שלדים בארון



 

pov2

New member
כן. שמירת הסוד מתרחשת ע"י הפעלת מנגנון דיסוציאציה (=ניתוק)

זהו מנגנון הגנה הישרדותי, המופיע במצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להלחם או לברוח.
הניתוק הזה שמתבצע בין הטראומה להכרה, נועד להגן על הנפש מפני האימה וחוסר האונים.
(כשרואים למשל, נשים בזנות עם מבט חלול- סביר שהן "הפעילו את המנגנון").
כשההניתוק הופך לדפוס קבוע (לרוב, עקב רצף טראומות קשות בילדות)- הופך המנגנון ל"הפרעת זהות דיסוציאטיבית", המוכרת לנו בשם:"פיצול אישיות".
הפרעה זו, אכן מפריע להתנהלות התקינה של הסובל ממנה, עקב "שבירות בזכרון" המתרחשות במשך היום
אך מצד שני, זה מאפשר ל"אישיות" המנותקת מהטראומה להתנהל עם קצת פחות דכאון בחיים.
(כפי שאמרנו- מנגנון השרדותי...)
&nbsp
 
הדרך שלי להגיב לאנשים, גם פגועים, היא להזדהות, ולהפנים

את רגשותיהם. לכן כשאני קוראת על דברים איומים כאלה אני חשה מצוקה אמיתית.
 

matteryou2

New member
עוד מנגנון שמוכר ומזוהה עם נפגעי אונס

הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת
קיומה של טראומה חוזרת ומתמשכת
&nbsp
הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת (Complex PTSD) , הינה אבחנה שנטבעה על-ידי ג'ודית הרמן וחוקרים נוספים המתייחסת לקיומה של טראומה חוזרת ומתמשכת. טראומה חוזרת יכולה להתרחש כאשר הקורבן נמצא תחת שבי פיזי או פסיכולוגי, כשאינו יכול לברוח וכשהוא מצוי תחת שליטה של הפוגע. אך לעיתים מדובר גם בטראומה חוזרת שאינה מופיעה במצבים כה קיצוניים. הטראומה המתמשכת נבדלת מ-PTSD קלאסי בשלושה תחומים עיקריים:
1. התמונה דיפוזית (פחות ממוקדת, התסמינים אינם חדים וברורים) אך מתמידה.
2. קיים שינוי משמעותי באישיות- ברור כי אצל מי שאישיותו התפתחה תחת תנאים של לחץ כרוני ושליטה כופה יווצרו עיוותים באישיות לעומת מי שאישיותו התפתחה בתנאים רגילים. אך גם אם לא מדובר בתנאי שבי וכפייה, חשיפה לטראומות חוזרות, בעיקר בגיל ילדות, גוררת אחריה שינוי בדרך החשיבה, הרצייה, הרגש וההתנהגות.
3. פגיעות השורדים לפגיעה חוזרת. ויקטמיזציה חוזרת מתקשרת לפעמים להיסטוריה של התעללות ממושכת בילדות, ושורדי התעללות בילדות נמצאים בסיכון לפגיעה חוזרת בבגרות.
כך שבעוד שהפרעה פוסט טראומתית קלאסית מתאפיינת באירוע אחד, חד וברור, ובהימנעות ממנו, PTSD מורכב מתאפיין באירועים חוזרים, לעיתים אפילו לא כה קשים למי שאינו הקורבן, ולחזרה בלתי נשלטת כמעט לחוויה דומה.
ככלל, ילדים ומתבגרים רגישים יותר מבחינה אישית משפחתית ותרבותית לפגיעה של טראומה והם ייפתחו פסיכופתולוגיה יותר משמעותית בעת חשיפה לאירוע טראומתי חוזר. רוב המקרים של PTSD מורכב הוא של מבוגרים אשר הטראומה החוזרת הייתה בילדותם. מצבם של נפגעים מטראומה בתוך המשפחה הוא הקשה ביותר , מאחר והמשפחה אמורה לשמש מקור ראשי למשאביו של הילד ועל-כן איום מבית הוא המזעזע ביותר את המבנה הנפשי התקין.
חוקרים רבים דנים בסוגיה של ההבדל בין PTSD מורכב לבין בעיות נפשיות אחרות כמו הפרעות דיסוציאציה, הפרעת אישיות גבולית ועוד. חשיבותה של אבחנת ה- PTSD המורכב, בכך שהיא לוקחת בחשבון את הקשר בין הסימפטומים של המטופל בשעת הטיפול לבין החוויה הטראומטית שעבר. קיימת לכך חשיבות רבה הן במישור המשפטי, אך בעיקר במישור הטיפולי בו נדרשים המטפל והמטופל למצוא את המובן הנכון לבעיות הרגשיות של המטופל.
 
אוי פלסטלינה. אני חשה ייאוש למקרא הטראומה שעברת

וההשפעה המתמידה על נפשך.
אני יכולה רק לפנות לדמיונות: מה היה קורה מבחינתך לו היו נוקמים בפוגעים?
מה היה לו היו מאפשרים לך לנקום במו ידייך?

ואם היית מתארת בקול ובפירוט לפני מטפל או מטפלת מה היית עושה לפוגעים, האם זה היה מנתב את הרעל החוצה?

את רואה, זו תמיד הגישה שלי.
 
למעלה