"שירת ההארה"

neophile

New member
סבבה זאת דעתך וזאת לא סיבה להרוס שירשור

תכתוב לעניין וזה הכל אל תעצבן ותתגרה סתם כי זה מקדם דיאלוגים מעייפים ולא דיונים.
אף אחד לא מינה אותך להיות "מגן" ההארה. אם השירשור הזה לא מעניין אותך אל תגיב זה הכל ותן לאחרים שכן מתעניינים אפשרות להשתתף בדיון .

לא יקרה כלום אם לא תגיב בכל שירשור .בייחוד בעניין שאתה שולל לחלוטין . שמענו את דעתך אל תכפה אותה עלינו
 

neophile

New member
מבחינתי אפשר למחוק את כל החלק הזה בשירשור

אם העניין הובן ...
 
לא בטוח שמחיקה כזו אפשרית בשלב זה

מבלי שגם הודעות אחרות, אולי רלוונטיות יותר (לכאורה), תפגענה.
 

sheketz

New member
הסבל קיים עם או בלי הלימוד של בודהה

להבנתי הדלה, הלימוד של הבודהה נותן כמה דברים חוץ מאשר שחרור אישי. או לומר את זה בדרך אחרת, הדרך של הבודהה
לשחרור עוברת האי אלו מקומות מעניינים, כמו למשל הקארמה (הקשר בין מעשים ותוצאות) שהיא בסך הכל אופטימית מטיבה
כי הגורל שלך נמצא (גם) בידים שלך, אשליית האני (?), וכמובן האפשרות
להשתחרר ולא פחות חשוב, האפשרות לעזור לאחרים להשתחרר.
אבל זה נכון שאנשים פסימים ומיואשים ימצאו את היאוש, ואנשים שמחפשים תקווה ימצאו אותה. זה לא תמיד תלוי במורה.
 


 


הבודהה מעולם לא אמר שאי אפשר להשיג את ההארה בתקופת חיים אחת. אבל לפני שאמשיך לכתוב את מה שיש לי לומר אנסה לסלק פעם אחת ולתמיד את הטעות הזו שנקראת הארה: אין כזה דבר הארה. יש התעוררות, יש שחרור, אבל אין הארה. זוהי טעות של המתרגמים הראשונים של הטקסטים הבודהיסטים וההינדים לאנגלית. לכן מהיום ננסה לדייק: התעוררות.

לאחר שהבהרתי את העניין הזה, אני חוזר לדבריו של הבודהה: כן, ההתעוררות בתקופת חיים אחת אפשרית, אבל רק אם אדם מתרגל את כל 8 איברי הדרך שלימד, ולא רק חלקים ממנה, ובנוסף עליו לעשות מאמץ על: להיות בתשומת לב ובמודעות בכל רגע ורגע שהוא ער במשך היום, בכל מצב, מקום ותנוחת גוף.

יחד עם זאת, ייתכן ואדם גם לא יזכה להתעוררות בתקופת חייו הנוכחיים, וזאת אפשרות אפשרית בהחלט, והיא גם זו הרווחת. אתה לקחת את דבריו של אביתר על פניהם, והוא כמובן לא הבהיר אותם בהרצאתו, אבל אמירתו שלא נשיג את ההתעוררות בחיינו האלה היא פשוט נכונה. למה? משום שרוב המתרגלים לא מכוונים אליה; משום שרוב לא מקבלים אפילו את ההיתכנות שדבר כזה, התעוררות, קיים בכלל; משום שרוב מתרגלי המדיטציה מתרגלים רק חלק מהדרך ולא את כולה; משום שרוב מתרגלי המדיטציה לא נותנים את כל כולם לתרגול. אני מצטער לייטפלייק, אבל הסיכוי שאדם יגיע להתעוררות מבלי שתרגל את כל הדרך כפי שלימד הבודהה, וכשהוא יושב במדיטציה רק פעם או פעמיים ביום למשך חצי שעה או שעה, הסיכוי להתעוררות במצב כזה הוא אפסי. ובנוסף, מה גורם לך לחשוב שאחרי שבנאדם צובר מילדותו במשך עשרות שנים כל כך הרבה זבל מנטלי ורגשי, יוכל פתאום לנקות את הכל בזמן קצר? טיהור התודעה - זהו תהליך שדומה לסינון חוזר ונשנה לאורך זמן של מים עד שיחזרו למצבם הזך, הטהור. ואם כך המקרה עם המים, על אחת כמה וכמה עם התודעה שאת עומקיה ותהליכיה מי מאיתנו באמת יודע.

לגבי מה הבודהה התכוון או לא התכוון: הבודהה התכוון לכך שכל אחד ילמד את מה שהוא צריך כדי להשיג את ההתעוררות. יש מי מאיתנו שצריכים ללמוד דרשות רבות, אחרים צריכים ללמוד רק דרשות מעטות ואילו אחרים דרשה אחת בלבד או פחות מיזה. כל אדם, כל תלמיד, הוא משהו אחר ועליו למצוא את מה שמועיל לו. לגבי הבלבולים - סורי, אבל גם בדרך להתעוררות אדם יכול להתבלבל - בין אם בגלל פיסת מידע מרובה או בין אם מפיסת מידע זעירה, בדיוק כמו שאפשר לטעות בכל דבר. וכמו בכל דבר - על האדם או התלמיד לזהות את האפשרויות לבלבול ולנסות להימנע מהן, או אם כבר התבלבל - לזהות את הבלבול ולמצוא את הדרך מחדש. שום ביג דיל כמו שאתה נוטה לעשות מיזה.

כשאני קורא את דבריך, לצערי אני רואה שההתייחסות שלך לנושא היא רגשית לחלוטין. אין שום דבר אכזרי במה שלימד הבודהה ובוודאי שאין שום אכזריות בכנות שלו. הבודהה לא הבטיח ולא מבטיח שום דבר לאף אחד, אלא רק זאת: שאם אדם בעצמו ובכוחותיו שלו, בכנות, בסבלנות, ובנחישות אינסופיים יחד עם אפס ציפיות להשיג משהו, יישם את הדהרמה כולה בחייו, על בטוח שבזמן כזה או אחר ישיג את ההתעוררות ואת השחרור מסבל.
 

lightflake

New member
תתפלא אבל לא רק בודהיסטים מגיעים להארה

בודהה לא המציא את ההארה וגם לא הציג את הדרך הכי פשוטה/יעילה/ברורה מסתבר... אפשר בהחלט באמצעות חקירה עצמית נכונה ורצינית, אפשר באמצעות מדיטציה נכונה, להשקיט את המיינד במידה מספקת כדי שהאמת תזהה את עצמה, אני לא אומר שזה פשוט כמו להכין נס קפה אבל זה גם לא מסובך יותר מלעשות פרופסורה, משהו באמצע, אולי אפילו יותר קצר מדוקטורט
מסכים איתך שצריך להיות רציני בנושא ורק חצי שעה ביום של להדליק קטורת ולדמיין שאני מודט, זה כנראה לא מספיק ... מצד שני, בוא לא נשכח את האפשרות שאנשים כבר תרגלו הרבה בגלגולים קודמים אז לך תדע כמה זמן ידרש להם בגלגול הנוכחי...

סיפורים...
 
אלה לא הנקודות שניסיתי להעביר.

מה שכן ניסיתי להעביר הוא ש- א': ההצמדות הרגשית לרעיון שההתעוררות אפשרית בחיים האלה הוא מעכב ולא מועיל כלל. כן מועיל - לעשות את הדרך מבלי לצפות לדבר, ולדעת שהדרך מיטיבה איתך גם אם לא תשיג את ההתעוררות בחייך הנוכחיים.

נקודה ב' היא זו: שום דרך שתלך בה לא תוביל אותך להתעוררות אם לא תתאמן ותתרגל את כולה. אם זו היוגה של פטנג'לי, אז יש להתאמן בכל היבטיה/שלביה/חלקיה או איך שתרצה לקרוא להם. כנ''ל עם הבודהה-דהרמה וכל דרך אחרת ולא משנה מהי ומיהי.

נקודה ג': השקטת התודעה לבדה אינה מספיקה. יחד עם השקטת התודעה חייבת לבוא ראייה-חודרת. לכל המדיטציות הבודהיסטיות ללא יוצא מן הכלל יש שני היבטים שיש להתאמן בהם לטפח אותם: שמהטה- השקטת התודעה ו- ויפשיַנא (או ויפסנא), ראייה חודרת המובילה לתובנה.

באשר לתהייה שהעלית, תמיד צריך לדעת שתועלתה של דרך, של כל דרך, תלויה בהתאמה הדדית עם התלמיד שירצה ללכת בה. ייתכן שהבודהה-דהרמה אינה הדרך המועילה ביותר בשבילך; ייתכן מאוד שבשבילך שיעוריהם של רמנה מהרשי ופפג'י מיטיבים מאוד, אבל בשבילי זו הבודהה-דהרמה שמיטיבה מאוד


לסיום, יש עניין מסוים למה יש להבין מהי קרמה ומהי לידה מחדש, אבל בוודאי שאין מה לדמיין לגביהם שום דבר. אני לא הייתי ממליץ לסמוך על כמה תרגלת, או לא תרגלת, בעבר. עשה את המיטב שלך עכשיו.
 

neophile

New member
מעניין , תודה על הדברים

"
נקודה ג': השקטת התודעה לבדה אינה מספיקה. יחד עם השקטת התודעה חייבת לבוא ראייה-חודרת. לכל המדיטציות הבודהיסטיות ללא יוצא מן הכלל יש שני היבטים שיש להתאמן בהם לטפח אותם: שמהטה- השקטת התודעה ו- ויפשיַנא (או ויפסנא), ראייה חודרת המובילה לתובנה.
"

לדעתי זה נכון לגבי כל המדיטציות רק מה , שקל להתבלבל בין איזה שהיא מסקנה שיכלית לבין ראיה חודרת המובילה לתובנה . הרבה פעמים מדגישים את התובנות ( שהן בתכלס לא תובנות כלל אלה מסקנות שיכליות) על פני הראייה עצמה .

למשל עכשיו אני יושב למדיטציה , אני יכול כאילו להתבונן ולומר שאחרי יום עבודה התודעה שלי מעורפלת וביצתית , זאת תהיה מסקנה שאין בה שינוי . זה דיווח .

לעשות מאמץ של התבוננות בעירפול שהתודעה שלי נמצאת בו - בכל הרבדים שלה - פיזי , ריגשי וחשיבתי ולהזעזע ממצבי - זה מבחינתי התבוננות חודרת .
 
ובכן, ראייה-חודרת כשמה כן היא,

חודרת, ובחלקה היא גם תוצאה של התבוננות שכלית. מה שקורה הוא (פחות או יותר זה): השקטת התודעה (השקטת ה"מיינד"בשפתם של אושו/לייטפלייק) לאורך זמן מביאה למצב תודעה גבוה יותר, בו השכל מתעדן, מתבהר, מתחדד ומצטלל. אז במצב זה, השכל (שבטרמינולוגיה הבודהיסטית מכונה 'אבחנה נכונה') הופך לראייה חודרת שמובילה לתובנה.

ההסבר שלי לא לגמרי מדויק, אבל הוא התיאור הטוב ביותר כרגע שיכולתי לספק. עימך ועם כל מי שיקרא את הדברים הללו סליחה
 

neophile

New member
החלק השיכלי הוא השולי יחסית

זה בא יותר מתחושת והרגשת "הכלא" וזה גם לא מדוייק לחלוטין כי השקטת התודעה (ולכל אחד יש את האתגר שלו בין אם זה להשקיט את השכל , להשקיט את הרגשות או את התנועה) מביאה למצב שאנחנו מסוגלים להיות קשובים לקול הרבה יותר עדין בתוכנו שאפשר לקרוא לו המורה הפנימי שזה לדעתי הקול שמורי הזן ולא רק הם מבטאים בסיפורים המזעזעים שלהם .

זה דורש הרבה מאמץ להקשיב לקול הזה וזה לא שונה מלפנות ולבקש עצה ממורה בשר ודם שאנחנו מאוד מכבדים . בדיוק כמו שנחשוב פעמיים לפני שאנחנו שואלים משהו מורה אמיתי , אם באמת כדאי לשאול את זה , אם כבר לא ענו לי על זה , אם זה לא סתם בקשה לרחמים וכו' ... ככה זה גם עם המורה הפנימי.

כל עוד אנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש רגש שלילי , לא נוכל לפנות אל המורה הפנימי בגישה המתאימה , בדיוק כמו שלא נפנה ברגש שלילי למורה בשר ודם .
 
המממ....

אני לא בטוח שהחלק השכלי הוא שולי יחסית. במצב תודעה גבוה, הוא כבר לא הרעש שאנחנו רגילים לשמוע במצב התודעה הנמוך שבו לרוב אנחנו נמצאים.
 

lightflake

New member
לא אמרתי "השקטת התודעה"

אמרתי השקטת המיינד
לא יודע מה לדעתך זו תודעה אבל מבחינתי תודעה עצמה היא בלתי משתנה, גם אם ההופעות שלה משתנות, (הזהב לא משתנה כשמתיכים את התכשיט)
לכן נסיונות לשינוי התודעה הם עקרים והם שגיאה אם זה מה שאמור להביא להתעוררות. השקטת המיינד מביאה לראיה חדשה, השינוי הוא של נקודת ההשקפה בלבד, מ-"אני הגוף-מינד" ל-"אני התודעה"
שינוי בתפיסת הזהות העצמית
 

lightflake

New member
וגם נקודה ב' לא מוסכמת עלי כלל

העובדה הכי טובה היא שבודהה לא תרגל את כל תורתו כדי להגיע להארה, הוא פשוט ישב תחת עץ
 
זה כמובן על-פי גירסתך שלך

בלבד. על-פי גירסאות אחרות שמהימנות עליי, הוא תרגל את כל מה שלימד. אם לא תרגל ויישם את כל מה שלימד אחרים, לא היה הופך לבודהה. תפסיק לחפש את המוצא הנוח. פעמים רבות יותר המוצא הקל באמת הוא זה שפחות נוח.

כל טוב
 
ראשית נראה

שאתה נתפס למלים.
מה ההבדל אם משתמשים ב-'הארה' או ב-'התעוררות' או ב-'שחרור'?
הלוא ממילא רוב האנשים כאן בפורום אינם מבינים את מהות המלים האלה, ולא משנה באיזה מהשלוש (ומאות מלים אחרות) תשתמש.
האם המלים 'מוקשה' (סליחה שאין פונט סנסקריטי בתפוז), היא נכונה.
'סמאדהי'?
והתרגום שלה למה?
לעברית?
לגרמנית (ממנה באים רוב התרגומים של דברי בודהה)?

הנה הטעות (אחת מהן לפחות) שלך (ושל רבים אחרים).
"...8 איברי הדרך שלימד..." הם לא דרך!!!.
הם לא יכולים להיות דרך!!!
הוא מעולם לא לימד אותם כדרך.
הם פועל יוצא של עלייה ברמת התודעה.
זו טעות נפוצה של הבודהיזם.
 
פשוט שטויות מה שאתה אומר

שמה של התורה שהבודהה לימד בשפת פאלי - ariyo aṭṭhaṅgiko maggo. המילה maggo היא דרך. בסנסקריט תורתו של הבודהה נקראת - āryāṣṭāṅgamārga. המילה mārga היא דרך.

מאחר שאתה כנראה לא מכיר את דרשותיו של הבודהה, אתה מלהג הבלים, אבל הבודהה לימד גם לימד דרך. התרגומים דרך אגב לא באים ברובם מגרמנית (מאיפה הבאת את זה?!) אלא דווקא מאנגלית, מהמפעל של Pali Text Society שהתחיל כבר לפני למעלה ממאה שנים, והתרגומים שלהם טובים מאוד. מלבדם כמובן היה הנזיר הנכבד נאנמולי ולאחריו הנזיר הנכבד בודהי שתרגמו את מרבית דבריו של הבודהה בקאנון הפאלי לאנגלית. עכשיו תשמע: תרגום, קשה ככל שיהיה לעשות אותו, בסופו של דבר מצליח להעביר את הדברים, באם המתרגמים עושים את מלאכתם נאמנה. במקרה אחר אפשר פשוט לבדוק את הדברים עם מישהו שקורא בשפת המקור.

העובדה שאנשים לא מבינים טרמינולוגיה מסויימת אינה מגבילה את האפשרות למסור אותה כהוויתה ואינה מגבילה את הקורא מללמוד. לא מדובר פה בשפה שלמה אלא במספר מונחים עיקריים שכל אחד יכול להבין את משמעותם. לא סיפור גדול כמו שאתה עושה מיזה.

בקיצור דניאל, למרות שדבריך נשמעים רציניים, באמת הם לא. הייתי מציע לך לא להטעות סתם את מי שעלול לחשוב שאתה באמת מבין בבודהיזם. עסוק בעניינים שאתה מבין בהם ותן לאחרים שמבינים יותר בענייניהם שלהם - לעסוק בשלהם.
 
למעלה