי רגילים בכך. אבל ברגע שאני עושה זאת אני מנסה לראות את עצמי מתקבע ברעיונות ופשוט להניח לכך.
 

lost insight

New member
ליניאריות

יש אינסוף פונקציות שהן לא לינאריות, אז היא לא חייבת להיות דוקא אקספוננציאלית או רציפה. לדעתי, כשאומרים שהארה היא קפיצה קוונטית, מתכוונים לחוסר רציפות בפרמטר של הזמן ולא לאקספוננציאליות, שהיא רציפה אבל יש לה קצב גידול גבוה. כבר ידועים מקרים של אנשים אומללים ומלאי הזדהות שברגע אחד התעוררו. אם מתכוונים לפונקציה ממש גנרית שמכילה את כל הפרמטרים, נראה לי שיהיה קשה מאד למצוא כזאת. יש מורים שדיברו על תהליך לינארי, ויש כאלה שלא. יש לנו מספיק נתונים סטטיסטיים כדי לדעת שהפונקציה הגנרית לפחות לא לינארית (בהנחה שהפרמטרים הם זמן ותרגול התבוננות). זה נראה לי כ"כ אינדיווידואלי ותלוי במכלול של האדם עצמו. אנחנו גם לא יודעים מה הפרמטרים של הפונקצייה. אולי הפרמטר צריך להיות תרגול מאד מדוייק וספציפי של התבוננות שבן אדם אפילו לא יכול להסביר מילולית לאחר? יש אינסוף אפשרויות לפרמטרים שמשפיעים את אותה פונקצייה (ובמידה שאכן קיימת פונקצייה שמאפשרת גם ניבוי, כי תמיד אפשר לבנות פונקציה ע"פ כל הנתונים עד כה, אבל זה יהיה חסר משמעות). מה שכן אפשר לעשות אולי, זה למצוא קירוב לפונקציות שהן צמצום של הפונקציה הגנרית על פרמטרים מסויימים בעזרת מדגם קיים, וכך לנתח את התהליך בצורה חלקית. אני יכול להגיד שזה משהו שהשכל שלי כל הזמן מנסה לעשות, לא תמיד במודע, למצוא כל מיני קשרים בין הדרך לתוצאה. אני לא יודע אם נכון לעשות זאת או לא, באיזשהו שלב השכל לא אמור להיות דומיננטי (אולי אפילו עכשיו).
 

אינקה

New member
כל העניין הוא שאין בכלל פונקציה

להבנתי הדרך קיימת בראיית בדיעבד בלבד, רק אז אתה יכול להצביע על דברים אלו ואחרים כציוני דרך או השפעות מהותיות. לפני שהגעת אין כל דרך שאתה יכול להצביע עליה, רק אוסף של נקודות שזקוקות לניצוץ אלוהי כדי להתחבר למשהו רציף. ניצוץ כזה יכול להיות מפגש מקרי או אפילו אירוע קוסמי, אבל לא משהו שאתה יכול לחזות מראש ולהתכונן אליו. ועדיף שכך, אחרת החיים יאבדו את כל עומקם וקסמם יהפכו לעוד תרגיל לוגי או משוואה על הנייר. לא משהו ששווה לחיות אותו.
 

lost insight

New member
כן

או שאין פונקצייה או שיש, והיא בטח מורכבת מדי להבנתנו. רק אלוהים יודע. זאת גם הביקורת שלי על הדרך של הבודהה.
 

קמהדנו

New member
פששש

מדהים שבכלל אנחנו יכולים להעלות בדעתנו עניינים כגון פונקציות אלוהיות וביקורות על בודהות
 
זה החלק הקל

וזה אפילו לגיטימי. בודהה עצמו עודד אנשים לחקור ולבדוק, לא לקחת את דרכו כנכונה רק משום שכך הוא אמר. השאלה שעולה לי בעקבות זאת היא: אז מה האלטרנטיבה? אם אדם פוסל דרך משום שהיא ברורה וסדורה מדי לטעמו, ומציגה את ההארה כמטרה שניתן להגיע אליה על ידי תרגול - מה האלטרנטיבה המוצעת? אם מה שדרוש הוא "ניצוץ אלוהי", האם אנו חיים בעולם שיש בו אלוהים שמעניק לחביביו מתנות, ואת האחרים הוא מפלה? או שמא י ש משהו (=תרגול) שאנו יכולים לעשות כדי להפיק מעצמנו או מהעולם את הניצוץ הזה, או לפחות לשפר את סיכויינו? ואם יש תרגול כזה, מהו? משום שבעיני, לחיות בעולם שיש בו אלוהים, גרוע בהרבה מלחיות בעולם שאין בו דבר אלא תפיסתנו השגויה והמעורפלת והפונקציות שאנו משרטטים - בסנסקריט, בטיבטית או בעברית - על נייר. החלק החביב עליי, דווקא, בתורת בודהה לגווניה, הוא היעדרו של אלוהים חיצוני, נפרד מתודעתנו. ה"ניצוץ האלוהי" איננו אלא נשירתם של מסכים ותפיסות שגויות המערפלים את תפיסתנו, ואף כי קשה להגדיר לו התנהגות פונקציונלית מדויקת (קונבולוציה של פונקציית מדרגה דו ממדית עם ארכסינוס היפרבולי במרחב המרוכב?!) זהו דבר שאמורים להגיע אליו באמצעות תרגול ולימוד.
 

lost insight

New member
מסכים עם הגישה שלך

למרות שאני חושב שיש עוד הרבה מורים ענייניים חוץ מבודהא, שמציעים אלטרנטיבות מעניינות לשינוי תפיסותינו המעורפלות. ולדעתי יש גם משמעות לתרבות ולזמן בהקשר של שיטות התרגול שמוצעות. אני לא מבין למה צריך להיצמד דוקא לבודהא (כן, זאת היצמדות לכל דבר...) קונבולוציה נשמעת לי מסובכת מספיק, אבל אני מקווה שאלוהים קצת יותר אסתטי מזה...:)
 

lost insight

New member
../images/Emo42.gif באמת מדהים

הכל מדהים ולא טריוויאלי, רק שיש לנו באג רציני שגורם לנו לראות הכל כמובן מאליו...
 
למעלה