שירשור יומי יום ד'25/1
- פותח הנושא שוגיהוגי
- פורסם בתאריך
Eowyn of Rohan
New member
בקרוב אצלך../images/Emo8.gif ותודה
יום מעייף..
על הבוקר, היו לי ארבע שעות אזרחות שבהן פשוט התפוצצתי מצחוק: המורה: "אם שמתם לב, ירדתי כמה קילוגרמים.." התלמידים, בשיא החנופה: "כן, נורא יפה לך.." המורה: "תודה. אתם לא יודעים עד כמה קשה היה לי בחנוכה.. למטה, במזכירות, הביאו לנו סופגניות וסופגניה אחת כל כך קרצה לי.. אבל תפסתי איתה איזו שיחה, אמרתי לה שלא, היא לא תנצח אותי! אני אשלוט בפה שלי, לא הפה ישלוט בי. והיא ניסתה לשכנע אותי, אמרה לי 'אני כל כך מתוקה וטעימה, בואי תטעמי' לא נכנעתי! העברתי את המגש למורה, אני גאה נורא בעצמי." אחד התלמידים: "היא באמת דיברה איתך? ככה שכנעה אותך?" המורה: "כן, אבל אני לא נכנעת! הפה לא ינצח אותי, אני אנצח אותו!" אחד התלמידים, בעצב: "אסנת, את יודעת.. הסופגניה שלי אף פעם לא דיברה איתי.." [בכיתה זה היה הרבה יותר מצחיק..] אחרי השעות של אזרחות היו לי שעתיים תנ"ך.. היה קטע ששני תלמידים תכננו לצאת, ואצלנו שניים לא יכולים לצאת, אז אחד מהם ביקש אישור.. היא אישרה לו לצאת, וכשהיא הייתה מרוכזת בשאלה, השני, בזריזות, יצא מאחוריו ועוד אחד החליט שהוא גם יוצא מהכיתה.. קיצר, פתאום הכיתה התחילה להתרוקן, והמורה אפילו לא שמה לב כל כך צחקתי.. [בשלב הזה כבר השתמשתי במשאף כי נחנקתי..] בסופן של השעתיים, דיברתי עם המורה, שהיא גם היועצת בבית הספר היא ראתה שאני קוראת ספר באנגלית, וכל כך החמיאה לי.. "את הולכת להגיע רחוק, את מדהימה.." וכאלה.. מותק.
החליטו לשחרר אותנו שישית, במקום תשיעית, וחזרתי הביתה. ישבתי קצת במחשב, ואז יצאתי מהיישוב כדי לתפוס טרמפ.. השכנה שלי, שעבדה במשטרה, נפטרה מסרטן אחרי שמונה חודשים בסה"כ של חולי, ובית העלמין היה ליד תחנת האוטובוס.. היו שם עשרות מכוניות, שלא לדבר על מכוניות משטרה.. השמיים היו כל כך קודרים, וכל כך כאב לי עליה.. אני מכירה אותה[או הכרתי..] משהו כמו 12 שנה וזה היה כל כך מוזר. :| המשכתי ללכת, תפסתי טרמפ תוך כמה דק'.. היה לי שיעור נהיגה בעיירה ליד, היה מצויין.. הוא אמנם תפס לי את ההגה פעם אחת והאוטו גם הספיק לכבות, אבל אני מרגישה ממש טוב על ההגה. אחר כך נסעתי לב"ש, כמעט אחרתי את הקו הפנימי בב"ש והגעתי כשהוא עמד לנסוע.. נסעתי לרופאת עור ולאופטימטריסט, ונסעתי לקניון, לעזור לאמא.. היא הייתה די שבורה כזו, לא מרוכזת.. עזרתי לה במהירות לקפל את הדברים ולפני שעה חזרנו הביתה. וואו, יצא ארוך..
על הבוקר, היו לי ארבע שעות אזרחות שבהן פשוט התפוצצתי מצחוק: המורה: "אם שמתם לב, ירדתי כמה קילוגרמים.." התלמידים, בשיא החנופה: "כן, נורא יפה לך.." המורה: "תודה. אתם לא יודעים עד כמה קשה היה לי בחנוכה.. למטה, במזכירות, הביאו לנו סופגניות וסופגניה אחת כל כך קרצה לי.. אבל תפסתי איתה איזו שיחה, אמרתי לה שלא, היא לא תנצח אותי! אני אשלוט בפה שלי, לא הפה ישלוט בי. והיא ניסתה לשכנע אותי, אמרה לי 'אני כל כך מתוקה וטעימה, בואי תטעמי' לא נכנעתי! העברתי את המגש למורה, אני גאה נורא בעצמי." אחד התלמידים: "היא באמת דיברה איתך? ככה שכנעה אותך?" המורה: "כן, אבל אני לא נכנעת! הפה לא ינצח אותי, אני אנצח אותו!" אחד התלמידים, בעצב: "אסנת, את יודעת.. הסופגניה שלי אף פעם לא דיברה איתי.." [בכיתה זה היה הרבה יותר מצחיק..] אחרי השעות של אזרחות היו לי שעתיים תנ"ך.. היה קטע ששני תלמידים תכננו לצאת, ואצלנו שניים לא יכולים לצאת, אז אחד מהם ביקש אישור.. היא אישרה לו לצאת, וכשהיא הייתה מרוכזת בשאלה, השני, בזריזות, יצא מאחוריו ועוד אחד החליט שהוא גם יוצא מהכיתה.. קיצר, פתאום הכיתה התחילה להתרוקן, והמורה אפילו לא שמה לב כל כך צחקתי.. [בשלב הזה כבר השתמשתי במשאף כי נחנקתי..] בסופן של השעתיים, דיברתי עם המורה, שהיא גם היועצת בבית הספר היא ראתה שאני קוראת ספר באנגלית, וכל כך החמיאה לי.. "את הולכת להגיע רחוק, את מדהימה.." וכאלה.. מותק.
החליטו לשחרר אותנו שישית, במקום תשיעית, וחזרתי הביתה. ישבתי קצת במחשב, ואז יצאתי מהיישוב כדי לתפוס טרמפ.. השכנה שלי, שעבדה במשטרה, נפטרה מסרטן אחרי שמונה חודשים בסה"כ של חולי, ובית העלמין היה ליד תחנת האוטובוס.. היו שם עשרות מכוניות, שלא לדבר על מכוניות משטרה.. השמיים היו כל כך קודרים, וכל כך כאב לי עליה.. אני מכירה אותה[או הכרתי..] משהו כמו 12 שנה וזה היה כל כך מוזר. :| המשכתי ללכת, תפסתי טרמפ תוך כמה דק'.. היה לי שיעור נהיגה בעיירה ליד, היה מצויין.. הוא אמנם תפס לי את ההגה פעם אחת והאוטו גם הספיק לכבות, אבל אני מרגישה ממש טוב על ההגה. אחר כך נסעתי לב"ש, כמעט אחרתי את הקו הפנימי בב"ש והגעתי כשהוא עמד לנסוע.. נסעתי לרופאת עור ולאופטימטריסט, ונסעתי לקניון, לעזור לאמא.. היא הייתה די שבורה כזו, לא מרוכזת.. עזרתי לה במהירות לקפל את הדברים ולפני שעה חזרנו הביתה. וואו, יצא ארוך..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.