שיתוף

yoni13077

New member
ברור שיש פער

אני התייחסתי לתהיה שלך ואפילו הגדרת את זה כמשהו שמכעיס אותך, איך הוא שם רגל אחת כדברייך ולא שם את הרגל השניה. הוא לא חרדי מהזן הקיצוני אבל הוא עדיין אדם מאמין ולכן מבחינתו זה מובן בהחלט.

תקוות יש לכולם, הוא מקוה שאת "תחזרי" כפי שהוא אמר, ואת מן הסתם מקוה שהוא יעשה איתך את הדרך כולה ויצטרף אלייך. אבל עד שאחד מכם יצטרף לשני אין טעם להתמקד בשינוי של השני אלא במציאת הדרך הנכונה לשמור את הקיים תוך הסכמות. ובכוונה לא השתמשתי במונח 'להתפשר' כי הוא לא מדויק בכלל, מבחינת אדם מאמין אין מצב בכלל להתפשר על אחד מתרי"ג מצוות ונניח להחליט ששניכם מקיימים חצי מהתרי"ג או משהו כזה.. ומבחינת אדם שלא מאמין (או מפקפק) אין סיבה לקיים אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר בזמן שהוא גם ככה מוותר על חיים חילוניים גלויים ומוחלטים. אלא כאמור למצוא את הדרך לשמר את הזוגיות והמשפחה גם אחרי הפער הגדול שנוצר.
 

reאלי

New member
וואוו, כל מילה נכונה...

הלוואי שהייתי יכול להוציא ממני ברגע אחד את כל שטיפות המח בנושא...
 

מומיה26

New member


 

nini132

New member
סתם אגב

פעם הייתי חד משמעי בקשר לדת, היום... ובכן אני שוב חד משמעי בקשר לדת.
 

זאבי110

New member
זוהי שורש הבעיה

שאנחנו עדיין מייחסים להנהגה שונה בענייני דת כבגידה. אבל עובדתית זה בדיוק אם בעלה היה טבעוני באידיאלוגיה, האם כשתאכל משהו בסתר שלא על פי השקפת עולמם של טבעונים, זה יחשב כבגידה??? גם אניסות דתית נסתרת בלי שידע, אין כאן שום הגדרה של בגידה, לדעתי, אבל אולי אני טועה
 

שילגיה13

New member
שורש הבעיה

אני חושבת שזה שאני רואה את זה כבגידה זה כי אני עדיין מרגישה בוגדת בכל הערכים שגדלתי עליהם בכל פעם שאני כופרת בהם.
חוסר השקט נמצא אצלי בפנים. כפי שכתבתי אני מתייסרת מצפונית כי אני עדיין לא סגורה על עצמי .אז פי כמה כשזה מול מישהו מוחשי כמו בעלי היקר והאהוב :)
 

yoni13077

New member
זו נקודה חשובה מאוד

ואכן חשוב להתמקד בה, כלומר בשלמות שלך עם הכיוון שתבחרי בו.
בכל הקשור לבעלך אין בכך בעיה של בגידה, וגם אם מילולית תוכלי להגדיר זאת כבגידה שהרי הוא נותן בך אמון במשהו ואת בוגדת באמון הזה, אל תראי את זה כמשהו שלילי, לפעמים עדיף לשקר, מה לעשות...

ברור שעדיף לחתור למצב של כמה שיותר גילוי לב ושיתוף, אבל זה כמובן לא ביום אחד אם בכלל..
 

reאלי

New member
לחזק את מה שנאמר...

וכפי שכתבתי לך קודם. רגשות זה רגשות. אי אפשר לברוח מהם.
לוקח זמן להתבשל ולהבין מה את רוצה.

בעניין תחושת הבגידה ומה שכתבת קודם, שהוא לקח את "הילדה הטובה מהסמינר":
אם זה היה עניין של מוגבלות רפואית כלשהיא, גם היית מרגישה כך? דפקתי אותו? הוא התחתן עם אשה בריאה ועכשיו היא לא?

החיים מורכבים. אנחנו עוברים הרבה דברים, פיזיים ורוחניים.
מותר לך לשנות את דעותיך גם אם הן נוגעות לדברים הכי קדושים, יקרים, חשובים ועמוקים שיכולים להיות. את בן אדם!

אם אתם חסידים ובעלך היה הופך לליטאי או הפוך, אז?? הוא היה מרגיש שהוא דפק אותך??? לא בטוח.
זו הדרך שהוא החליט לבחור. וזו זכותו כפי שזו זכותך...

תנסי להבין מה את רוצה מעצמך לפני שאת חושבת עליו, כך יהיה לך גם יותר קל לדעת עם מה לבוא אליו...
 

שילגיה13

New member
מה שנכון נכון

אין ספק שבשביל להבין מה אני רוצה אני אמורה לעבור דרך.
אבל בדרך הזאת אני יכולה לאבד דברים חשובים.
והשאלה היא-איך מנסים למצוא את הכיוון שלך כשגם הבדיקה עצמה יכולה לעלות לך מחיר כבד?
ומה אם בסופו של דבר אחליט שטוב לי המקום בו אני נמצאת אבל אז אסתכל אחורה ואגלה שמה שהשארתי אחרי זה שברים על שברים?
 
אם עדיין תהיו ביחד,

דבק האהבה יאחה את השברים.

את בתחילתו של התהליך?

איך הגעת לחלל שבת? במודע, או שפתאום שמת לב שחיללת ושום דבר לא נקף אותך?
 

שילגיה13

New member
שבת

התהליך קיים אצלי כניראה מאז שאני זוכרת את עצמי
אבל עלה לתודעה שלי ממש בחצי שנה האחרונה.
חילול שבת-באופן מאוד קר ומחושב פשוט חיכיתי לזה, לשעת כושר
ועשיתי את זה.
זה היה לא יותר מפעמיים.כרגע אני לא מרגישה צורך גדול לחלל את השבת כמו שאני לא מרגישה צורך גדול לא לחלל אותה,,
מקווה שלא כתבתי מורכב מידי,,
 
התיייסרות מצפונית

נסי לחשוב - במידה ואהובך יזרום עם דרכך, האם גם אז תתייסרי מצפונית?
יש לי תחושה שלא.

ואם צדקתי זה אומר שהתחושות מעט משקרות.
 

אחרת9

New member
שלום שלגיה

קודם כל קבלי הזדהות...

בתור אחת שעוברת תהליך דומה אין לי אלא לעודד אותך לשוחח עם בן זוגך, ובעדינות לשתף אותו בעולמך. לא חייבים לפרט הכל ולא חייבים להתוודות, אבל חייבים הרגשה של אימון. לדעתי הגבול עובר היכן שמציבים אותו-כלומר אם לא נוח לך כנראה עברת אותו..
אפשר גם להזיז גבולות, אפשר הכל. אבל אם יש לך זוגיות טובה היא שווה המון.
 

שילגיה13

New member
אם לא נוח לך כנראה עברת אותו

כמה נכון המשפט הזה..
תודה על ההזדהות
יש לי הרבה דברים לחשוב עליהם בשבת :)
 
תגובת הבן זוג

נהיה אולי משעמם לומר את זה, אבל בהחלט מזדהה עם מצבך.
את אמנם מעריכה שבן זוגך לא יעבור לצד השני, ומצד שני להסתיר ממנו את התהליך שאת עוברת מרגיש לך כמו בגידה.
השאלה היא, אם את יכולה לשער מה תהיה תגובתו למשמע הדברים.
האם יש חשש שאהבתו לאלוהים תגבר על אהבתו ונאמנותו לאשתו, ויתבע גט?

הצער הזה לחיות חיי שקר לעומת הרצון ''לצאת'' עם דעותינו ולהיות מי שאנחנו ולהסתכן באיבוד חיי משפחה תקינים ממלא את כל עולמי.
הרבה עצות ותובנות תקבלי פה, אבל התמיכה, כפי שביקשת, זה הרכיב הכי משמעותי במסע המפרך הזה.
בהצלחה.
 

שילגיה13

New member
מה שהיה בשבת

ערב טוב,
קודם כל תודה לכל המגיבים זאת באמת הרגשה טובה:)
בשבת סיפרתי לבעלי ה-כ-ל.כמו שחשבתי עניין השבת הפריע לו מאוד,היה לו ממש קשה לקבל את זה.
יחד עם זאת-הוא אמר לי שלעולם לא יוותר עלי ושמצידו הוא מוכן לחכות לי "שאחזור" כל החיים.
זאת הקלה מאוד גדולה לדעת שהוא יודע.אבל זה לא פותר לי כלום. עברתי שבת מהגיהנום (תרתי משמע)
מחכה לרגע שהיא תצא.כמו איזו מריונטה בהצגה והוא באמת לא מסוגל להבין,,,לא עד הסוף.
נראה מה יהיה,,,
שיהיה שבוע טוב לכולנו.
 

reאלי

New member
ראשית מברוק על הצעד האמיץ!

שנית, לפי מה שכתבת למילטון ג'ון קודם, זה נשמע שהוא לא דוס סגור קלאסי וכבר היו דברים מעולם...

לא יודע אם לאחל לך שהוא יצטרף אליך,
אבל מספיק לומר שנראה שהוא יקבל אותך...

בהצלחה רבה רבה רבה!!!
 

זאבי110

New member
כל הכבוד, אבל

יש מצב שהוא מחר הולך להתייעץ עם העסקנים או הרבנים. אז תהיי עם אצבע על הדופק. אם הוא באמת אדם שקול הוא לא ילך לאף אדם דתי, רק ידבר איתך על כל צעד ושעל. יהיה מוצלח אם תלכו לייעוץ זוגי חילוני או מקסימום דתי לאומי. אבל מי שאתן עצה כשאני עצמי לא שם.
 
למעלה