שלום, אני אריק.

שלום, אני אריק.

קיבלתי בימים האחרונים כמה מסרים בעלי נושא משותף, בעניין הרצון "להחשף" בפורום מול הצורך או ההרגשה שכדאי לשמור על מידה של חשאיות, או של אנונימיות. השאלה הזו לא פשוטה, ולכן החלטתי להעלות אותה כהודעה, ובעיקר לשמוע גם מה יש לכם לומר. הפורום הזה שלנו יש לו תכונה משעשעת. מצד אחד, לפי כללי האינטרנט הרגילים, כל אחד מסתתר מאחורי ניק, ומשתדל להישאר אנונימי, ושידעו עליו כמה שפחות. מצד שני, אצלנו - המחיצות נופלות מאוד מהר, בין היתר בגלל שפיתחנו מנהג של משלוחי מנות בלי לחכות לפורים. הרבה חברים עוסקים באופן קבוע במשלוח פריטים אחד לשני, וזה נורא כיף. אבל אי אפשר כמובן לעשות זאת כשאתה לא חושף את זהותך, לפחות בפני מי ששולח לך משהו. מכיוון שאנחנו גם נפגשים מידי פעם, ההיכרויות האישיות הופכות לאמיתיות, נוצרות חברויות, ומהר מאוד כל הענין של החשאיות נהיה מיותר ומצחיק. איך תזמין אליך הביתה חברים כדי להראות להם את האוסף, אם אתה לא מספר להם מי אתה? וכנראה שיש עוד נסיבות מקלות: רוב המשתתפים הם מבוגרים ולא ילדים או בני נוער, ונראה שכולם (גם בני הנוער שמשתתפים בפורום) הם אנשים "אמיתיים" ובעלי עניין. אני חושב שקשה לרמות אותנו, ולהשתלב בפורום הזה לאורך זמן אם אין לך איזה עניין אמיתי באספנות. אולי זו הסיבה שבפורום שלנו קל יחסית להפתח ולהוריד את חומות המגן. כמנהל הפורום, אני עדיין מקפיד על כללי בטיחות מינימליים, כלומר שלא יכתבו פרטים אישיים בפורום עצמו, כמו כתובות או מספרי טלפון. אבל, כמו שאתם יודעים היטב, מערכת המסרים משמשת אותנו לעניין הזה הרבה וטוב. אני מאמין שאין הרבה פורומים באינטרנט שבהם יש כל כך הרבה פגישות בין משתתפים (ואני לאו דווקא מתכוון למפגשי הפורום, אלא גם ובעיקר פגישות אחד על אחד). אני מוצא שהשילוב הזה בין הכרות וחברות וירטואליות לבין מפגשים וחברויות אמיתיות, בלתי אמצעיות, הוא מעניין מאוד. ולא שאין כאן כמה חברים שמסרבים באדיקות לחשוף את עצמם. שלא תבינו לא נכון - זה בסדר גמור, ואני לגמרי לא רוצה שישתמע כאילו זה בעיני הפתרון הלא נכון. אבל לי באופן אישי נראה כאילו בשלב מסויים האנונימיות הופכת למיותרת. מי שכתבה לי הערב יודעת שכל זה התחיל כתשובה עבורה. אשמח לשמוע גם את דעתכם. לילה טוב, אריק.
 

בוסטר1

New member
אנונימיות

אנונימיות מעל גלי האתר תמיד טובה ולא מזיקה הרי שמי שמתמיד בפורום יזכה להכיר את החברים אישית אם ממכתב שהגיע או ממפגש בשוק האנונימיות היא לחרדנים (המצאתי מילה)וגם להם הזכויות
 

doroni10

New member
למה להתחבא? או.. צריך להתחבא?

התשובה לכך נתונה אצל כל אדם ואדם- אין תשובה נכונה לכאן או לכאן, אבל בכל בחירה יש את היתרונות ויש את החסרונות. אדם שמסתתר ואינו רוצה להחשף אמנם לא יהיה חשוף לשאר חברי הפורום, אבל אז גם יהיה מאד בלתי מעורה באותם מפגשים וחילופי הפריטים הרבים שיש בין משתתפי הפורום לבין עצמם. ועל כן על כל אדם לקבוע לעצמו את הגבולות. רצוי לציין שמאחר וכולנו (או רובינו) אספנים של משהו, הרי העניין עצמו כבר גורם לאיחוד מסויים ביננו. ברור שישנם כאלו שמציצים, רוצים להשתתף אך פוחדים, ויש כאלו אינטרסנטים שגם מציצים ומחפשים למטרותיהם שלהם- כל אחד סיבותיו עימו. - לפעמים מתחבאים מאחורי ענף דק... אך בכל זאת, אדם שאוסף לעצמו בלבד דומה לזה שכותב לעצמו בלבד- אל המגירה- איפה שהו הוא מפספס את היכולת האמיתית, בעיקר להתפתח על ידי עזרה מאלו שיכולים להיות ידידיו. דורון,
 

מאמאסאן

New member
בלי סודות בחברה - כך חונכנו

היות ומסורת השירשורים כאן, מתפרשת על פני כל התחומים, מתחילים מהאוסף, עוברים לתגובות על אוספים של אחרים, מעלים זכרונות, חולקים חווית, מציעים עזרה, כפועל יוצא, מכסים טפח, ומגלים טפחיים. וכמו שציינת, אריק, אבא של נעם, זאת מישפוחה של אספנים, במשפחה, מתנהגים כבמשפחה. אייך אני יכולה לספר על האוסף שלי, אם לא בליווי אנקדוטות, שהן חלק בלתי נפרד ממנו. ומלבד זאת, חשבתי שבכנס, נענוד תגים, בהם הניק - השם - ושם האוסף אחרת, אייך אדע שאני נותנת לבני הנכון, את התקליטים ?
 

python 4

New member
אל תדאגי, בּני יש רק אחד../images/Emo9.gif

וכך עשינו במפגש בפברואר - לכל אחד היה תג כזה שציין את שמו, וככה יכלתי להבחין בין תמיר למוטי, למשל. אבל אם אני לא טועה זה היה המפגש הגדול הראשון של הפורום והרוב שם לא הכירו את האחרים.
 

python 4

New member
בוודאי שאי אפשר להערות באמת בפורום

ולהישאר אנונימי. הרי כמו שאמרת, הכתיבה בפורום עצמו היא רק חלק מה- "התערות", החלקים האחרים זה ההחלפות הרבות והמפגשים בהן באמת אי אפשר להישאר חשאיים (אלא אם את אמא של יותם). יחד עם זאת, תמיד ישנה חשיבות לדיסקרטיות מסויימת באינטרנט... כלומר, לא נותנים את הכתובת לכל אחד, צריך להכיר את האנשים קודם. אני למשל יכולתי לשלוח את הכתובת שלי בראש שקט למוטי, שהיו לו כמה בולים נהדרים מהונגריה (תודה, מוטי) בלי לחשוש שהוא יופיע אצלי באמצע הלילה כדי להדגים לי את השימוש באחד הסכינים שבאוספו (ואני נותן את זה כדוגמא כי לדעתי אי אפשר לרצוח בנאדם בשנתו עם סביבון, בול מזחלת או צפרדע). לזו שמתלבטת אם להיחשף - לדעתי את יכולה בנתיים לשאול את אריק למי את יכולה לשלוח את כתובתך בבטחה..
 

תמיר1991

New member
אני בחיים לא אתן את הכתובת

שלי למישהו שאני כלל לא מכיר, אבל בפורומים שאני בהם אין שום סיבה לאנומיות, במיוחד לא כן, עם אוכלוסייה כ"כ חמה, כ"כ אינטילגנטית (2 דוקטורים, 2 בדרך, עורך דין ובשביל כל השאר אני אצטרך לכתוב הודעה יותר ארוכה מהסיכומים של ירון...) וכל כך מדהימה. כה לחי! תמיר.
 

doroni10

New member
בולים אלו הגיעו אלי מ"אבא של נועם"

הנה דוגמא (אחת מני רבות בפורום.. ) ל"רווח" האפשרי מאי התחבאות.. בין היתר, אני אוסף בולי נוף, מבנים וכו. ידע אל כך "אבא של נועם" ושלח אלי חבילה ובה בולים וסינדרלות המציגים נוף ומבנים. בין הבולים הסתתרו להם 9 הבולים הבאים (מתוך 19 בסידרה)- מדובר בסינדרלות שיצאו בגרמניה (לא על ידי הממשל) לאחר מלחמת העולם הראשונה. הסידרה כולה מציגה נופים מ-19 איזורים אשר נלקחו מגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה מתוקף הסכמי ורסאי. למעשה הסידרה הופיעה על גבי דף מהודר אשר כותרתו: "לעולם לא נשכח" ובהמשכו פירוט לגבי האיזורים שנלקחו משליטת הגרמנית תחת ההסכמים הנ"ל. 9 הסינדרלות המוצגות כאן הינם האיזורים על אדמת אירופה שנלקחו מהגרמנים, 10 הנוספים (אותם אין ברשותי) מציגים נופים מטריטוריות מעבר לים כגון איי-מרשל ואחרים באוקיאנוס השקט ועד איזורים באפריקה. ניתן למצא פירוט (אם כי כתוב באופן פוליטי ביותר) במאמרו של הנרי וסרמן בעיתון הארץ.
 

תמיר1991

New member
בולים מדהימים!

לגבי המאמר, הוא מאלף, אך פוליטי למדי. איפה זה פרוסיה? תמיר.
 

doroni10

New member
פרוסיה

פרוסיה אחת מן הנסיכויות הגרמניות , לאחר מכן ממלכות. האזור שהיה קרוי בשם זה נמצא בין גרמניה לפולין של היום. הממלכה היתה מחולקת לשני חלקים: פרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית. פרוסיה הייתה אחת מן הממלכות המשפיעות ביותר על הזירה הפוליטית באירופה, בעיקר במאות ה-19 וה-18. היא היתה הממלכה החזקה ביותר בין כל הנסיכויות הגרמניות, ובנוסף לכך היה מתח תמידי בינה לבין שכנותיה. אוטו פון ביסמרק היה ראש ממשלת פרוסיה והוא ניהל מדיניות חוץ שהביאה בסופו של דבר לכיבוש הנסיכויות הגרמניות האחרות ואיחודם תחת מדינת גרמניה ב-1871. (מתוך ויקיפדיה)
 
צריך לכבד את רצון הנמנעים מלהיחשף,

טעמיהם עימהם ואני סבור שאל לנו לתת להם הרגשה לא נוחה, ולא את הצורך לתת לנו הסבר על כך. למרות שכשאנשים עושים היכרות הם באופן טבעי מיד אומרים את שמם, מציגים כרטיס ביקור עם כל פרטי הקשר שלהם וכו' הרי שכרטיס הביקור של האנשים כאן כל כך עשיר שזה ממש לא משנה באיזה שם חסוי הם בוחרים להשתמש ומדוע. ועל מנת שלא ירגישו שלא בנוח, אני מציע להם סיבה טובה - יש כאן אנשים בעלי אוספים יקרי ערך, לא כולם היו רוצים שיוודע שאוסף שעוני הזהב שלהם נמצא בכתובת XYZ. במפגש , יחשפו מן הסתם השמות, אבל הם לא יהיו ב WEB. שבוע ימים שאני בפורום, ניסיתי לשנות את הכינוי המפגר שהמחשב הציע (כי יש יותר מדגני אחד) וללא הצלחה, מי שרוצה להגיע אלי, אז אין יותר מדי נמרוד דגני בקוסמוס. אש"י - מצטרף למזל טוב
 
חס ושלום שמישהו יהיה עם הרגשה

לא טובה, או ירגיש לא בנוח. חלילה וחס. לא היתה לי שום כוונה לשפוט מבחינה ערכית את הנושא, ולומר שחשיפה יותר או פחות טובה משמירה על אנונימיות. לא זה העניין - מה שרציתי זה להעלות את הדילמה בין שני הרצונות הלגיטימיים, ואת האופנים השונים שכל אחד מאיתנו בוחר כדי לפתור אותה. אף אחד כאן לא צריך להרגיש שהוא צריך לתת למישהו הסבר. ועוד דבר מעניין שנובע מהסוגיה הזו - היכולת להתקשר למישהו, להרגיש חברות וקרבה, בלי לדעת עליו יותר מידי. הנה, יש איש אחד בפורום שמשתתף בו כבר הרבה זמן, ושאני מרגיש כלפיו קרבה מיוחדת - איני יודע את שמו המלא, איני יודע היכן הוא גר ואיני יודע מה הוא עושה למחייתו. אני יודע מעט על אוספיו, מכיר ומוקיר את הידע העצום שלו, ובמסרים שהחלפנו במשך הזמן על עניינים פרטיים גיליתי שיכולנו להיות כנראה חברים מאוד קרובים. אני מכבד את רצונו לשמור על אנונימיות, ומעולם לא שאלתי אותו שאלות אישיות. מצד אחד- אני בעצם לא מכיר אותו. מצד שני - הוא נפש קרובה. זה כמובן לא יכול היה לקרות אלא באינטרנט, ואני חושב שזו תופעה מרתקת בפני עצמה. ואם יזמין אותי לכוס קפה איזה יום אשמח מאוד, ואני יודע שהוא מחייך למקרא הדברים.
 

yblumann

New member
שמות וכנויים

לי אין כל בעייה להזדהות בפורומים בשמי האמיתי. OK, אני חי בלונדון ולכן איני יכול להשתתף במפגשים - אבל גם בפורום לונדוני אני משתתף בשם האמיתי. יש לי אוסף בולים גדול אבל לא יקר, ואני מבין את מי שחושש שגנבים ימצאו אותו דרך תפוז. בבריטניה גניבות של אוספים היא לא נפוצה. Yoram
 
שלום, אני אמא של יותם (בין היתר)

אני דווקא מעדיפה לשמור על אנונימיות. כלומר, זו לא ממש אנונימיות, בהתחשב בזה שאתם יודעים מה אני אוספת, איך קוראים לילד שלי, מה הם תחביבי האחרים ומה הדעות שלי על כל מיני נושאים. אבל לא מתאים לי לחשוף את השם שלי כאן (אם כי מי שצריך לדעת, יודע, ומי שהבטיח לשלוח כרזה בתמורה לחשיפה המרעישה, עדיין לא עשה את זה), וכולם מכבדים את זה, ולא עושים אאוטינג או משהו בסגנון. בנוגע לכתובת - יש לי תא דואר, וחוץ מהפקידים בדואר, אף אחד לא יודע לקשר ביני לבין התא דואר שלי (הוא משמש אותי לקבלת דברים מעוד פורומים). בנוגע לפורומים אחרים - יש לי כינוי בכל פורום, ולמרות כאב הראש הכרוך בהחלפת שם משתמש בכל מעבר לפורום אחר, עדיין אני מעדיפה שלא ידעו עלי יותר מדי. בנוגע לכינוייים - אני מוצאת שזה צבעוני ומוסיף עניין לפורומים השונים, להמציא כינויים. כאן הכינוי שלי הוא בנאלי, אבל אז הדימיון שלי היה לא מפותח, והשתמשתי בכינוי מפורום אחר. כינויים כמו "בעל הקופסאות" או "ליילנד המקורית" בהחלט מבהירים מה עניינו של בעל הכינוי כאן. אבל איש הישר בעיניו יעשה, ואף אחד לא חייב לחשוף פה את שמו, או כתובתו או להיפך - לשמור על אנונימיות ולהמציא כינויים.
 

® רן

New member
מסכים עם הרצון לאנונימיות

אבל אני מרשה לשם הפרטי להיות חשוף כאן. רן הוא שם פרטי נפוץ מספיק שאני לא רואה איזה נזק יגרם מחשיפתו, גם אם בהחלט לא הייתי רוצה לגלות כאן שם מלא או כתובת. האמת, ההתעקשות של אמא של יותם לא להסגיר את שמה הפרטי אף פעם לא היתה מובנת לי (ולמעשה הוא כן התגלה פה בפורום פעם), אבל כמו שאומרים, רצונו של אדם כבודו... ובקיצוניות השנייה - תמיר, אמרת ש"בחיים לא אתן את הכתובת שלי למי שאני לא מכיר", אבל מהפרטים שאתה כן מפזר כאן ניתן לגלות את הכתובת שלך תוך 5 דקות. לפרנואידים בינינו, כדאי לזכור שמערכת תפוז זוכרת כתובות IP של כל מי שכותב כאן. בעזרת צו בית משפט (או סתם קשרים טובים) ניתן לגרום לכל ספק אינטרנט לגלות מי מסתתר מאחורי כתובת ה IP. ולספק האינטרנט שלכם יש את שמכם המלא, כתובתכם ומספר כרטיס האשראי שלכם. אנונימיות באינטרנט היא פחות גורפת ממה שאנשים לפעמים חושבים.
 

תמיר1991

New member
אני יודע שניתן לגלות את כתובתי,

וזה לא מרתיע אותי... אני אף פעם לא לבד בבית בלאו הכי. אמרתי שלא אתן אותה מרצוני. תמיר.
 
האמת, שההתעקשות שלי היא כבר מסורת

וחבל לי לסטות ממנה
ובפורום שמי לא התגלה אף פעם, אלא רק במפגש הפורום, וגם זה אחרי לחצים, הבטחות ושוחדים (שלא קוימו, אני מזכירה שוב, בעדינות). בפורום אחר בו אני גולשת, החברות נפגשות לעיתים קרובות, ומרוב הרגל, מכנות זו את זו אך ורק בכינויי הפורום, ולא בשמות האמיתיים, למרות שהם ידועים לכל המשתתפות. ככה שזה באמת עניין של הרגל ו"ראש" מסויים. ולא דיברתי על הסתתרות מפני צו בימ"ש. אם למישהו כל כך חשוב לדעת מי אני, הוא מוזמן לפנות לספק האינטרנט שלי ולברר זאת לפי כתובת ה- IP.
 
למעלה