שירשור שאלות 29-30.6.04

[season]

אה, השאיפה להשוואת לחצים לא מתרחשת

במאונך{למעלה למטה} אלא רק במאוזן {ימין שמאל}? אם כן, אז זה אומר שבמקרה של מאונך מתחשבים בכובד האוויר בלבד?

 

[מטייל עם סנאים]

../images/Emo45.gifבדיוק, לי עוד לא יצא לראות מקרה

של שאיפה להשוואת לחצים במאונך. יכול להיות שזה קורה, יש מבינים גדולים בהרבה ממני

נדמה לי שרוב המדדים ליציבות אטמוספירית, אם לא כולם, הינם פונקציה של טמפ'. ישנם מדדים שמתבססים גם על וורטיסיטי [עירבוליות] יחסי, שהוא פונקציה של גזירת רוח במפלסים שונים, ציקלוניות\אנטיציקלוניות בגובה מסויים, וכו'... בעקרון, אוויר קר הוא כבד יותר. כשהוא נמצא בשכבות גבוהות יותר ויוצר מפל טמפרטורה חריף בהשוואה לאוויר שלמטה- תתקיים אי-יציבות. האוויר החם והקל מלמטה יעלה, ובאם אחוזי הלחות שבו גבוהים דיים- תגרור עליית האוויר הזו התפתחות עננות ערמתית ממטירה.

 

[מטייל עם סנאים]

למעשה הוורטיסיטי הוא מדד

לציקלוניות\אנטיציקלוניות הזו.

 

[season]

המדד ליציבות זו הטמפ' בעיקר, לא? אז

מה הסיפור של אפיקים/שקעים/רמות בקרקע וברום אם לא השוואת לחצים?

 

[מטייל עם סנאים]

זו השוואת לחצים במשטחים

אופקיים ולא אנכיים. כלומר, בשקע, הלחץ יותר נמוך בהשוואה לאזור שמסביב. [משטח אופקי] כך גם ברמה ברום, למשל. גובה השכבה גבוה יותר בהשוואה לאזור שמסביב. בעיקרון, הכל משתלב ביחד, למשל- יש מצב שיהיה שקע בקרקע ואפיק ברום אבל לא ירד גשם, כי הרום לא קר מספיק ונוצרת אינברסיה. זה קורה לפעמים בקיץ- כאשר מצליח להתגנב לו אפיק רום רדוד ולחורר את הרמה הסובטרופית, והאפיק הפרסי ממתחת ממשיך לשלוט. יש לנו אפיק ברום ואפיק בקרקע ועדיין לא יורדים גשמים חזקים ונרחבים, אלא טפטופי בוקר מדיי פעם, אם מתמזל מזלנו...זה בגלל שהרום אמנם אפיקי יותר אבל לא מתקרר משמעותית, ולכן ההשפעה על האי-יציבות זניחה ביותר.

 

[season]

כמה שאלות:אני מקווה שאז אני אבין...

1. הרי הרום תמיד יהיה קר יותר מהקרקע, ותמיד יש מפל טמפ' מסויים. אז למה אין זרמים עולים של האוויר כל הזמן? 2. אינברסיה זה שהרום יותר חם מהקרקע? איך יכול להיות? 3. אפיק/שקע רום תורם לגשם בכך שהוא מזרים לרום אוויר קר מהצפון וכך מגדיל את מפל הטמפ' בין הרום לקרקע וגורם לזרמים עולים? כיצד תורם אפיק/שקע בקרקע לגשם? מה קורה עם הרמה בקרקע/ברום?

 

[מטייל עם סנאים]

1. משום שלא תמיד המפל מספיק.

כדי שתהיה עליה אנכית של אוויר יש צורך במפל טמפ' מסויים, 0.9 עד 1 מ"צ לכל 100 מטר. מפל זה נקרא מפל יבש, וכאשר ההפרש בין מפלסים מסויימים עולה על המפל הזה, תתקיים תמיד עליה אנכית של אוויר. כאשר האוויר עולה, מתקרר ומגיע לרוויה [100 אחוז לחות] עוברים למפל לח- 0.6 מעלות לכל 100 מטר. זאת בשל פליטת חום כמוס מההתעבות, פליטת עודף חום ואנרגיה שהתקבלו מההתאדות [הרי התאדות דורשת השקעה של אנרגיה]. יש מקרים בהם האוויר הוא בלתי יציב על תנאי- בסביבות 0.7-0.8 מע' לכל 100 מטר. רק אם מתחילה התעבות האוויר ימשיך לעלות, אם לא מתחילה התעבות כזו האוויר לא יתרומם. ניקח למשל מצב שב-850 מ"ב [1500 מטר] יש 15 מעלות וב-700 מ"ב [3000 מטר] יש 0 מ"צ. הפרש הגובה בין המפלסים הינו 1500 מטר, והפרש הטמפ' הוא 15 מעלות. מכאן נובע, שההפרש לכל 100 מטר הוא 1 מ"צ ולכן האוויר בלתי יציב. אבל אם ניקח למשל מצב שב-850 מ"ב יש 20 מעלות וב-700 מ"ב רק 12 מעלות [מצב אופייני, אגב, לקיץ] נקבל הפרש של 8 מעלות בלבד ל-1500 מטר, או 0.53 מעלות לכל 100 מטר. מפל זה נמוך מהמפל הלח ומהמפל היבש, ולכן אם יתחיל לעלות, האוויר מהר מאוד ימצא במצב שהוא קר מסביבתו ולכן ישוב וישקע. זהו מצב של יציבות אטמוספירית. 2. לא בדיוק "יותר חם", אלא "לא מספיק קר". ראה תשובה 1

3. אפיק\שקע רום הוא איזור בו גובה מפלס 500 מ"ב נמוך מסביבתו. כלומר, שכבת האוויר בין הקרקע ל-500 מ"ב דקה יותר

דחוסה יותר

קרה יותר. לכן אפיק רום מלווה בהתקררות הרום, שמגדילה את אי היציבות לעומת המפלסים הנמוכים ותורמת להתפתחות עננות. אפיק\שקע בקרקע תורמים לגשם בכך שהם מספקים התכנסות ועליה של אוויר מהשכבות התחתונות ביותר. הרי בשקע, האוויר זורם נגד כיוון השעון אל מרכז מערכת הלחץ, ועולה למעלה. העליה הזו מספקת דחיפה ראשונית לאוויר שלמטה וכך, הגעה למצב של קונבקציה תהיה קלה יותר. רמה ברום מלווה בהתחממותו והקטנת האי-יציבות ולכן בקרבתה נדיר יותר למצוא משקעים. רמה בקרקע מעידה על יציבות בשכבות הנמוכות, ומכאן נהרס הפוטנציאל להתפתחות עננות ממטירה שבסיסה נמוך מספיק ועוביה גדול מספיק כדי להביא לגשמים חזקים. עננות בינונית ממטירה יכולה להתפתח, אבל כמויות הגשמים שירדו ממנה תהיינה זעומות ביותר, עם זאת זכור לי מקרה אחד לפחות של טפטופים מעננות בינונית [זרם סילון] כאשר בקרקע הייתה רמה.

 

[season]

אוקיי. אז שקע/אפיק בקרקע תורם ל

עליית אוויר בלי קשר למפל הטמפ'.. ואז אחרי העלייה בעקבות ההתכנסות,אם גם יש אפיק/שקע רום אז העלייה נמשכת והפעם בעקבות מפל הטמפ'.נכון?{אם אין אפיק/שקע רום אז העלייה דועכת והאוויר לא מגיע לרום, נכון?} אפיק רום/שקע רום לא תורמים לעליית אוויר מהרום ע"י התכנסות ברום?

 

[season]

בשאלה האחרונה- עליית אוויר מהרום ל

יותר למעלה בגלל התכנסות ברום למרכז אפיק/שקע הרום.

 

[מטייל עם סנאים]

שני הדברים תומכים אחד בשני

השקע בקרקע מספק את ההתכנסות והעליה למעלה, בתוספת של מפל טמפ' מספיק שני הגורמים מספקים אנרגיה לפעילות של השקע, והמערכת תכיל יותר תופעות קיצוניות. >>>"{אם אין אפיק/שקע רום אז העלייה דועכת והאוויר לא מגיע לרום, נכון?}"<<< אפשר להגיד שכן, גם בגלל שרכס או רמה ברום ממוככים את האוויר- גורמים לשקיעה והתחממות שלו. ניקח לדוגמא מצב של אפיק בקרקע ורכס ברום, כמו בקיץ. האוויר מתחיל לעלות מלמטה אבל אז מגיע לשכבה יציבה שנגרמת בגלל הרכס ברום- אינברסיה. כך נוצר מצב שהאטמוספירה מחולקת לשני חלקים- החלק התחתון, הלח והקריר יותר, בו האוויר עולה ומתפתחים עננים, והחלק העליון, בו האוויר חם ויבש ומתאפיין בהתמוככות [שקיעה] ובעצם מתקיימים בו תנאים שהורסים את מנגנון בניית העננות, הפוכים להם. בקיץ, השכבה התחתונה מוגבלת לגובה של כמה מאות מטרים בממוצע ולכן העננות שמתפתחת שם אינה מספיק מפותחת ועבה כדי להוריד גשם. זו עננות הבוקר שכולנו מכירים, בעיקר בחוף.

 

[season]

גם באפיק/שקע רום יש התכנסות של

אוויר למרכז הלחץ הנמוך ברום? אם כן, אז זה לא מעודד עלייה לשכבות גבוהות אף יותר?

 

[מטייל עם סנאים]

לא בדיוק...

בגובה רב האוויר זורם במקביל לאיזוהיפסות [קוים שווי גובה, דומים לקווים שווי לחץ הקרויים איזוברים, בגובה הקרקע] ולכן אין התכנסות למרכז מערכת הלחץ הנמוך.

 

[shlomobar]

סנעיר, אתה מפגין ידע מרשים!

צהל יפסיד בגדול אם לא יישתמש בכישוריך כחזאי! הנה דוגמא למהירות אנכית לשבוע הקרוב, שזה אופייני לכל הקיץ בקירוב טוב (מתחילת יוני עד סוף ספטמבר). ניתן לראות ע"פ המהירות האנכית שיש עליית אוויר מתונה מאוד עד מפלס 900-850 מ"ב עקב חימום הקרקע, משם איזור ברור של שקיעת אוויר בייחוד בשעות היום בין מפלסים 850 ל- 700-650, ומעל זה שקיעת אוויר מתונה מאוד עם איים מפוזרים (בדוגמא זו איים רבים מהממוצע) של עליית אוויר חלשה מאוד. המצב הזה נגרם עקב השקול הדינמי שנוצר מפעילות הרמה הסובטרופית והאפיק הפרסי. רואים בבירור שבשעות היום האוויר עולה מהקרקע עד גובה כ-850 מ"ב, נתקל באויר יורד מגובה כ-650 מ"ב עד 850, ומתבדר אופקית במפלס כ-850. תנודות הרמה הסובטרופית, האפיק הפרסי ואפיקי הרום בקיץ בדרך כלל לא מצליחים לשנות מצב זה באופן משמעותי.

 

[season]

../images/Emo127.gif בהחלט ידע מרשים.תודה על התשובות

 

[Dark Muse]

זה לא בגלל האינברסיה

שהמהירות האנכית נתקעת בטווחים התחתונים?

 

[shlomobar]

יש פה בעייה של גורם ותוצאה.

האינברסיה נוצרת ברוב המקרים (אבל לא רק) עקב זה שהאוויר היורד בנקודת המפגש חם יותר מהאויר העולה.

 

[season]

מישהו יכול לענות לי על השאלה של ההת

ההתכנסות ברום?

 

[season]

מישהו יכול לענות לי על השאלה של ההת

כנסות ברום?

 

[מטייל עם סנאים]

../images/Emo51.gif שלמה ../images/Emo9.gif

לא הייתי מסתדר בלי החבר'ה הטובים שהעלו ומעלים הסברים וניתוחים ברמה גבוהה, בשני הפורומים. זו ההזדמנות לצל"ש גם אותם

 

[מורי2]

שלום לכולם../images/Emo39.gif

אני צריכה קצת אינפורמציה לגביי "השפעת הרום על העונתיות". פשוט אין לי מושג היכן אני יכולה לקרוא על השפעות אלו ומאוד אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי בנקודות חשובות על הקשר רום-עונתיות. תודה מורי.