שיתוף ובקשת עזרה

[ZoharaD]

מסוג התגובות שהכי עוזרות

כי מזקקות לרגע את ההבנה שאני נוברת יותר מידי.

כשמדובר בבתי - קשה לי שלא,
אני אגב אמא מאוד משחררת...אבל בצמתים שכאלה קשה לי ההחלטה.
אחרי שהיא תתקבל I WILL LET GO.

וההתלבטות היא לא אם לתת לילדה את כל האפשרויות, בעייני ברור שהיא יכולה להיות כדורגלנית ומחוננת באותה העת...אני אפילו מעודדת את כל "השגעונות" שלה ונותנת להם המון מקום בחיים שלנו.
ההתלבטות נובעת מחוסר הידיעה אם ביה"ס החדש וכיתת המחוננים יאפשרו זאת.

בית הספר הנוכחי , למרות שאינו "פתוח" מאוד מעודד פעילות משותפת של בנים ובנות, מאוד מעודד קבלת האחר והשונה וגם בנבחרת הכדורגל יש בנות.
ובנים גדולים משחקים עם בנות קטנות ללא סטיגמות ומתוך כבוד וקבלה.
והספק הוא האם בבית הספר שבו מתקיים מסלול המחוננים, ילדים מכיתות אחרות "רגילות" , גם ישתפו ויקבלו.

כשקיבלנו את מכתב התשובה מכיתת המחוננים, כשנלווה אליו הסבר על תלבושת בית הספר - "מכנס עד הברך לפחות, בצבע שחור או כחול בלבד"
זה מיד עשה לי צמרמורת הבנתי שהבחירה היא לא רק "כיתת המחוננים" כן או לא. הבחירה היא בבית ספר אחר, כיתת המחוננים, נמצאת ומתנהלת בתוך בית ספר נורמטיבי עם תכתיבים נושנים של מערכת החינוך .
זה נשמע שולי- "עם איזה מכנסיים הילדה תלך לבית הספר" אבל הקונפורמיזם הזה והתכתיבים לגבי תלבושת אחידה מאוד נוקשה...הם דוגמא לדברים שאני חוששת מהם.

 

[אביבקיץ]

אזור חיפה? דוד ילין?

אם זה לדוד ילין, אל תדאגי.
המכנסיים עד הברך לא מרמזים על הפרדה בין בנים לבנות...

אני מכירה שם ילדים, ולפי מה שאני רואה - בהחלט יש בנים שמשחקים עם בנות וכולי

(אני לא גרה בחיפה, אבל יש לי שם חברים)

מה שכן - זה נראה לי בית ספר מאד "סטדנרטי". לא איזו מסגרת פתוחה או מרתקת במיוחד


אם זה לשם ויש לך שאלות ספציפיות - אני יכולה לשאול את החברים שלי.

 

[ZoharaD]

דויד ילין

לא חששתי שהמכנסיים עד הברך מנבאים הפרדה.....סתם דרישה מיותרת בעייני.
מי אמר שילדות בנות 8 צריכות להסתיר את הירכיים ? זרוע זה בסדר וירך לא?

שמחה לשמוע שלפי מיטב ידיעתך יש שיתוף מגדרים במשחקים.

וכן אני יודעת שבית הספר הזה נחשב "סטנדרטי" וזה קצת מטריד אותי.
פתיחות - לאחר, לרעיונות אחרים, לטעמים אחרים ..ובכלל פתיחות מאוד חשובה לי במסגרת החינוכית.

בכל מקרה נחסוך מחברייך את השאלות קיבלתי פניות ממספר משפחות שיש להם ילדים שלומדים שם והציעו שאשוחח איתם לקבל עוד מידע ואבהרות ובכוונתי לעשות זאת.
אבל המון תודה על הנכונות!!!

 

[חייבתלהגיב]

That particular gifted program

actually does have some effect on the child's Mathematical development (though, of course, she would do fine without it) - they
learn Math with the Columbia method (though that may begin in junior high - I'm not sure) - which is different from the regular one - they learn completely different, university-level
Mathematics.
It won't have an effect on her creativity, but it might have an effect on how much she likes Math and how deeply she
understands it by a certain age.
It could also have an effect on her logical and analytical thinking abilities.

 

[חייבתלהגיב]

לא זכור לי שהייתה לנו בכלל "נבחרת כדורגל"

בבית הספר. אבל נראה לי שברוב מוחלט של בתי הספר החילונים אין שום הפרדה בין בנים לבנות בהפסקה - כל אחד משחק עם מי שהוא רוצה, וזה בהחלט כולל בנים ובנות יחד. לא ברור לי למה נראה לך שההשפעה של בית הספר על העניין הזה כל כך גדולה. אם בבית הספר שלכם יש דגש כללי על האופן שבו יש להתנהג בהפסקה, בנוסח של כללים כמו "חייבים לשתף את כל מי שרוצה", וכו' - אז כן, סביר שלא יהיה כזה דבר בבית ספר ציבורי רגיל - ואולי גם בית הספר שלכם קטן במיוחד, ומלא בילדים מחונכים במיוחד, ממעמד מאוד מסוים, וכו' - לא יודעת. אבל זה לא קשור ספציפית לעניין של בנים ובנות או לעניין של מחוננים, אלא להבדל בין בית הספר הפרטי לבית הספר הציבורי - וזה אכן שיקול שאת צריכה להביא בחשבון בהחלטה שלך, כי באמת יכול להיות שמדובר בבתי ספר בעלי אופי שונה לחלוטין. מצטרפת להמלצה ללכת לבקר שם ולראות איך נראה בית הספר, איך נראית ההפסקה, וכו', ואם את מעוניינת באופי כזה של מוסד חינוכי עבור הבת שלך.
ואולי אפילו כדאי לך לקפוץ גם לחטיבה ולתיכון ולראות מה, בעקרון, צפוי לה בעתיד. תכלס כיתת מחוננים היא גם דרך לקבל סוג של חינוך פרטי במחיר ציבורי - הכיתה קטנה, נותנים לילדים תנאים טובים יותר והעשרה, וכו'. אם אתם כבר במסגרת פרטית, וזה לא כואב יותר מדי לכיס שלכם, יכול להיות שעדיף להמשיך שם. יש בהחלט מסגרות פרטיות שלא נופלות כלל, במובן של מה שהילד מקבל שם, איך נראים הלימודים, וכו', מכיתת מחוננים ציבורית. לפעמים במסגרת פרטית הילד גם יכול לקבל מענה אישי יותר מאשר בבית ספר ציבורי, כולל בכיתת מחוננים - הכל תלוי באפשרויות הספציפיות העומדות לרשותכם.

ובלי קשר, אני מאוד בעד תלבושת אחידה. אני לא רואה בזה סימן לקונפורמיות, אלא סימן לכך שמדובר בבית ספר שבו הילדים מגיעים ממעמדות שונים, ולא רוצים שהשוני במעמדות יתבטא בלבוש, ויביא עמו בעיות מיותרות, קשיים מיותרים למי שממעמד נמוך יותר, וכו'.

 

[רזאי]

הי חייבת, רק הערה קטנה.

מנסיוני, תלבושת אחידה לא עוזרת למחוק שוני. הילדים מיד שמים דגש על נעליים, או אביזרים אחרים. לנו הם נראים אותו דבר, אבל הם מרגישים מצוין למי יש ולמי אין.

 

[חייבתלהגיב]

מאחר שהייתי ילדה, והתנסיתי בשני סוגי בתי הספר

אני יכולה להגיד שזה לא נכון. יש הבדל מאוד גדול בין המצב שנוצר כשההבדל היחיד הוא הנעליים (פלייט לעומת ריבוק, בזמני) לבין הבדל שמשתקף בלבוש כולו בכל רגע ורגע - וכשהתלבושת לא אחידה יש הרבה יותר התעסקות בלבוש, הרבה יותר התייחסות זה ללבוש של זה, וכו'. תלבושת אחידה לא מוחקת את כל ההבדלים בחלקים שבו היא מתירה חופש מסוים ולא מונעת באופן מוחלט כ-ל התייחסות לנושא - אבל היא ללא ספק מאוד מאוד מצמצמת אותם, ומאפשרת לילדים להיות פחות מודעים לעניין בכל רגע ורגע.

 

[חייבתלהגיב]

(או סוג הגי'נס, וכו' -

תכלס בסופו של דבר בתלבושת אחידה כולם נראים בערך אותו דבר, וכשלא מתעסקים בזה, לא שמים לב לזה ולא חושבים על זה - לא בני המעמד הגבוה ולא בני המעמד הנמוך. כשהתלבושת לא אחידה, שמים לב לזה כל הזמן).

 

[רזאי]

את הרבה יותר צעירה ממני,

אבל עדיין רחוקה מאוד מהנוער כיום. יש לי בן בתיכון, ושניים שגמרו תיכון בשנים האחרונות. היום ריבוק זה פשוט. יש נעלי מעצבים שעולים כמו משכורת של אנשים מסוימים. יש שעונים שעולים כמו מכונית.ואם נדבר על בנות- גם מכנסיים שחורות יכולות להיות קסטרו או דונה קארן. ההתעסקות בלבוש לא פוחתת. כל זה בלי להזכיר את הסמארטפונים.

 

[חייבתלהגיב]

בבית הספר של הבנים שלך יש תלבושת אחידה?

הגיל שכתוב בכרטיס שלי אינו גילי, ולכן את לא יודעת בת כמה אני.

ואת השימוש בסמארטפונים בשטח בית הספר אפשר ורצוי, לדעתי, לאסור.

 

[רזאי]

כאן בארה"ב הבן שלי בבי"ס

ללא תלבושת אחידה. אבל הוא חנון ואין לו מושג מה אחרים לובשים. בישראל הבנים שלי הלכו לבי"ס שיש בו חולצת בי"ס בערך אחידה. חולצות טריקו חלקות עם סמל ביה"ס. איזה צבע חולצה שרוצים. הבן הגדול שלי גם חנון, ולא אכפת לו מה הוא לובש, או מה אלה שבסביבתו לובשים. הבן השני שלי הרגיש מאוד מיוחד. הוא פיתח חיבה לבגדי רטרו משנות ה60 וה70. לא היה פשוט למצוא לו את מה שהוא אהב. רק עכשיו, בצבא, הוא באמת בתלבושת אחידה.
נושא הסמרטפונים באמת כאוב, אבל לא נראה לי שהוא עומד להשתנות.
אני רואה את כל הילדים, ובעיקר הילדות של החברים שלי. זה די מזעזע. אנחנו מיישוב קטן שיש בו בערך 30% עשירים כבדים. לוקח כמה שניות להבין מי מגיע מבית כזה, וכולם מסביב שמים לב.
חוץ מזה, למה לשנות את הגיל? לא רוצה לכתוב בת כמה את, אל תכתבי...

 

[חייבתלהגיב]

אני אגלה לך סוד -

זה גם לא השם האמיתי שלי... כתבתי גיל אקראי כי צריך לכתוב משהו, וכל פעם שהנושא עולה אני מבהירה שזה לא הגיל שלי. אני אוהבת למסור כמה שפחות פרטים על עצמי ברשת, ושאנשים ישפטו אותי לפי מה שאני כותבת, ולא לפי שום נתון אחר (פרט למין שלי, שאותו אני לא מסתירה או מעמעמת).
הפעמים היחידות שבהן אני חושפת פרטים על עצמי הן כשזה רלבנטי לדיון. בפורום הזה, למשל, חשפתי הרבה יותר פרטים על העבר החינוכי, הצבאי והתעסוקתי שלי מאשר בפורומים אחרים - כי זה היה רלבנטי לדיונים ולשאלות פה.

 

[רזאי]

איזו אכזבה,

ואני חשבתי שיש לך הורים אינדיאנים אמריקנים...
בחרת יופי של ניק. עכשיו אני מתחילה לחשוב מה חשפתי על עצמי, ואיזה נזק זה יכול לגרום.
בכל מקרה, אני כבר יודעת עליך כמה דברים שעוזרים לי להיות די בטוחה שאת יותר צעירה ממני

 

[חייבתלהגיב]

ועדיין לא הבנתי, אם כך,

על סמך מה את אומרת שזה (פער המעמדות המתבטא בלבוש) נושא משמעותי בבתי ספר עם תלבושת אחידה בדיוק כמו בבתי ספר בלי תלבושת אחידה, אם הניסיון היחיד שלך הוא עם הבנים שלך שזה לא מעניין אותם, ולכן הם לא היו יכולים למסור לך מידע לגבי ההשפעה של העניין.

 

[רזאי]

אבל אני לא חיה בבועה.

לילדים שלי יש בני ובנות כיתה שאני פוגשת באופן שוטף. אני נפגשת עם הרבה הורים אחרים, ומדברת איתם. בנוסף, יש לי גם חברות שהן מורות בבתי ספר.
התמזל מזלי, והצלחתי לחנך את הילדים שלי לא לחשוב על מה שיש לאחרים. כרגע אני מנסה לעבוד על זה גם עם הקטנה.

 

[חייבתלהגיב]

I would just like to mention

that even if your children themselves don't compare themselves to others - in situations where this is an issue, they will
still suffer - they will be mocked, children will not want to associate with them, etc.
i.e. it isn't just how YOU educate them, but what the circumstances are, and how the other children are educated, etc.

 

[רזאי]

כבר בעבודה?

לשמחתי, עם הגדול היו עוד 7 כמוהו בכיתה. לשני גם היתה חבורה, ובנוסף הוא מאוד חברותי כך שלא היתה לו בעיה עם כולם מסביב. השלישי קצת יותר קשה. דרגת המחוננות שלו יותר גבוהה, והחברותיות שלו הרבה יותר נמוכה. דווקא בארה"ב הוא מסתדר חברתית (לבוש בעיקר בחולצות עם כתובות גיקיות), בישראל תמיד היה יותר קשה. יש לו כמה חברים טובים, ואני מקווה שכשנחזור בעוד שנה, יהיו לו יותר מיומנויות חברתיות. אנחנו מנסים לעבוד על זה.
אני מנסה לקנות להם בגדי ביניים. לא בבזארים, ולא בגדי מעצבים. זה שהם לא שמים לב למה שהם לובשים, לא אומר שאני לא שמה לב לעניין.

 

[חייבתלהגיב]

Yep...

I don't really see how what you just said relates to the tilboshet/non-tilboshet issue,
but I'm glad your older kids are getting along well, and hope your younger one does well, too.

 

[ZoharaD]

והס מלהזכיר מכשירים סלולאריים וטאבלטים ותיקי

אם ילד רוצה לבדל את עצמו כממותג או עשיר יותר...אין לו שום בעיה לעשות את זה גם עם תלבושת אחידה

 

[ZoharaD]

אכן

גם אי בעד בסיס אחיד אבל בעיקר כדי למנוע את כאב הראש של "מה ללבוש בבוקר"
אבל אני מעדיפה שצבע/ אורך ישאירו להם לבחור לפי טעמם .....
יש "תלבושת אחידה" ויש "תלבושת אחידה" שמשאירה קצת מקום לאילתור.....

בכל מקרה לגמרי מסכימה - בסופו של דבר יש מי שקונה נייקי ומי שקונה NO BRAND ויש מי שקונה ליוויס ומי שקונה NO BRAND.
והילדים מהר מאוד מזהים מותגים ויודעים לעשות את האבחנה...