שלדים בארון

פלסטלינה.... אני חווה יאוש חזק למקרא הטראומה שעברת

וההשפעה התמידית עלייך. אני יכולה רק לברוח לדמיונות: מה היה קורה מבחינתך לו היו הפוגעים חווים נקמה קשה? האם הדבר היה מטיף טל ניחומים על פצעך?
יותר מכך: לו היו מאפשרים לך לנקום בהם במו ידייך, האם היית מסוגלת לכך, והאם היה המעשה מאחה במדה מסויימת את הפצע?

לו היית עוברת חוויה דמיונית מתקנת, בו היה ניתן לך לדמיין, בנוכחות מטפל/ת, שאת נוקמת בפוגעים, והיית מתארת בקול ובפירוט מה את עושה להם, האם היה הדבר מנתב את הרעל החוצה במידה לא קטנה?
את רואה, זו תמיד הגישה שלי.
 
ריגשת אותי, אבקת שוקולית חמודה אחת! יש לי בלאגן בראש...

אחרי שאסדר אותו אשוב להגיב לך. חיבוק ענק ומועך.
 

matteryou2

New member


סתם כי בא לי
 

matteryou2

New member
לא עוד. מהיום יש עם מי לשתף.

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי זה לשמוע אחרים ולשתף בעצמך. בכל תחום בחיים.
אני פה לשירותך בצניעות רבה וללא דחיפה/משיכה לכיווני. לשיקולך.
 

pov2

New member
צר לי שתגובתי אלייך לא הובנה כהלכה (ושהוכפשתי פה)

כשכתבתי לך (במסר אישי) שלדעתי, יומרני לחשוב שנפגעות הקוראות אותך פה, ישתפו פעולה עם חשיפת שלדיהן
- לא היה בכך שום תלונה על הודעתך ושום איום במחיקתה ושום התנגדות לשיתוף פעולה שכזה מצד הקוראות (והקוראים)
אני מופתע מהפרשנות (האיומה) שנתת להודעה שלי.
אני האחרון שימנע דיונים שכאלו ומקווה שיושרו ההדורים.
&nbsp
כמו כן, ברצוני לכתוב לכל הנפגעות והנפגעים פה, שהם לא אשמים בשקרה להם
ושהפניית העורף המשפחתית לטראומה שלכם, היא שכיחה ומעידה רעות על מפניי העורף ולא עליכם.
בנוסף, אני שמח שמצאתם את הפורום הזה כמקום בטוח לדבר על הדברים ש"אסור" היה לדבר עליהם בכל מקום אחר.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
חייבת לך התנצלות פוב, לא הבנתי אותך

לא ידעתי מה לחשוב.
שיערתי שכוונתך היתה אחרת.
מקווה שלא יהיו hard feelings
 
אפשר ללבן אי הבנות בשמחה, אם צריך אודה בטעות שלי. אני ממתינה

לו. שאם ירצה ישוב להסביר את משעמות הדברים וגם לקבל את התנצלותי.
 
למעלה