שלום וערב טוב לכולם!!!
נעים מאוד,שמי ניבה זהר ו""בעוונתיי הרבים"" אני ""כופרת"" או אם תרצו חילונית (עם כל הכרוך בכך) ל-ח-ל-ו-ט-י-ן ול-מ-ה-ד-ר-י-ן, נכדתו של קבליסט ואנתרופולוגית מתוסכלת שמהסיבה שהחיים הובילו אותה כשם שהובילו אותה, אל הגשימה את חלומה למלא שאיפתה זו, ואני כולי תקוה שכאן אולי אוכל למצוא סוף סוף תשובות הולמות ומספקות לשאלותי מאחר שלכל מי שהפנתי אותם מן החוג הדתי על כל רבדיו, החל מסבי ז"ל, קבלתי תמיד תשובות מעורפלות, סותרות (וכוונתי בסותרות שלא רק שכל מי ששאלתי אותו נתן תושבה ואף סתר את מי ששאלתי את אותה שאלה לפניו אלה קרה אפילו שהאדם עצמו בתשובתו שלו סתר את עצמו) ואף לעיתים מתחמקות (אלה עם כן באמת התעקשתי חזק אז הם פתרו אותי בתשובה אבוסרדית כמו; "ככה זה, אל תשאלי שאלות", וזה נראה היה לעיתים אפילו עד כדי כך, שהם בעצמם מתבלטים, לא בטוחים בדרכם ולא מאמינים בעצמםלתשובות של עצמם. ובכן שאלותי הן כדלקמן; 1. מהו אותו לחם פנים ששימש את הכהנים (אם אני לא טועה) בבית המקדש, שלזכו, על שולחן השבת מניחים 2 חלות מכוסות (ואגב למה מכוסות)? 2. כמה נרות נוהגים להדליק בערב שבת ולמה? 3. עד כמה שידוע לי לא מופיע שום איסור בתנ"ך או בתורה לגבי אכילת בשר עם חלב ביחד, נהפוך הוא - כידוע לכם טוב ממני בספר בראשית, פרק י"ח המספר על הרגע שבו היגעו שלש המלאכים לשרה לבשר לה על הריונה הצפוי, פסוקים 6-8 נאמר: "וימהר אברהם האהלה אל-שרה ויאמר מהרי שלש שאים קמח סלת לושי ועשי עגות: ואל-הבקר רץ אברהם ויקח בן-בקר רך וטוב ויתן אל-הנער וימר לעשות אותו: ויקח ח-מ-א-ה וח-ל-ב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עומד עליהם תחת העץ ויאכלו." וואף אקדים ואומר שאת הטיעון של "לפני ואחרי מתן תורה" כבר שמעתי וכאן ברשותכם אחדד את שאלתי ואוסיף; מדוע אחרי מתן תורה (לטענתכם) חל האיסור - מה ההבדל? וכמובן מי החליט וכמו כן לגבי "לא תבשל גדי בחלב אמו" הכוונה יכולה להיות גם לגדי בשומן אימו (חלב בסגול ולא חלב) ואו לחלופין גדי שעדיין יונק הלא כן? ובכלל מה לגבי עופות? מדוע אסור ומי החליט על כך - לערב עוף עם חלב אחרי הכל זה היה אמור להיות כמו דגים שאותם כן מותר לערבב עם חלב וזאת מאחר שגם עופות וגם דגים מטילים ביצים? 4. כעיקרון היינו אמורים להיות אותו עם, אותם יהודים ואותה הלכה אז למה יש כאלה שרואים אותה כך ויש אחרת, בו בזמן המקרורות אחידים לכולם וזה יכול אפילו להגיע עד למצב שכשה זה כדאי ומשתלם לכל מיני אנשים... אין פתאום איסורים וחוק והם משחקים עם ההלכה ומכופפים אותה לצרכההם ןלנוחיותם האישית ואלף אלפי הבדלות, כיצד קרה שיהדות אשכנז לא אוכלת קטניות בפסח ואילו יהדות ספרד והמזרח כן אוכחללות קטניות בפסח? 5. ולסיום (בינתיים תלוי בתשובתכם) לגבי התלבושות; איפה זה כתוב ואו כיצד ועל ידי מי הוחלט לגבי התלבושות הללו בסגנון כת האמיש הנוצרית ומי היה ראשון. ההם האמיש או שמא היהודים? בתודה מראש ורבכות על הפורום המרתק שלכם ובתקוה שאולי אתם סוף סוף תאכלו לעזור לי ובהתנצלות כמובן על אורך ההודעה (אבל לדעתי עדיף הכל במכה אחת -לא כן?), ה""כבשה השחורה"" ה""תועה ותוהה"", ניבה זהר.
נעים מאוד,שמי ניבה זהר ו""בעוונתיי הרבים"" אני ""כופרת"" או אם תרצו חילונית (עם כל הכרוך בכך) ל-ח-ל-ו-ט-י-ן ול-מ-ה-ד-ר-י-ן, נכדתו של קבליסט ואנתרופולוגית מתוסכלת שמהסיבה שהחיים הובילו אותה כשם שהובילו אותה, אל הגשימה את חלומה למלא שאיפתה זו, ואני כולי תקוה שכאן אולי אוכל למצוא סוף סוף תשובות הולמות ומספקות לשאלותי מאחר שלכל מי שהפנתי אותם מן החוג הדתי על כל רבדיו, החל מסבי ז"ל, קבלתי תמיד תשובות מעורפלות, סותרות (וכוונתי בסותרות שלא רק שכל מי ששאלתי אותו נתן תושבה ואף סתר את מי ששאלתי את אותה שאלה לפניו אלה קרה אפילו שהאדם עצמו בתשובתו שלו סתר את עצמו) ואף לעיתים מתחמקות (אלה עם כן באמת התעקשתי חזק אז הם פתרו אותי בתשובה אבוסרדית כמו; "ככה זה, אל תשאלי שאלות", וזה נראה היה לעיתים אפילו עד כדי כך, שהם בעצמם מתבלטים, לא בטוחים בדרכם ולא מאמינים בעצמםלתשובות של עצמם. ובכן שאלותי הן כדלקמן; 1. מהו אותו לחם פנים ששימש את הכהנים (אם אני לא טועה) בבית המקדש, שלזכו, על שולחן השבת מניחים 2 חלות מכוסות (ואגב למה מכוסות)? 2. כמה נרות נוהגים להדליק בערב שבת ולמה? 3. עד כמה שידוע לי לא מופיע שום איסור בתנ"ך או בתורה לגבי אכילת בשר עם חלב ביחד, נהפוך הוא - כידוע לכם טוב ממני בספר בראשית, פרק י"ח המספר על הרגע שבו היגעו שלש המלאכים לשרה לבשר לה על הריונה הצפוי, פסוקים 6-8 נאמר: "וימהר אברהם האהלה אל-שרה ויאמר מהרי שלש שאים קמח סלת לושי ועשי עגות: ואל-הבקר רץ אברהם ויקח בן-בקר רך וטוב ויתן אל-הנער וימר לעשות אותו: ויקח ח-מ-א-ה וח-ל-ב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עומד עליהם תחת העץ ויאכלו." וואף אקדים ואומר שאת הטיעון של "לפני ואחרי מתן תורה" כבר שמעתי וכאן ברשותכם אחדד את שאלתי ואוסיף; מדוע אחרי מתן תורה (לטענתכם) חל האיסור - מה ההבדל? וכמובן מי החליט וכמו כן לגבי "לא תבשל גדי בחלב אמו" הכוונה יכולה להיות גם לגדי בשומן אימו (חלב בסגול ולא חלב) ואו לחלופין גדי שעדיין יונק הלא כן? ובכלל מה לגבי עופות? מדוע אסור ומי החליט על כך - לערב עוף עם חלב אחרי הכל זה היה אמור להיות כמו דגים שאותם כן מותר לערבב עם חלב וזאת מאחר שגם עופות וגם דגים מטילים ביצים? 4. כעיקרון היינו אמורים להיות אותו עם, אותם יהודים ואותה הלכה אז למה יש כאלה שרואים אותה כך ויש אחרת, בו בזמן המקרורות אחידים לכולם וזה יכול אפילו להגיע עד למצב שכשה זה כדאי ומשתלם לכל מיני אנשים... אין פתאום איסורים וחוק והם משחקים עם ההלכה ומכופפים אותה לצרכההם ןלנוחיותם האישית ואלף אלפי הבדלות, כיצד קרה שיהדות אשכנז לא אוכלת קטניות בפסח ואילו יהדות ספרד והמזרח כן אוכחללות קטניות בפסח? 5. ולסיום (בינתיים תלוי בתשובתכם) לגבי התלבושות; איפה זה כתוב ואו כיצד ועל ידי מי הוחלט לגבי התלבושות הללו בסגנון כת האמיש הנוצרית ומי היה ראשון. ההם האמיש או שמא היהודים? בתודה מראש ורבכות על הפורום המרתק שלכם ובתקוה שאולי אתם סוף סוף תאכלו לעזור לי ובהתנצלות כמובן על אורך ההודעה (אבל לדעתי עדיף הכל במכה אחת -לא כן?), ה""כבשה השחורה"" ה""תועה ותוהה"", ניבה זהר.
