לגבי הפרשנות לפסוק הזה
אני מסכים שאפשר לפרש אותו באופנים שונים, ואני גם סבור שכך הוא מיועד להיות.
כי זו היא השירה- רבת פנים.
הדרך שלך לפרש אותו אינה "הדרך היחידה". היא לגיטימית, אך לא היחידה, ולא בהכרח האינטליגנטית או העמוקה ביותר מבין אופני הפרשנות.
אני הייתי מפרש זאת, לאור היכרות מה עם כתבי הינדואיזם ויוגה שונים דווקא כרמז לפיתוח התודעה.
התודעה היא מאליה נמצאת "מחוץ" למושא ההתבוננות שלה, ולכן להיות מעבר לגונות, פירושו פשוט להיות מודע אליהן.
אין צורך ב"טכניקה" של מנטרה או כל טכניקה אחרת כמו שאין צורך בנזירות. רק מודעות, תשומת לב.
תשומת לב היא לב העניין. הייתי אף מרחיק לכת וטוען שהיא המסר שנמצא מאחורי כל המליצות והמשלים והדרשות והשירים בבודהיזם ובהינדואיזם.
לגבי האם הסיפור הוא "הינדואיזם"- הינדואיזם הוא בסך הכל כינוי מערבי לאוסף אמונות שמקורן בהודו, שהמנעד שלהן רחב מאד.
זרמים מסויימים של ההינדואיזם גם מכילים כמה יסודות בודהיסטים שהטמיעו, אולם מכיוון שהם מעורבבים עם עוד דברים, אי אפשר לקרוא לזה בודהיזם.
