שיתוף

שילגיה13

New member
שיתוף

היי,
אני די צופה מהצד בפורום בתקופה האחרונה,
לאור תהליכים שאני עוברת עם עצמי אני לא יכולה להגיד על עצמי בוודאות לאיזה צד אני שייכת ולאיזה צד לא.
מה שבטוח זה שאני פשוט עוברת את זה לבד.
ולכן השאלה שלי -ואני מאמינה שהרבה עוברים כאן את זה. איך משקרים למישהו שאוהבים וממשיכים להתסתכל לו בעיניים?
למה לעזעזאל אני חווה תחושת בגידה אחרי שחיללתי שבת ובעלי לא יודע מזה?עד לאן מגיע הגבול הזה של האמון? מתי זה כבר עובר את המקום הנכון במערכת זוגית?
אשמח לתשובות/תובנות או סתם הזדהות :)
 
שלום לך שלגיה

זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בחום הזה, משהו לבן וקר...

על השאלה שלך, התשובה של ברורה לחלוטין, לא משקרים למי שאוהבים, ו אהבה בנויה על אמון, וכיוון שיש ביניכם אהבה אז כל מה שאת צריכה לשאוף אליו הוא למצוא דרך לשתף אותו במסע שלך, זה לא פשוט אבל לשקר למי שאוהבים זה פשוט לא עובד!!!!
 

שילגיה13

New member
אכן

הנטיה הטיבעית שלי היא לגמרי להסכים איתך.
אני בן אדם מאוד מוסרי (בעיני לפחות) מה שמקשה לי מאוד על המסע.רק היום אני מבינה שכל החיים שלי בעצם אני חיה בסוג של הלקאה עצמית.גם כשאני עושה מעשים פסולים כביכול, הצורה שבה חונכתי לחשוב גורמת לי להאשים את עצמי על המעשה כלומר,גם אני עוברת עבירה וגם מתייסרת בייסורי מצפון מטורפים.במצב כזה כל האני שלי מעורער. אני כבר לא מכירה את עצמי.אני מאמינה שבעלי יעשה הכל בשביל לשמור עלינו והוא מודע בקטנה למה שאני עוברת. אבל חילול שבת? לא יודעת,,נראה לי שעד כאן.מלחיצה אותי עצם המחשבה של לעמוד מול זה. ואפילו לדבר על זה מול עצמי. כי שוב-אני לא שלימה עם זה ואני גם לא שלימה עם לשמור את השבת ואני לא שלימה בשומקוםםםםם!!!:(
 

משפטאי

New member
זה תלוי ביחס של בעלך לנושא

לא פירטת את היחס שלו לכל הנושא הדתי, ואיפה את נמצאים היום מבחינה זו.
זה מאוד חשוב. מפני שאם את חושבת שאפשר יהיה לעבוד איתו יחד, נראה לי שהנכון ביותר זה ללכת "צעד צעד". כלומר, לטפטף לו בעדינות מרבית את עובדת היותך "פחות מקפידה". ופחות ופחות. ככה, גם אם הוא לא יעשה איתך את כל הדרך, הוא יכול יהיה לעכל את זה.

אבל אם הוא לא בכיוון בכלל של הזדהות עם הנושא, זה נראה לי הרבה יותר מורכב.

אצלנו עשינו את התהליך יחד, אבל הוא לקח הרבה מאוד זמן (כמה שנים). הסבלנות משתלמת (וגם מרגשת).

שבת שלום
 

reאלי

New member
זה נשמע שאת בתחילת הדרך...

אז ראשית, וסליחה שאני פסימי, תכיני את עצמך להרבה רגעים מורכבים ולא מובנים. (חלקם קשים)
זה לא קל להתנתק מעולם שלם של אמונות, ערכים ומעשים.

דבר ראשון תקבלי את עצמך. מותר לך להתחבט, מותר לך להרגיש רע וכמובן מותר גם להרגיש טוב.
תהליך הקבלה העצמית הוא הדבר החשוב כאן.

בקשר לבעלך אם הוא ממש לא בקטע, ולא ראית אצלו בעבר שום מצמוץ בנושא הדת אולי כדאי לך לעבור
את החלק העיקרי לבד למרות הקושי\(יש כאן בפורום הרבה תמיכה) ורק לאחר שתתחילי לגבש דעה כלשהיא
תוכלי לשתף אותו בעדינות. גם כך את בתקופה מורכבת ולהוסיף לזה מורכבות זוגת זה קשה מנשוא.

קחי בחשבון שגם אם הוא אדם פתוח ויש ביניכם הבנה טובה, בנושא כזה הוא עלול לרצות לא להבין אותך
אלא לנסות להוציא לך את "השטויות" מראש...

לכן זה תלוי מאד בבן הזוג...

בכל אופן שיהיה לך בהצלחה רבה בתהליך הזה, ונראה לי שכולם כאן ישמחו לתמוך, להקשיב ולסייע.
 

שילגיה13

New member
אפרט קצת

קודם כל,זאת הקלה לקבל תגובות,הביטחון שלי בדברים שעוברים לי בראש לא משהו בימים האחרונים,,
אז אם יש התייחסות משמע נשאר בי משהו שפוי.
בעלי מודע ל"פחות מקפידה" שלי.הוא מודע לזה שאני עוברת את התהליך אבל מעדיף לא להיכנס לזה.
אבל, אין מצב שהוא יעבור את התהליך איתי ביחד כי הוא מאוד חזק והדרך ברורה לו לחלוטין.אין לו שאלות,,
יש לו אולי טענות פה ושם אבל הן לא פוסלות לו את כל הדרך.הוא באמת בן אדם פתוח עם הבנה אבל בדברים שקשורים לדת-הוא מאוד חד משמעי.
גם ככה אני מרגישה רע להעביר אותו את זה. הוא בסך הכל התכוון לנהל חיים רגילים בלי הרבה בלאגן ופתאום הילדה הטובה מהסמינר התהפכה לו.
 

שילגיה13

New member
מכירה

תודה,
האמת-אני מכירה את השירשור הזה כמעט בעל פה, קראתי אותו בעיון כבר אז
ומצאתי בו עניין...אני לא חושבת שהמצב שלי דומה ממש:(
 
גם אם לא דומה

את יכולה להכיר את התפקידים הראשיים במשחק המוטרף הזה. וזה יעזור לך להבין מה האופציות העומדות בפניך.

אני מכירה לא מעט גברים ונשים שחשבו שבן/בת הזוג שלהם לא יבינו אותם לא יהיו בקטע ובטח לא ירצו לשמוע או להבין, חלק מהם היום חיים ביחד אורח חיים חילוני.
אבל מה? הצעד הראשון מפחיד נורא.

סתם המלצה : נסי לדבר עם בן הזוג שלך על הנושא של יוצאים בשאלה אונוסים/כופרים ולראות את תגובתו. את יכולה להעלות את הנושא בתור משהו ששמעת עליו / קראת כתבה וכך תביני לאן הרוח שלו בעיקר נושבת.

גם אם היא מתנגדת קשות לקיום תופעה כזו או אחרת שנוגדת את אמונתו, אין זה אומר כלום על מה שהוא באמת חושב. אנשים פוחדים להביע דעה נחרצת בנושאים שיש עליהם טאבו (כמו-גדולי ישראל, יש כאלה שידברו עליהם חופשי ויש כאלה שלא מעיזים)

בהצלחה לך.
 

שילגיה13

New member
מבולבולונת

לגבי מה שכתבת-דיברתי איתו ישירות על האופציה של ממש לעבור למקום חילוני ולעשות מהפך.
אין על מה לדבר מבחינתו.
ואני לא הרביתי לדוש בזה כדי לא לעורר דובים
 

yellow feather

New member
לעניות דעתי

ובעיקבות לא מעט הודעות בפורום הזה ובפורום השכן, הרבה מאוד אנשים שהתחנכו בחינוך החרדי פוחדים מהסביבה החילונית ללא שום קשר למידת דבקותם הדתית, הרבה אחרי שהם מגלים את השקרים שבהם האכילו אותם בנוגע לדת, הם באמת מאמינים שכל החילונים פושעים ומסוממים, הם באמת מפחדים על הילדים שלהם שיחשפו ליחסי מין בחצר בית הספר, הם באמת מאמינים שלחילוניים אין חיי משפחה, שכל הילדים החילוניים לא מכבדים את הוריהם ושהם רוצחים אחד את השני וגונבים כבילוי בשעות הפנאי.
זה שבעלך סרב לעבור לסביבה חילונית לא מצביע בהכרח על דבקותו הדתית ואמונתו בהלכה הרבנית אלא עשויה להצביע על פחד מהלא מוכר.

אני חילונית ולכן איני בקיאה בפרטי הפרטים של המנהגים החרדיים, אבל, האם התבוננת באמת בהתנהגותו הדתית?
האם בעלך "מעגל פינות" פה ושם?
איזה מכשיר סלולרי יש לבעלך?
האם הוא משתמש במחשב?
האם הוא מרשה לילדים להשתמש במחשב?
האם הוא מקפיד על התפילות בציבור?
האם הוא רץ לכל כינוס של רבנים משועממים ולכל הפגנה?
האם הוא עובד? באיזו סביבה הוא עובד?
מה דעתו על השרות הצבאי?
האם הוא גוער בילדים על עבירות "הלכתיות"?
האם הוא מתעניין/קורא חומר מדעי?

אולי אנשים אחרים יוכלו להצביע על נקודות נוספות שאת יכולה לבחון בהתנהגותו, ע"מ להיות בטוחה מהי עמדתו.

חוץ מזה, את יכולה לנסות לספר לו על מכרה שחיללה שבת מבלי שבעלה ידע, או מוטב, על מישהי שאכלה חמץ בפסח ולראות את תגובתו - האם הוא יטען שזו הפרת אמון או יתחלחל בגלל עבירת הכרת.
אם הפרת האמון תרגיז אותו - הוא בהחלט פתוח לשינויים, אם העבירה על חוקי ההלכה תרגיז אותו - כנראה שאין אם מי לדבר (או שהוא אנוס שנזהר בדבריו
)
 
גדול לכל הפסקה הראשונה

וכמו שהערתי בכמה הזדמנויות, מה שהפליא אותי לגלות הוא שגם אחרי הכפירה ולעיתים גם אחרי היציאה, עדיין נשארות לאנשים המון סטיגמות על הציבור החילוני, וברוב המקרים הם אפילו לא קולטים שמדובר בסטיגמה איתה באו מהבית.

אני זוכר כמה הופתעתי לגלות עד כמה בני הנוער החילוני מחונכים יחסית, ואז קלטתי כמה מפתיעה ההפתעה הזו, כי גם אחרי שהבנתי שהחילונים כקבוצה לא עונים לתדמית שבנו לי, עדיין נותרה בי הסטיגמה לגבי בני הנוער שלהם.
 

שילגיה13

New member
מעגל פינות

הדברים שכתבת נכונים אבל אולי לא ממש פירטתי על צורת החיים שלי.
לשאלותייך-הוא מעגל פינות כל הזמן,יש לנו אייפונים ומחשב עם מסך ענק בסלון,אנחנו רואים יחד תוכניות כמו הישרדות (כן,עם בנות בביקיני:))ועוד כל מיני,,
הוא לא ממש מתפלל בציבור חוץ משבתות והוא עובד במקום מגוון המורכב מכל מיני סוגי אוכלוסיה,הוא עשה צבא,,,וכל זה לא מונע ממנו להיות איתן מאוד באמונתו והשקפותיו.
הוא ממש מקובע בתוך המסגרת הזאת של החרדיות ואין מצב להזיז אותו משם.
 
הכרתי חברים

זוג כזה. זה לא יאמן אבל יום אחד הגבר ה'חזק באמונתו' 'מחזיר בתשובה' ועוד כל מיני כאלה, שיתף אותי שהוא חי בספק תמידי וברור לו שאם הוא ידע בוודאות שדרכו היא טעות הוא יחתוך בלי לשים על אף אחד.
אולי גם בעלך כזה, ואולי זה הוא בכלל.

אתם נשמעים כמו זוג ממש לא חרדי, או כזה שמרשה לעצמו לטעום ולראות דברים שלא שערום אבותיכם. אתם לא רחוקים מהדרך הנכונה...:)
 

שילגיה13

New member
דווקא בגלל זה

בגלל חוסר הטוטאליות שלו-של בעלי,אני חושבת שמכאן התחילה פתאום להפריע לי הדרך.
כי אם אתה דוס ולא רואה בעיניים,אולי אתה חי חיים שאני לא ממש מסיכמה איתם אבל לפחות אני מעריכה את המסירות וההקרבה בשביל משהוא שאתה מאמין בו.
אבל ברגע שאתה מתיימר להיות מישהו שאתה לא ואתה מאמין באמת מסויימת אבל לא ממש מוכן לשלם מחירים כדי לחיות לפיה זה כבר יוצר משהוא לא מאוזן
וזה גם מכעיס אותי-אם כבר אתה מאפשר לעצמך להיות עם רגל אחת בחוץ,מה אכפת לך גם לשים את הרגל השניה? אבל מסתבר שכל אחד מאיתנו רואה את הדברים באור שונה.
 
זה הפחד בוודאי

גבול מסויים שחונכנו לא לחצות אותו - הכפירה ביסודות הדת.
אבל אחרי שחושבים על זה קצת, ופוגשים אדם כזה, רואים שלא קורה כלום למי ש'הדליק אור בשבת' ועוד כל מיני כאלה, זה מעורר השראה:)

חכי קצת, יש לי הרגשה שתוך זמן קצר תופתעי לטובה.
 

yoni13077

New member
לא מצליח להבין את התהיה שלך

מה זאת אומרת לשים גם את הרגל השניה בחוץ? אם הוא אדם מאמין הוא דוקא נוהג בסדר על פי השקפתו, הוא אמנם לא לוקח את החרדיות בצד הפנאטי שלה, לא מקפיד על טלפון כשר וטועם יחד איתך כל מיני דברים, אבל זה ממש לא חייב לבוא עם איבוד האמונה..
 

שילגיה13

New member
לא צריכה

לא צריכה שיאבד את האמונה, גם אני לא בטוחה שאיבדתי אותה עדיין,,
אבל יש מרחב גדול מאוד מאוד בין לחיות אורח חיים חרדי מודרני ללחיות באורח חיים חילוני מסכים איתי?
ועל הפער הזה לא ניתן לגשר בדרך כלל אלא אם כן כל אחד יוצא מכליו כדי לבוא לקראת השני
 
למעלה