שלום, אני אריק.
קיבלתי בימים האחרונים כמה מסרים בעלי נושא משותף, בעניין הרצון "להחשף" בפורום מול הצורך או ההרגשה שכדאי לשמור על מידה של חשאיות, או של אנונימיות. השאלה הזו לא פשוטה, ולכן החלטתי להעלות אותה כהודעה, ובעיקר לשמוע גם מה יש לכם לומר. הפורום הזה שלנו יש לו תכונה משעשעת. מצד אחד, לפי כללי האינטרנט הרגילים, כל אחד מסתתר מאחורי ניק, ומשתדל להישאר אנונימי, ושידעו עליו כמה שפחות. מצד שני, אצלנו - המחיצות נופלות מאוד מהר, בין היתר בגלל שפיתחנו מנהג של משלוחי מנות בלי לחכות לפורים. הרבה חברים עוסקים באופן קבוע במשלוח פריטים אחד לשני, וזה נורא כיף. אבל אי אפשר כמובן לעשות זאת כשאתה לא חושף את זהותך, לפחות בפני מי ששולח לך משהו. מכיוון שאנחנו גם נפגשים מידי פעם, ההיכרויות האישיות הופכות לאמיתיות, נוצרות חברויות, ומהר מאוד כל הענין של החשאיות נהיה מיותר ומצחיק. איך תזמין אליך הביתה חברים כדי להראות להם את האוסף, אם אתה לא מספר להם מי אתה? וכנראה שיש עוד נסיבות מקלות: רוב המשתתפים הם מבוגרים ולא ילדים או בני נוער, ונראה שכולם (גם בני הנוער שמשתתפים בפורום) הם אנשים "אמיתיים" ובעלי עניין. אני חושב שקשה לרמות אותנו, ולהשתלב בפורום הזה לאורך זמן אם אין לך איזה עניין אמיתי באספנות. אולי זו הסיבה שבפורום שלנו קל יחסית להפתח ולהוריד את חומות המגן. כמנהל הפורום, אני עדיין מקפיד על כללי בטיחות מינימליים, כלומר שלא יכתבו פרטים אישיים בפורום עצמו, כמו כתובות או מספרי טלפון. אבל, כמו שאתם יודעים היטב, מערכת המסרים משמשת אותנו לעניין הזה הרבה וטוב. אני מאמין שאין הרבה פורומים באינטרנט שבהם יש כל כך הרבה פגישות בין משתתפים (ואני לאו דווקא מתכוון למפגשי הפורום, אלא גם ובעיקר פגישות אחד על אחד). אני מוצא שהשילוב הזה בין הכרות וחברות וירטואליות לבין מפגשים וחברויות אמיתיות, בלתי אמצעיות, הוא מעניין מאוד. ולא שאין כאן כמה חברים שמסרבים באדיקות לחשוף את עצמם. שלא תבינו לא נכון - זה בסדר גמור, ואני לגמרי לא רוצה שישתמע כאילו זה בעיני הפתרון הלא נכון. אבל לי באופן אישי נראה כאילו בשלב מסויים האנונימיות הופכת למיותרת. מי שכתבה לי הערב יודעת שכל זה התחיל כתשובה עבורה. אשמח לשמוע גם את דעתכם. לילה טוב, אריק.